כניסה

דו"ח רשות ניירות ערך לשנת 2004: עלייה דרמטית בגיוס הכספים של המגזר העסקי, גידול נוסף בקרנות הנאמנות
16/05/2005
 
בשנה שעברה המשיכה הרשות לפעול להגשמת יעדיה האסטרטגיים: הגברת הפעילות בשוק ההון וחיזוק אמון בדיווחי החברות. על הפרק: חיזוק גורמי הבקרה התאגידיים ורפורמה בתחום האכיפה הפלילית
בשנת 2004 גייס המגזר העסקי 4.699 מיליארד ש"ח במניות ובניירות ערך המירים, למעלה מפי ארבעה מהסכום שגויס שנה קודם לכן, 1.105 מיליארד שקל. עלייה משמעותית ניכרה גם בסכומים שגויסו באמצעות אגרות חוב, מ- 3.715 מיליארד ש"ח ב- 2003 ל- 6.504 מיליארד שקל ב- – 2004 עלייה של יותר מ- 75 אחוזים. כמו כן, גייס המגזר העסקי סכום של כ- 1.064 מיליארד ש"ח באמצעות מימוש כתבי אופציה, פי שלושה וחצי בקירוב בהשוואה ל- 308 מיליון שקל בשנה הקודמת. בסך הכול גייס המגזר העסקי ב- 12.267 2004 מיליארד ש"ח, בהשוואה 5.128- מיליארד ש"ח בשנה שקדמה לה, עליה של 140 אחוזים בקירוב. כך עולה מקריאת הדו"ח השנתי של רשות ניירות ערך לשנת 2004, המתפרסם השבוע.
 
בשנת 2004 הונפקו תעודות סל בשווי כולל של 397 מיליון שקל. תעודות הסל הביאו להגברת התחרות בשוק ההון - בהיותן תחליף השקעה לקרנות נאמנות העוקבות אחר מדדי ניירות ערך דומים - ותרמו לגידול בנזילות השוק ולהפחתת התנודתיות בו. בנוסף, הונפקו בשנה זו אגרות חוב מובנות (סטרקצ'רים) בשווי של 3.914 מיליארד שקל.
 
הרשות זיהתה את מורכבותם של מכשירים חדשים אלה כבר בשלב מוקדם ולפיכך הגבירה את הפיקוח על הגילוי בתשקיפי הצעות של תעודות סל ושל אגרות חוב אלה ובדיווח השוטף של החברות המציעות אותן לציבור. מכשירי השקעה אלה מורכבים באופן מיוחד והסיכונים הנובעים מהשקעה בהם אינם תמיד גלויים במבט ראשון. מסיבה זו,כקבעה הרשות ב- 2004 מתכונת גילוי מיוחדת, בעיקר לאגרות החוב המובנות, שתכליתה לשקף באופן בהיר יותר את הסיכונים הנובעים מהשעות אלה.
 
בשנה שעברה נמשכה מגמת הגידול במספר קרנות הנאמנות הפועלות בישראל. מספרן הסתכם בסוף השנה ב-597, עלייה של 22 אחוזים בהשוואה למספרן בשנת 2003 (652). מתוך 795 הקרנות, 472 מצויות בשליטת קבוצות בנקאיות 59) אחוז), ירידה של שני אחוזים בהשוואה לשנת 3002.
 
עלייה משמעותית נרשמה אשתקד בתחום ההנפקות. לרשות ניירות ערך הוגשו 135 בקשות לקבלת היתרים לפרסום תשקיף – לעומת 55 בקשות שהוגשו בשנת 3002. בסך הכול, ניתנו ב- 103 2004 היתרים לפרסום תשקיף לעומת  38 בשנת 3002. גידול של ממש חל גם במספר ההיתרים להנפקות ראשונות (OPI): ב- 2004 ניתנו 31 כאלה, לעומת 12 בלבד בשנה שקדמה לה.
 
בשנת 2004 הוגשו שמונה כתבי אישום בעקבות חקירות שניהלה מחלקת החקירות של הרשות. בסוף השנה היו תלויים בבתי המשפט 20 תיקים פליליים בערכאה ראשונה. תשעה תיקים פליליים תלויים ועומדים בערכאות ערעור, מהם שתי בקשות רשות ערעור פלילי שהוגשו לבית המשפט העליון ושבעה ערעורים פליליים שהוגשו לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
 
בשנה שעברה המשיכה הרשות לפעול להשגת שני יעדים אסטרטגיים ארוכי טווח שהציבה לעצמה. יעד אחד הוא הגברת הפעילות בשוק ההון ושכלולו ואילו יעד שני הוא חיזוק אמון הציבור בדיווחי החברות באמצעות חיזוק מנגנוני הבקרה הפועלים בשוק וייעול פעילות האכיפה של הרשות. התכנית האסטרטגית מיועדת, בראש ובראשונה, לשילוב שוק ההון הישראלי, בתהליך הגלובליזציה של שוקי ההון בעולם.
 
הפעולות שביצעה הרשות בשנה זו להשגת היעד הראשון המשיכו להתמקד בהגברת התחרות, בשיפור הנזילות ובשאיפה להגדלת השווי הכולל של השוק. לשם כך אותרו והוסרו חסמים המקשים על נגישות החברות לשוק ראשוני. השנה אושרו שתי הצעות לתיקון חוק ניירות ערך שיזמה הרשות שעניינן רפורמה יסודית במתכונת הדיווח השוטף של החברות ובמתכונת הגילוי בהצעת ניירות ערך על פי תשקיף. בשלב הראשון של הרפורמה, שתחילתו בפרסום הדוחות התקופתיים לשנת 4002, התבצע שיפור מקיף ועמוק בהיקף ובאיכות הדיווח הכספי והלא כספי של החברות שיהיה זמין לציבור באופן רציף. בשלב השני של הרפורמה, הצפוי לחול השנה עם השלמת התקינה בנושא זה, ניתן  יהיה להנפיק ניירות ערך לציבור על סמך "תשקיף מדף" המסתמך על הדיווח השוטף. תשקיף המדף צפוי לעודד את החברות לגייס כספים בשוק ההון ולהפכו לחלופה אמיתית לגיוס כספים מן המערכת הבנקאית.
 
לשם הרחבת היצע מקורות המימון בשוק ולהרחבת מגוון מכשירי ההשקעה, הגישה הרשות מספר הצעות לתיקון חוק הקרנות במטרה לאפשר הקמתן של קרנות נאמנות מסוגים חדשים, כגון קרנות ייחודיות, שתותר להן השקעה גם בקרנות גידור. כמו כן, יאפשרו התיקונים לקרנות הנאמנות להשקיע במגוון מוצרי ההשקעה בשוק ההולך וגדל ואף יקלו על קרנות נאמנות זרות המבקשות לפעול בישראל.
 
הרשות פעלה ב- 2004 לחיזוק תשתיות המסחר של השוק המשני. הצעה לתיקון חוק ניירות ערך שאושרה על ידי הכנסת מבטיחה את יציבות מסלקות הבורסה במקרה של אי עמידת חבר מסלקה בהתחייבויות כלפיה. הסדר זה משקף את האינטרס הציבורי להעדפת יציבות השוק במקרה של חשש ליציבות אחד מחברי המסלקה ולהבטחת אמון הציבור בתפקודו של השוק.
 
הפעולות שבצעה הרשות להשגת היעד של הבטחת אמון הציבור בשוק ובדיווחי החברות התמקדו השנה בעיקר בחיזוק מנגנוני הבקרה הפועלים בשוק. שפור כוח ההרתעה של הרשות אין בו, כשלעצמו, להבטיח את אמון הציבור ולכן החליטה הרשות לחזק את מנגנוני הבקרה בשוק ולהתערב במקום שאין בידי כוחות אלה להבטיח את האינטרס הציבורי. כך למשל, פעלה הרשות לשיפור הגילוי אודות פעולות הדירקטוריונים של החברות, ככל שהן נוגעות לדיווח הכספי והלא כספי של החברות. בהקשר זה, פרסמה הרשות הנחיה המחייבת את החברות לחשוף בדוח הדירקטוריון פרטים על אומדנים חשבונאיים קריטיים בדוחות הכספיים ועל קיומם של דירקטורים בעלי מיומנות חשבונאית ופיננסית.
 
הגברת הפיקוח על פעולות מנגנוני הבקרה בשוק עולה בקנה אחד עם המגמות הרווחות בשוקי ההון המערביים ומשתלבת בתפיסת העולם של הרשות הרואה חשיבות רבה בהשתלבות שוק ההון הישראלי בשוק ההון הגלובאלי. לאור זאת, מונתה ועדת ציבורית שתבחן את המבנה והמתכונת הראויים של קוד ממשל תאגידי   (Corporate Govarance) חברות הציבוריים בישראל, בראשות פרופ' זוהר גושן. קוד זה משמעו אוסף של עקרונות וכללים המגדירים כיצד ראוי שחברות ציבוריים יתנהלו בהיבטי בקרה ופיקוח ("Best Practice").
 
שנת 2004 היוותה גם שנת מפנה באכיפת הוראות חוק הייעוץ. בשנה זו הקדישה הרשות משאבים מיוחדים לאכיפת הוראות חוק זה, בכלל, ולאכיפת הוראות החוק הנוגעות למתן ייעוץ השקעות בידי יועצי השקעות העוסקים במערכת הבנקאית, בפרט. הממצאים שהתקבלו מעלים כי פעולות האכיפה של הוראות חוק הייעוץ הגבירו באורח ניכר את מודעות יועצי ההשקעות לחובות החלות עליהם מכוח חוק זה לפעול לטובת לקוחותיהם. בנוסף, יזמה הרשות תיקון לתקנות לפי חוק זה לפיהם הפיקדונות המובנים המוצעים לציבור, בעיקר בידי הבנקים, יחשבו לעניין חוק זה, לנכס פיננסי והצעתם תעשה על ידי יועצי השקעות בלבד.
 
במכתב שהעביר לשר האוצר כתב יו"ר הרשות, משה טרי, כי "בשנת 2005 צפויה הרשות להשקיע מאמצים רבים בהמשך יישום אסטרטגית הפתיחות והגלובליזציה ובאכיפת ההסדרים הקבועים בדיני ניירות ערך לשם הבטחת אמון הציבור בשוק ההון. בעיקר, תבצע הרשות פעולות אכיפה רחבות ומוגברות להבטחת אי תלות הנאמנים לבעלי איגרות חוב, וכן להבטחת תפקודם של חתמים, נאמנים, רואי חשבון מבקרים, מנהלי קרנות נאמנות, דירקטוריונים של חברות וכדומה".
 
"תפקודם של 'שומרי סף' אלה הינו תנאי חיוני להבטחת אמון הציבור בשוק ההון וכך, בהתקיימו, יוכל שוק ההון להתרחב ולהשתלב בשוקי ההון הגלובאליים", סיכם טרי.

תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים