כניסה

פורסם דו"ח שנת 2000 של הרשות ; מירי כץ: "עשינו צעד גדול קדימה"
03/05/2001
 
פעילות ענפה של הרשות בתחומי החקיקה והפיקוח. עלייה בסך ההון שגייס המגזר העסקי. נרשם גידול בהיתרי התשקיף ובמספר הקרנות הרשומות
"בשנת 2000 עשינו צעד גדול קדימה בהתאמת שוק ההון בישראל למקובל בשווקי ההון המתקדמים בעולם", במלים אלה סיכמה השבוע מירי כץ את הישגי הרשות לשנת 2000. השבוע העבירה כץ את הדוח השנתי של הרשות לידי סגן ראש הממשלה ושר האוצר, סילבן שלום, ולידי יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, ח"כ ישראל כץ.
 
 "שינוי התפיסה לגבי הגדרת הצעות לציבור הטעונות תשקיף, העברת חוק הרישום הכפול ומינוי הוועדה לבדיקה מחודשת של מודל הדיווח על עסקי החברה בתשקיף ובנגזרותיו – כל אלה מיועדים להשיג את ההגנה הראויה על צרכי המשקיע בתקופה של גלובליזציה וגבולות פתוחים", הוסיפה מירי כץ.
 
דוח הרשות לשנת 2000 מסכם את היקף הפעילות הרחב של הרשות אשתקד. הרשות פועלת בשנים האחרונות להתאמת התשתית הרגולטיבית והפיקוחית לתהליכי הגלובליזציה ולתחרות הקיימת בין שוקי ההון בעולם. בשנת 2000 הגיעו לסיומם הליכי חקיקה שונים שהוכנו כחלק ממגמה זו ושבחלקם הוחל כבר בשנת 1999. ההתפתחויות בעולם חייבו השלמת החקיקה המגדירה מחדש את נושא הצעת ניירות ערך לציבור, כולל מתן פטור מתשקיף במקרים מסויימים - למשל, בהנפקת ניירות ערך של תאגיד לעובדיו כחלק מתכנית לתגמול עובדים.
 
תיקון משמעותי נוסף היה התיקון לחוק ניירות ערך בנושא הרישום הכפול. התיקון, שהוא ככל הנראה יחיד מסוגו בעולם, מותאם לדרישות הגלובליזציה ומאפשר להכניס את הדין האמריקאי (שהוא מהמתקדמים ביותר) תחת הדין בארץ. כך, לדוגמא, ניתנת הקלה לחברות באמצעות מתן אפשרות לדיווח אחיד בארץ ובארה"ב - וזאת בלא לוותר על הגנות שמוענקות לציבור המשקיעים בישראל.
 
נוסף על כך, נכללו בחוק הרישום הכפול, על פי המלצת הרשות, גם שתי הוראות שנועדו לעודד את השוק הראשוני.הוראה אחת מאפשרת מתן הקלות נרחבות לחברות שנרשמו ברישום כפול ושתבחרנה להציע בהנפקה חוזרת ניירות ערך לציבור בארץ. הוראה אחרת מאפשרת (בתנאים מסוימים) לחברות שינפיקו תחילה בארץ, לעבור למסלול הרישום הכפול אם תתקבל לכך הסכמת רוב בעלי המניות שאינם נמנים על בעלי השליטה.
 
בשל החשיבות שמייחסת כאמור הרשות לקיומו של שוק ראשוני חזק, חזרה הרשות – מייד עם סיום הטיפול רב המשאבים בנושא הרישום הכפול - לטיפול בתיקון חוק ניירות ערך בנושא החיתום והשוק הראשוני. התיקון, אם יתקבל על פי הצעת הרשות, יאפשר לחתמים בהנפקות גדולות לפעול בדרך הדומה לזו הנהוגה בארה"ב. דרך זו נותנת בידיהם גמישות, שתאפשר לחתמים ליטול על עצמם הנפקות גדולות יותר וכן תקל על האפשרות לעניין בהנפקות משקיעים מוסדיים זרים. התיקון גם יקל על הנפקות בו זמניות בארץ ובשווקים אחרים.
 
נושא משמעותי נוסף שטופל היה הכנתן ואישורן של תקנות חדשות בנושאי הצעות רכש, הצעות פרטיות ועיסקאות עם בעלי שליטה, שהחליפו תקנות קודמות בנושאים אלו. התקנות החדשות נועדו ליצור אחידות והתאמה לחוק החברות החדש ולהסדרים שנקבעו בו בתחומים אלו. כן נקטה הרשות יוזמה שמטרתה לעודד את פעילותם של הגופים המוסדיים. זאת, באמצעות יצירת תשתית חקיקתית המיועדת להקל ולהגביר את היקף פעילותן של קרנות הנאמנות באופציות, במכירות בחסר, בהשאלת ניירות ערך ובחוזים עתידיים.
 
תחום נוסף בו פעלה הרשות הוא בחינת היקף הגילוי הנדרש מהחברות המדווחות. לאחר עשרות שנים שבהן לא נבחנו מהיסוד התקנות העוסקות בתוכן הדיווח בתשקיפים ובדוחות תקופתיים, הקימה יו"ר הרשות, מירי כץ, ועדת מומחים לבחינת הנושאים הללו. בראש הוועדה עמד פרופ' אמיר ברנע והשתתפו בה מומחים מהתחומים השונים הקשורים בדיווחים או בשימוש בהם. הוועדה הגישה את המלצותיה בראשית אפריל השנה.
 
הוועדה המליצה, בין השאר, על השוואת היקף הגילוי הנדרש בתשקיף עם היקף הגילוי הנדרש בדוחות תקופתיים; גילוי וולונטרי של מידע צופה פני עתיד בדיווחי החברה, תוך החלת אחריות מופחתת ; דיווח במתכונת של חלוקה על פי מגזרי פעילות ; אימוץ עיקרון המהותיות בדיווח, תוך שחרור חברות מגילוי פרטים שאינם מהותיים ומכבידים על התשקיף ועל הדיווחים השוטפים ; הרחבת גילויה של אינפורמציה חוץ-חשבונאית ; מתן אפשרות לחברות להפנות בתשקיף לדוחות השוטפים, במטרה לצמצם את היקף התשקיפים החוזרים ; ובנייה של הדיווח באופן תמציתי ובהיר, שיקל על קריאתו והבנתו.
 
תחום נוסף שבו פעלה הרשות הוא בחינת היקף הגילוי הנדרש מהחברות המדווחות. לאחר עשרות שנים שבהן לא נבחנו מן היסוד התקנות העוסקות בתוכן הדיווח בתשקיפים ובדוחות תקופתיים, הקימה יו"ר הרשות, מירי כץ, ועדת מומחים לבחינת הנושאים הללו. בראש הוועדה עמד פרופ' אמיר ברנע והשתתפו בה מומחים מהתחומים השונים הקשורים בדיווחים או בשימוש בהם. הוועדה הגישה את המלצותיה בראשית אפריל השנה.
 
על מנת לקדם את נושא הפצת המידע - הקלת נגישות הציבור למידע והגדלת מהירות הפרסום - יזמה הרשות פרוייקט המיועד לאפשר את העברת כל הדיווחים והפצתם לציבור באמצעות האינטרנט. את עבודת הרשות בעניין זה מלווה ועדת מומחים ברשות פרופ' ניב אחיטוב ובימים אלו מצוייה הרשות בשלב בחינת ההצעות במכרז שפרסמה לבחירת החברה שתקים את המערכת. הפרוייקט, לכשיושלם, יהיה מהמתקדמים בסוגו בעולם.
 
"אחת מאבני היסוד של שוק הון היא אמון המשקיעים בו", כתבה כץ לשר האוצר וליו"ר ועדת הכספים, "בנושא זה המשיכה הרשות להשקיע מאמצים ניכרים בבדיקת תשקיפים ודוחות שוטפים ובהם דוחות תקופתיים, דוחות כספיים ביניים, דוחות על הקצאת ניירות ערך ודוחות על התקשרויות בין החברות לבעלי השליטה בהן וכן מפרטי הצעות רכש. אנו מקווים שקבלתו של התיקון לחוק בנושא החיתום תאפשר יצירת ביקושים של משתתפים נוספים, חלקם זרים, וכי שינוי מתכונת התשקיף והדיווחים בעקבות המלצות ועדת ברנע יקלו אף הם על משקיעים זרים להשקיע בשוק ההון בישראל (כמו גם על המשקיעים הישראליים כמובן).
 
"במקביל לשינוי החקיקה נמשכו כמובן גם הליכי האכיפה, כאשר בשנה זו התעוררו מספר עניינים שהם תולדת התקופה ושלא היינו ערים להם - לפחות לא באותה אינטנסיביות - בשנים הקודמות. הכוונה לנושאים כמו כוונה לנהל "בורסה" ללא רשיון, ביצוע עבירות תוך שימוש באינטרנט ועבירות הקשורות בהתפתחות שוק הנגזרים. בכל אלה טיפלה הרשות".
 
בדוח הרשות לשנת 2000 מצויים נתונים סטטיסטיים מאלפי לגבי פעילויות שונות בשוק ההון. בשנה שעברה הוכפל כמעט מספר ההיתרים שניתנו לתשקיפים בהשוואה לשנה שקדמה לה. במספר ההנפקות של חברות המציעות לראשונה חלה עלייה משמעותית ביותר, בשיעור של כמעט פי שלושה וחצי בהשוואה ל-1999.
 
בשנה שעברה חלה עלייה של עשרים ושמונה אחוזים במספר הדוחות המיידיים שהוגשו לרשות על אירועים בתאגידים, מ-5, 899 ב-1999 ל-7, -559 בשנת 2000. מספרים אלה אינם כוללים הודעות על שינויים בהחזקות בעלי עניים, דיווחים מיידיים על הצעות פרטיות ודיווחים מיידיים על עיסקאות בין חברה רשומה לבין בעל שליטה בה. במקרים שבהם נתגלו ליקויים (כ-640 מקרים אשתקד, לעומת כ-500 בשנה שקדמה לה), נדרשים התאגידים לתת הסברים ובמידת הצורך לפרסם דוחות משלימים או מתוקנים.
 
בסוף שנת 2000 עלה מספר קרנות הנאמנות ל-354, מתוכן שתי קרנות סגורות וכל השאר פתוחות ( 3 קרנות פתוחות מצויות בפירוק). בשנת 2000 לבדה נוספו 58 קרנות פתוחות חדשות והושלם פירוקה של קרן אחת. מספר מנהלי הקרנות עלה מ-43 ל-64. כמו כן, פועלים כיום 11 נאמנים לקרנות נאמנות. שווי הנכסים שהוחזקו בקרנות הנאמנות בדצמבר 2000 היה כ-45.9 מיליארד שקל, בהשוואה ל-35.9 מיליארד בסוף 1999. הגידול בשווי נכסי הקרנות – שהתמתן בשל הירידה בשערי ניירות הערך המוחזקים בקרנות – נבע מעודף של 11.5 מיליארד שקל בהנפקות על הפדיונות. בשנת 2000 ניתנו 450 היתרים לפרסום תשקיפי קרנות (מול 397 היתרים ב-1999), מהם  59 תשקיפים של קרנות נאמנות המציעות לראשונה יחידות לציבור (בהשוואה ל-49 בשנה שקדמה לה). לארבע קרנות ניתן היתר לפרסם תשקיף פעמיים. שש קרנות פתוחות לא פרסמו תשקיפים ב-2000 ובשל כך הופסקה הצעת יחידותיהן לציבור.
 
מנהלי קרנות הנאמנות ונאמנים מגישים לרשות דוחות על פי חוק השקעות משותפות בנאמנות. במהלך שנת 2000 הגישו מנהלי הקרנות 12,065דוחות (לעומת 9,502 דוחות ב-9991). מספר זה מורכב מ-5720 דוחות חודשיים על נכסי הקרנות ; מ-3504 דוחות על השתתפות באסיפות כלליות של תאגידים שניירות הערך שלהם מוחזקים בחברות שבניהולם ; ומ-4812 דוחות על אירועים שעל פי החוק והתקנות יש להגיש עליהם דוח. השנה גם דרשה הרשות מ-16מנהלי קרנות לשלם קנסות בגין הפרה של הוראות חוק השקעות משותפות בנאמנות. בשמונה מקרים החליטה הרשות להימנע מדרישת הקנס מטעמים מיוחדים. ארבעה מנהלי קרנות הגישו חמישה ערעורים. על הערעורים תלויים ועומדים בפני בית המשפט המחוזי בירושלים.
 
בשנת 2000 נפתחו 15 תיקי חקירה, מתוכם שבעה בתחום תרמית בניירות ערך. תיקים נוספים שנפתחו מתייחסים לעבירות של שימוש במידע פנים, ניהול תיקי השקעות או ייעוץ השקעות ללא רשיון, הפרת הוראות תקנות הצעת רכש, הצעת ניירות ערך לציבור שלא על פי תשקיף ואי עריכת הסכם בכתב בין מנהל תיקים ללקוחו. כמו כן, בוצע חיקור דין אחד. מתוך 16 תיקי חקירה שהועברו לידי הפרקליטות, המליצה הרשות להעמיד לדין ב-21. בארבעה מקרים המליצה הרשות לגנוז את התיק.
תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים