כניסה

שופטת בית המשפט המחוזי: אייזנברג וספיר חייבים להשיב לכתב האישום שהוגש נגדם

08/07/2001

השניים הואשמו בקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות ובעבירות דיווח על חוק ניירות ערך
 
שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, רינה משל (שהם) קבעה היום כי על אנשי העסקים שלמה אייזנברג והרי ספיר ועל חברת ערד להשיב לכל האשמות שיוחסו להם בכתב האישום שהוגש נגדם. השלושה, כמו גם איש העסקים בנימין יסלזון, הואשמו בעבירות של קבלת דבר במירמה ובעבירות דייוח על חוק ניירות ערך.
 
בכתב האישום שהוגש נגדם מתוארים אירועים שהתרחשו בחודשים אוגוסט-ספטמבר 1997. באותה תקופה נרקמה עסקה בין חברת ערד ובין קבוצת השליטה בה, אג"ש, שכללה את שלמה אייזנברג (המשמש כיום כיו"ר דירקטוריון ערד ומנהל העסקים שלה), אברהם גזונטהייט ויורשי רודולף שפיצר, שהיו גם הם דירקטורים בערד. במסגרת העסקה ביקשה קבוצת אג"ש למכור את המניות שהחזיקה בחברה אחרת, ישרס, לערד. לצורך ביצוע העסקה הזמין איזנברג חוות דעת כלכלית שהעריכה את שווי מניות ישרס במחיר כפול ממחיר השוק שלהן באותה עת.
 
מכיוון שהעסקה היתה עסקה שבין חברה לבין נושאי משרה בה, מחייב החוק לאשר אותה בהתאם לסעיף 96 ל"ו בפקודת החברות. סעיף זה קובע כי עסקה חריגה בין נושא משרה לבין החברה שבה הוא מכהן מחייבת (נוסף על אישור הדירקטוריון ואישור ועדת הביקורת) גם את אישור אסיפת בעלי המניות של החברה, כאשר במניין קולות רוב המצביעים בעד העסקה נכללים לפחות שליש מקולות בעלי המניות שאינם בעלי עניין בעסקה.
 
בכתב האישום נטען כי בקרב בעלי המניות הסתמנה התנגדות חזקה לעסקה. כדי להתגבר על ההתנגדות הזו ולהבטיח רוב בהצבעה, ביצע אייזנברג, יחד עם נציג קבוצת אג"ש בדירקטוריון, הרי ספיר, סדרת פעולות שנועדו להשיג במירמה את אישור האסיפה הכללית. במסגרת פעולות אלה התקשרו השניים בחשאי עם איש העסקים בנימין יסלזון וביצעו "תרגיל" שנועד לעקוף את הוראות החוק בעניין הרוב הנדרש בהצבעה.
 
המדינה, באמצעות עו"ד יעל אלמוג ועו"ד ירון ליפשס מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), האשימה את אייזנברג ואת ספיר בקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות. יסלזון מואשם בסיוע לעבירות המירמה. כמו כן מואשמים אייזנברג, ספיר וחברת ערד בהכללת פרט מטעה בתשקיף. אייזנברג מואשם אף ברישומים כוזבים במסמכי תאגיד, במתן דיווחים כוזבים על תוצאות אסיפת בעלי המניות בערד ובמתן דיווח כוזב במענה לפניית רשות ניירות ערך.
 
 לאחר שהסתיימה פרשת התביעה בבית המשפט ביקשו אייזנברג, ערד, ספיר ויסלזון מבית המשפט להתיר להם שלא להשיב לאשמה, בנימוק שאת המונח "עניין אישי" יש לפרש פרשנות צרה המוגבלת לקבלת רווח אישי בלבד ובטענה שהתביעה שגתה קונספטואלית בקשר לפרשנות "עניין אישי". השלושה טענו כי התביעה שגתה ביחסה לנאשמים כוונות מירמה. היום, כאמור, דחתה השופטת רנה משל (שהם) את טענת "אין להשיב לאשמה" שהעלו, וחייבה את כל הנאשמים להשיב לאישומים שבכתב האישום.
 
בהתאם להחלטה זו, יחלו הנאשמים במסירת גרסאותיהם ביום ראשון הבא, 15.7.2001.

תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים