כניסה

דיסקונט השקעות ובכיריה הורשעו ב- 18 עבירות של מסירת פרטים מטעים בדוחות הכספיים של החברה
10/02/2002
 
השופט דוד רוזן על טענת הנאשמים לפיה "לא הייתה לנו ברירה" : "גם במצב קשה האופציה של פעולה בלתי חוקית אינה אופציה"
 
שופט בית משפט השלום בתל אביב, דוד רוזן, הרשיע היום את חברת השקעות דיסקונט (דסק"ש) ואת ראשיה - המנכ"ל לשעבר דב תדמור, היועץ המשפטי עו"ד שלמה כהן, מנהל הכספים יוסף בוק ומנהל בכיר נוסף בחברה, יעקב אשל - בביצוע 18 עבירות של מסירת פרטים מטעים בדו"חות הכספיים בשנים 1990-1995. התיק,  שנחקר על ידי מחלקת החקירות של רשות ניירות ערך, נוהל על ידי עו"ד אילנה מודעי ועו"ד ציפי גז מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה). בשלב מוקדם של המשפט הורשע נאשם נוסף - החשב לשעבר של קבוצת דסק"ש, עמוס בנקירר - במסגרת עיסקת טיעון.
 
על פי פסק הדין , הייתה דסק"ש, ככל חברה הנסחרת בבורסה, מחוייבת על פי החוק למסור דו"חות כספיים לרשות ני"ע, לבורסה ולרשם החברות ולצרף אליהם את הדו"חות הכספיים של חברת ישקר, חברת טכנולוגית להבים, וחברת תפרון שהן "חברות כלולות". במקום זאת, הגישה דסק"ש לבורסה ולרשם החברות, עותק של הדוחות הכספיים שאליו לא צורפו הדוחות של החברות הכלולות הללו. רק לעותק שהוגש לרשות ניירות ערך, הגוף המפקח, צורפו הדוחות המלאים. דסק"ש ובכיריה הואשמו כי פעלו, בעצה אחת, להסתיר מן הציבור את הדוחות הכספיים של החברות הכלולות הללו ע"י אי צרופם לעותקים של הדוחות הכספיים המגיעים לידיעת הציבור.
השופט רוזן קבע בהכרעת הדין כי המורשעים פעלו כשותפים בצוותא, הגישו לבורסה ולרשם החברות ב-18 הזדמנויות דוחות כספיים, להם לא צורפו הדוחות הכספיים של החברות הכלולות וגרמו לכך שבדוחות שנמסרו לרשות, לרשם החברות ולבורסה יהיו פרטים מטעים - והכל כדי להטעות משקיע סביר.
 
עוד נקבע בהכרעת הדין, כי לאחר שרשות ני"ע דחתה את בקשת דסק"ש לפטור אותה מצירוף דוחות החברות הכלולות במקום לפנות ולערער על החלטת הרשות - גיבשו הנאשמים דרך שהשופט רוזן הגדיר כ"נסתרת" ו"מרוחקת מגדרות החוק". "דסק"ש לא יכלה ליטול את הדין לידיה", קבע השופט רוזן.
"ציבור המשקיעים פעל משך מספר שנים על סמך מידע חסר שהוא סמוך ובטוח כי המידע שנגלה לו הוא מידע כולל ושלם", נאמר עוד בהכרעת הדין, "ציבור המשקיעים הוטעה לחשוב כי הנתונים שבפניו הם כל הנתונים העסקיים, החשבונאיים בשעה שהמצב היה שונה בתכלית השנוי."
בימ"ש קבע שהדברים התרחשו באופן זה לא רק במקרה של חברות ישקר וטכנולוגיות להבים שבבעלות משפחת ורטהיימר, אלא גם במקרה של החברה השלישית המנויה בכתב האישום, חברת תפרון בע"מ, שהיתה חברה מפסידה. "הסתרת דו"חות אלה היתה בבחינת כריית בור בפני המשקיע הסביר שהולך כסומא בנתיבי הבורסה", נאמר בהכרעת הדין.

בית המשפט דחה את גירסתו של מי ששימש אז כמנכ"ל דסק"ש (אחד התפקידים המרכזיים במשק הישראלי), דב תדמור. השופט רוזן קבע בהחלטתו כי תדמור היה ראש וראשון לנאשמים, אוטוריטה בפני עצמה, בעל הכוחות והסמכויות, שעל פיו ישק דבר - ובחקירתו התכחש לעובדות ופרטים ברורים. בית המשפט קבע כי בחקירה ניסה דב תדמור "נסיון שדוף ועלוב למלט עצמו ממוקד ההכרעה". על גירסתו של תדמור בבית המשפט קבע בית המשפט כי הינה גירסה "מרוטה למדי".
 
לגבי עו"ד שלמה כהן, מי ששימש כמזכיר וכיועץ המשפטי של דסק"ש, נאמר כי לאחר שהתריע בפני הנאשמים האחרים שה"פתרון" בו בחרו אינו חוקי, עשה ככל שנדרש למימוש מטרתם המשותפת להסתיר את הדוחות הכספיים של שלש החברות, ניסח מכתבים נלווים, חתם על אחרים ווידא את הפצת הדוחות. כל זאת, תוך הטעיית ציבור המשקיעים.
 
השופט רוזן קבע גם כי הנאשמים יוסף בוק, מנהל הכספים בדסק"ש, ויעקב אשל, שהיה מנהל בכיר בקבוצה ואיש הקשר בינה לבין ישקר, הם שותפים מלאים לדבר עבירה ופעלו בעיצה אחת ללכת בדרך בלתי חוקית. לגבי בוק נקבע כי "שימש מנהל בכיר בדסק"ש...נקרא מתוך שורת מנהלים ליתן תשובה ל'דילמה' שנתעוררה בתחום עיסוקו ופעילותו בדסק"ש...השתתף בקבלת ה'פתרון' יחד עם חבריו לכתב האישום".
לגבי יעקב אשל נקבע כי "לא מדובר ב'בורג' קטן בעל משמעות זו או אחרת. מדובר בחבר הנהלה בכיר שליווה את הפרשה מהתחלתה ועד סופה". אשל היה המוציא והמביא בפרשה: הוא זה שהניח את הדילמה בפני הנאשמים האחרים ויחדיו הם ביקשו ליישבה.
 
בסופו של דבר נקבע כי בפרשה זו "מנהלים רמים ומשכילים, משפטנים, כלכלנים וממלאי תפקידים מר ומכובדים על פי כל אמת מידה שהיא, קושרים קשר פלילי ומתחבלים כיצד לעבור על החוק."
 
בית המשפט קבע עמדה נחרצת כלפי טענת ה"לא הייתה לנו ברירה" שהעלו חלק מהמורשעים. "גם במצב קשה האופציה של פעולה בלתי חוקית – אינה אופציה. אפשרות זו אינה בקשת האפשרויות העומדות לבחירה. פעולה בלתי חוקית הינה פעולה בלתי חוקית, הינה פעולה בלתי חוקית, הינה פעולה בלתי חוקית – לעולם אינה יכולה לשרת משקיעים פוטנציאליים. חברה מהוגנת אינה משרתת את בעליה ו/או משקיעים בביצוע פעולה בלתי חוקית".

תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים