כניסה

תהליך החקיקה והתקינה בדיני ניירות ערך
ככלל הליכי חקיקה ותקינה בדיני ניירות ערך ברשות ניירות ערך מבוצעים בהתאם לנוהל הפנימי ליזום אסדרה אותו אימצה מליאת הרשות (להורדה), בשיאו - מונח מסמך אסדרה אשר גובש בשיתוף הציבור בפני מליאת הרשות.
 
לאחר אישור מליאת הרשות מועבר הנוסח המוצע לשר האוצר. בשלב זה יש להבחין בין חקיקת משנה (תקנות) לבין חקיקה ראשית (חוקים):
 
לגבי תקנות, המסלול קצר יותר. החוקים שבמסגרתם פועלת הרשות ושאותם היא אוכפת (חוק ניירות ערך וכן חוק השקעות משותפות בנאמנות וחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות) קובעים כי שר האוצר הוא הממונה על ביצועם, ובמסגרת תפקידו הוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע החוק. בחלק מן החוקים קבועה חובת היוועצות עם גורם אחר. לאחר אישור הנוסח המוצע על ידי משרד המשפטים הוא מועבר, ברוב המקרים, לוועדת הכספים של הכנסת. הוועדה מקיימת דיון לגביו בהשתתפות נציגי רשות ניירות ערך, נציגי משרדים ממשלתיים, גורמים נוספים הנוגעים בדבר ונציגי היועץ המשפטי לממשלה. הוועדה רשאית להזמין לדיוניה מומחים לשאלות העומדות לדיון, וכן כל אדם שיש לו עניין בתקנות. לאחר דיון בתקנות ואישורן על ידי ועדת הכספים של הכנסת, חותם שר האוצר על התקנות והן מתפרסמות ברשומות - הפרסום הרשמי של מדינת ישראל. נוסחן המחייב של התקנות, או התיקון לתקנות, ומועד תחילתן הינו כפי שמפורסם ברשומות (קובץ התקנות).
 
כאשר מדובר בחקיקה ראשית, עוברת טיוטת החוק הליך ארוך יותר. בהתאם להחלטת שר האוצר, מפיץ היועץ המשפטי של משרד האוצר תזכיר חוק, ובו נוסח הצעת החוק ודברי ההסבר שהוכנו על ידי רשות ניירות ערך, כפי שגובשו עם עובדי משרד האוצר. בתזכיר מובא נוסח החוק או התיקון המוצעים, ומצורפים אליו דברי הסבר, ביחס לכל סעיף וסעיף, או לחלופין - ביחס לכל רעיון המובא בתזכיר. כמו-כן, מציין התזכיר את השלכותיו הכלכליות של החוק המוצע.
 
מטרתו של תזכיר החוק לתת אפשרות לדיון ציבורי בחוק המוצע וקבלת תגובות והערות מגופים ממשלתיים שונים ומהציבור, ועל כן מופץ התזכיר למספר רב של גורמים רלוונטיים. התזכיר מועבר לבית המשפט העליון, נגיד בנק ישראל, מזכיר הממשלה, משרדי ממשלה שונים, פקולטות למשפטים, לשכת עורכי הדין וכיוצא בזה. תגובות לתזכיר ניתן למסור משך 21 יום ממועד הפצתו.
לאחר בחינת ההערות לתזכיר החוק על ידי רשות ניירות ערך ומשרד האוצר ושילובן בתזכיר במידת הצורך ולאחר קבלת אישורם של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פיסקלי) ושל הממונה על התקציבים במשרד האוצר, מונח התזכיר כטיוטת חוק על שולחנה של ועדת השרים לענייני חקיקה, בציון הסתייגויות ממשרדי ממשלה, שלא התקבלו בטיוטת החוק. בנוסף יכולים נציגיהם של משרדים מסתייגים ותומכים להשתתף בדיון הנערך בוועדת השרים לענייני חקיקה ולהציג את עמדתם בפני הוועדה.
 
עם אישור טיוטת החוק על-ידי ועדת השרים, מופצים פרוטוקול הדיון וטיוטת החוק לכלל שרי הממשלה. בהיעדר השגות על הטיוטה, מקבלת החלטת ועדת השרים תוקף של החלטת ממשלה תוך שבועיים. משרד האוצר, ביחד עם הממונה על נוסח החוק במשרד המשפטים, מכין נוסח הצעת חוק המתפרסם ברשומות (הצעת חוק). הנוסח כולל מבוא, המציג תמונה כוללת לגבי הרקע לחוק והצורך בו, וכן דברי הסבר ספציפיים לסעיפי החוק. הצעת החוק מועברת ליושב ראש הכנסת ומונחת על שולחן הכנסת.
 
הדיון הראשון בהצעת החוק נערך לאחר שההצעה היתה מונחת על שולחן הכנסת לפחות יומיים, אלא אם כן החליטה ועדת הכנסת, לבקשת הממשלה, להקדים את הדיון. שר האוצר או סגנו מציגים את החוק בפני מליאת הכנסת המקיימת דיון כללי בדבר הצורך בחוק המוצע. הצבעת הכנסת – קריאה ראשונה – מכריעה אם הצעת החוק תועבר לוועדה המתאימה לשם דיון בה.
 
הצעות החוק בתחום ניירות ערך מועברות לוועדת הכספים. הוועדה דנה בהצעת החוק בהשתתפות נציגי רשות ניירות ערך, נציגי משרדים ממשלתיים, גורמים נוספים הנוגעים בדבר ונציגי היועץ המשפטי לממשלה. הוועדה רשאית להזמין לדיוניה מומחים לשאלות העומדות לדיון, וכן כל אדם שיש לו עניין בנושא החקיקה. במהלך עיבוד החוק, רשאית הוועדה להכניס תיקונים להצעת החוק ככל שתמצא לנכון, ובלבד שלא יחרגו מגדר הנושא של הצעת החוק. עם תום הדיונים, מוחזרת הצעת החוק למליאת הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
 
הקריאה השנייה נערכת בסמוך להחזרתה של הצעת החוק למליאת הכנסת. הדיון נפתח בדברי יושב ראש הוועדה המסביר את עיקרי החוק המובא לכנסת ואת השינויים שהוכנסו בהצעת החוק המקורית. הדיון וההצבעה במליאה מתקיימים על כל סעיף בנפרד. הדיון מתקיים ביחס לניסוחים השונים של הסעיפים, ובכלל זה על הסתייגויות שהוגשו על-ידי חברים בוועדה או על-ידי חברי כנסת אחרים.
 
אם לא נתקבלו הסתייגויות לנוסח שמציעה הועדה, תבוא הקריאה השלישית מיד לאחר סיום הקריאה השנייה, והכנסת תצביע על הצעת החוק כולה. אם נתקבלו הסתייגויות, תידחה הקריאה השלישית על מנת לוודא שאין צורך בתיקון נוסף, וכן כדי לתת שהות לממשלה להחליט אם ברצונה לחזור בה מהצעת החוק לאור ההסתייגויות שנתקבלו. עם זאת, נציג הממשלה או יושב ראש הוועדה שהגישה את החוק לקריאה שנייה ושלישית רשאים לבקש, במקרים מיוחדים, שהקריאה השלישית תתקיים מיד, גם אם נתקבלו הסתייגויות.
 
החוק המאושר על-ידי הכנסת בקריאה השלישית, נחתם ומפורסם ברשומות (ספר החוקים). נוסחו המחייב של החוק, או תיקון החוק, ותחילת תוקפו הינם כפי שמפורסם ברשומות.

תגיות:
 

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים