כניסה

רשות ניירות ערך קבעה: הסכם הצבעה היוצר שליטה בחברה אינו אפשרי ללא הצעת רכש

23/07/2001

המנגנון של הצעת רכש מיוחדת נועד להגן על בעלי מניות בחברה כאשר מתבצע בה מהלך של יצירת שליטה לראשונה
 
חתימה על הסכם הצבעה היוצר שליטה לראשונה בחברה אינה אפשרית אלא בדרך של הצעת רכש מיוחדת. כך החליטה השבוע מליאת רשות ניירות ערך. ההחלטה התקבלה בעקבות טיפול של אנשי הרשות בדיווחים מיידיים לגבי חתימת הסכמי הצבעה המקנים שליטה לשניים או יותר מבעלי המניות בחברה ולאחר שהתקבלו בקשות כי הרשות תודיע על עמדתה בעניין.
 
סעיף 328 לחוק החברות קובע כי הצעת רכש מיוחדת תהיה הדרך לבצע רכישה שכתוצאה ממנה יעלו החזקותיו של הרוכש על השיעורים הקבועים בחוק. שיעורים אלה הם "דבוקת שליטה", כלומר 25% לפחות מכלל מניות החברה (אם אין אדם אחר המחזיק בשיעור דומה) ; או רכישה שכתוצאה ממנה יעלה שיעור החזקותיו של הרוכש מעל 45% מזכויות ההצבעה בחברה (אם אין אדם אחר המחזיק למעלה מ- 50% מזכויות ההצבעה בחברה).
 
המנגנון של הצעת רכש מיוחדת נועד להגן על בעלי מניות בחברה כאשר מתבצע בה מהלך של יצירת שליטה לראשונה. ההנחה היא כי "שליטה" – כלומר, החזקה דומיננטית בזכויות הצבעה בחברה - מגלמת בתוכה ערך כלכלי רב. בעל השליטה מסוגל לכוון את פעילותה של החברה כרצונו, להפעיל את שיקול דעתו המסחרי באשר לאופן השימוש במשאבי החברה, ואף להפיק עבור עצמו ומקורביו טובות הנאה ממשאבי החברה .
 
החשש הוא, כי רוכש פוטנציאלי ינצל מצב של פיזור מניות בחברה ויפנה הצעת רכישה רק לחלק מבעלי המניות של החברה הנרכשת. במקרה זה, הרוכש יהיה מוכן לשלם עבור מניה המהווה חלק מדבוקת השליטה מחיר העולה על מחיר השוק של אותה מניה. הפער בין שני מחירים אלו, הנקרא גם "פרמיית השליטה", משתלם משום שהרוכש מקבל תמורת קניית חלק ממניות החברה שליטה בפועל על 100% מנכסי החברה וממשאביה.
 
בהצעת רכש מיוחדת חייב הרוכש לקבל הסכמתם של רוב בעלי המניות בחברה לרכישה. הצעת הרכש מופנית לכלל בעלי המניות הרשאים להודיע על הסכמתם להצעה או התנגדותם לה. ההצעה תתקבל רק אם הסכים לה רוב מבין בעלי המניות שהודיעו על עמדתם ביחס אליה, ובלבד שהמציע רכש מניות המקנות לפחות חמישה אחוזים מזכויות ההצבעה בחברה.
הסדר זה מבטיח שהצעת הרכש תתקבל רק אם מספר התומכים, אשר מוכנים למכור את מניותיהם במחיר שנקבע בהצעה, עולה על מספר המתנגדים. כמו-כן מבטיח הסדר זה שוויון הזדמנויות לבעלי המניות ומונע מצב בו חלק מבעלי המניות (אלה שמכרו את דבוקת השליטה) גורפים רווחים, בעוד שיתר בעלי המניות אינם משתתפים כלל בעיסקה.
 
 
דוגמה לאופן בו אמורה ההחלטה החדשה לצאת לפועל: נניח, כי בחברה ישנם שני בעלי מניות המחזיקים כל אחד ב-  30% מזכויות ההצבעה. השניים יכולים להתקשר בהסכם הצבעה בו יסכימו על שיתוף פעולה ב- 44.9% מהזכויות, מעט מתחת לשיעור הסף שקובע החוק. הסכם כזה יעמוד בדרישות החוק אם יהיה בו מנגנון לפיו איש מהצדדים אינו מחזיק, במישרין או בעקיפין, ב- 45% או יותר מזכויות ההצבעה בחברה. אם ברצונם לחתום על הסכם הצבעה לגבי יתרת המניות שהם מחזיקים עליהם להציע לרכוש לפחות 5% מהמניות בדרך של הצעת רכש המופנית לכל המחזיקים בהן. הצעת הרכש מהווה, למעשה, פתח לבעלי מניות המיעוט בחברה להתנגד להיווצרותה של שליטה, שכן הצלחתה של הצעת הרכש מותנית בהסכמה של מחצית מהניצעים שהשיבו לה.
 
עם השגת 50% מזכויות ההצבעה בחברה, הופכים שני בעלי המניות לבעלי שליטה בחברה. מכאן ואילך, הם רשאים להגדיל את החזקותיהם מבלי להשתמש במנגנון של הצעת רכש מיוחדת, מאחר ואין מדובר עוד בהיווצרותה של שליטה לראשונה. לפיכך, הם יוכלו להתקשר בהסכם הצבעה לגבי יתרת זכויות ההצבעה שבידיהם (כ-15%) ולהגיע בסוף התהליך להחזקות משותפות של 56%. אם, לעומת זאת, מספר המתנגדים להצעת הרכש יעלה על מספר הנענים לה, לא יוכלו המציעים לחתום על הסכם הצבעה לגבי מניות שיביאו את החזקתם לשיעור העולה על 54%.
 
"שליטה שווה כסף", הסבירה היום סגנית מנהלת המחלקה המשפטית ברשות עו"ד איריס ציבולסקי-חביליו, "בחברה שבה אין בעל שליטה, השליטה מצויה בידי כל בעלי המניות. אם מישהו רוצה לקנות אותה מהם הוא חייב לשלם תמורתה. חתימה על הסכמי הצבעה יוצרת גוש מניות גדול, שמוציא את השליטה מידי בעלי המניות הקטנים בלא לשלם על כך אגורה. החלטת הרשות נועדה להגן על זכויותיהם של אותם בעלי מניות שעלולים להיפגע מהמהלך הזה".

תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים