כניסה

רשות ניירות ערך מפרשת "עניין אישי" בחוק החברות: בעל מניות הנתון להשפעה של בעל השליטה או נמצא עמו ביחסים הגורמים לו להצביע בניגוד לאינטרס שלו כבעל מניות
14/01/2004
 
רשות ניירות ערך פרסמה לאחרונה באתר האינטרנט שלה את פרשנות ה להגדרה של המונח "עניין אישי" בחוק החברות. זאת, לאחר שבמשך תקופה ארוכה מתמודדת הרשות עם התופעה של ריבוי עסקאות עם בעלי שליטה, והכללתם של גורמים הקשורים לבעל השליטה במסגרת השליש הבלתי נגוע הדרוש לאישור ההצעה. על מנת להתמודד עם התופעה פנתה הרשות לחברות שונות שביצעו עסקאות הטעונות אישור אסיפה כללית וביקשה מהן פרטים אודות המצביעים בעד ונגד העסקאות, תוך פירוט קשריהם של המצביעים בעד העסקה, שנמנו על אלה שאינם בעלי עניין אישי, עם החברה ועם בעל השליטה בה. בעקבות הממצאים, שוקלת הרשות להרחיב את הפרשנות למונח "עניין אישי" בחוק החברות.
 
חוק החברות מטיל על החברה חובה לאשר עסקה חריגה עם בעל שליטה וכן תנאי כהונה והעסקה שלו בועדת הביקורת, בדירקטוריון ובאסיפה הכללית. על מנת להעביר את ההחלטה באסיפה הכללית מחייב החוק כי במניין קולות הרוב יכללו לפחות שליש מכלל קולות בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי באישור העסקה, הנוכחים באסיפה. סעיף 1 לחוק מגדיר עניין אישי כך: "עניין אישי של אדם בפעולה או בעסקה של חברה, לרבות עניין אישי של קרובו ושל תאגיד אחר שהוא או קרובו הם בעלי עניין בו, ולמעט עניין אישי הנובע מעצם החזקת מניות בחברה".
 
לאחרונה הגדיר בית המשפט המחוזי בת"א, בפסק הדין בעניינם של שלמה אייזנברג וחברת ערד השקעות כי "כאשר בוחנים אם לבעל מניות מסוים יש "עניין אישי" בנושא מסוים, כל זיקה אישית שיש לו לנושא הנדון, שהינה בנוסף לזיקה שיש לבעל מניות בחברה בתור שכזה, באותו נושא, נחשבת ל"עניין אישי" שלו בנושא. משקלה של הזיקה הנוספת אינו מעלה ואינו מוריד, הוא יכול להיות כבד או קל ודי בקיומה של הזיקה הנוספת. הזיקה יכולה, אך אינה חייבת, להיות, טובת הנאה כלכלית לכיסו הפרטי של בעל המניות. גם קידום מטרותיו של צד שלישי, שבעל המניות חפץ ביקרו, מבלי שתתלווה לכך טובת הנאה כלכלית לבעל המניות עצמו, יהווה "עניין אישי" של בעל המניות, כגון תרומה של החברה למפעל התנדבותי שבעל המניות של החברה עומד בראשו." (ההדגשה במקור).
 
הרשות שוקלת לאמץ פרשנות לפיה מתקיים "עניין אישי" כאשר בעל מניות נתון להשפעה של בעל השליטה או נמצא במערכת יחסים עם בעל השליטה, שגורמת לו להצביע בניגוד לאינטרס שהיה לו אם היה שוקל רק את טובתו כבעל מניות, וזאת בכל אחד מהמקרים הבאים:
 
א. לבעל המניות יחסים פיננסיים, עסקיים או משפחתיים עם בעל השליטה אשר צפויים, באופן סביר, להשפיע על הצבעתו ביחס לעסקה, וזאת באופן המנוגד לאופן בו היה מצביע אילו היה שוקל רק את טובתו כבעל מניות.
ב. לבעל מניות, לשותף שלו או לאדם שלבעל המניות יש איתו יחסים עסקיים, פיננסיים או משפחתיים, יש אינטרס כספי מהותי בעסקה אשר צפוי, באופן סביר, להשפיע על הצבעתו ביחס לעסקה, וזאת באופן המנוגד להצבעתו אילו היה שוקל רק את טובתו כבעל מניות.
ג. בעל המניות נתון להשפעה שולטת של צד לעסקה או של מי שיש לו אינטרס כספי מהותי בעסקה, והשפעה זו צפויה, באופן סביר, להשפיע על הצבעתו של בעל המניות, וזאת באופן המנוגד להצבעתו אילו היה שוקל רק את טובתו כבעל מניות ; מבלי לגרוע מכלליות האמור יראו לכאורה עובד של החברה או של תאגיד בשליטתה או עובד של בעל השליטה, אשר עיקר הכנסתו נובעת מעיסוקו זה, כנתון להשפעה שולטת כאמור.
ד. בעל המניות רכש את המניות במועד בו ידע על כוונת החברה לבצע את העסקה עם בעל השליטה, והוא רכש אותן, בעסקה מחוץ לבורסה, מבעל השליטה או מחברה בשליטתו ; חזקה על בעל מניות שידע על הכוונה לבצע את העסקה בין החברה לבין בעל השליטה אם קנה את המניות שלושה חודשים או פחות לפני מועד אישורה בדירקטוריון החברה.
ה. לבעל המניות הסכם הצבעה או הסכם למינוי דירקטורים בחברה עם בעל השליטה, למעט הסכם המקנה לבעל המניות זכויות מיעוט בחברה.

תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים