כניסה

משה טרי: אנו פועלים לצמצם ולסכל הנפקות של חברות שלא מקפידות על שקיפות
05/06/2005
 
"כדי להבטיח את אמון הציבור בשוק, הגברנו את ערנות בבדיקה של תשקיפים והדוחות בתקופה זו ואנו פועלים לצמצם ואף לסכל הנפקות של חברות שלא מקפידות על שקיפות", כך הודיע לאחרונה יו"ר רשות ניירות ערך, משה טרי. טרי אמר את הדברים בכנס משותף שקיימו רשות ניירות ערך ולשכת רואי חשבון ועסק בתפקידם של רואי החשבון המבקרים את החברות הציבוריות וביחסי הגומלין עם הרשות. ביום העיון השתתפו בכירי הרשות ועשרות רואי חשבון נציגי המשרדים המבקרים חברות ציבוריות בישראל. טרי לא פירט באילו חברות מדובר והסתפק במלים: "על חלק מהמקרים כבר קראתם בתקשורת ועל אחרים אולי עוד תשמעו".
 
"מבין כל שומרי הסף תפקידם של רואי החשבון המבקרים הוא המרכזי והחיוני לתפקודו של השוק כולו", אמר טרי, "לפיכך, הצלחתם במילוי משימתם היא הצלחה שלנו כרשות מפקחת, או אם להשתמש באנלוגיה מוכרת - כשם שתיארו פעם את החרמון כעיניים של המדינה, הם רואי החשבון- העיניים של ציבור המשקיעים, עיניים הפקוחות לאורך מסלול הדיווח הכספי ובנקודות רבות במהלך חייה של חברה ציבורית."
 
טרי קבע כי יש שלושה צמתים קריטיים בעבודת רואי החשבון: אי תלות, שכר טירחה ותקני ביקורת. "שמירת אי תלותם של רואי חשבון הינה בראש וראשונה דווקא עניינם של רואי החשבון. אם אלה יחשבו לטווח הקצר הם יגלו לאחר חלוף זמן לא רב שעשו טעות טרגית, וכמי שבמו ידם שמטו את הקרקע מתחת לפרנסתם. הביקורת המבוצעת על ידי רואי חשבון הינה מכשיר ראשון במעלה להבטחת אמינות המידע הפיננסי המובא לציבור בדוחות כספיים. אמינות זו הינה אבן יסוד לפעילות תקינה של שוק ההון, ופגיעה בה מערערת את אמון הציבור בשוק זה ואת נכונותו להשקיע בו. ציבור המשתמשים בדוחות סומך על אמינות חוות הדעת בהאמינו, שהיא ניתנת ביושרה ובאובייקטיביות. אי התלות, והעדר ניגוד העניינים – חייבים להראות, אחרת אותו ציבור של משתמשים בדוחות הכספיים, הנשענים ומסתמכים על הדוחות הכספיים בשל תעודות האמינות שרואה החשבון החיצוני הקנה להם, לא יעשו כך".
 
טרי ציין כי "למגמת השחיקה בשכר הטרחה השפעה ישירה ומיידית יותר שכן איכות הביקורת נפגעת". לאחר מכן הוסיף: "הנסיון מוכיח, גם אם הכללים קובעים אחרת, כי רואה חשבון יקדיש זמן שונה לביקורת ויעמיק פחות בביצועה באם שכר טרחתו יקוצץ במחצית. לתופעה זו נוסף מכפיל סיכון אדיר - ברגע שהסביבה הכלכלית והעסקית הופכת מורכבת ומסובכת יותר. תופעה זו מסוכנת ויש בה כדי לחסל את איכות הביקורת." בנושא תקני הביקורת אמר טרי כי "אין להותיר את רואה החשבון לגשש באפלה בנושאים קריטיים ודינמיים, בנסיונו לאתר פרקטיקה נהוגה או לקבעו את דרכי פעולתו. חובה לפנות ולהסדיר נושאים בביקורת שעדיין לא גובשו כנהלי ביקורת מחד, ולעדכן נהלים אחרים מאידך". טרי אף ציין לחיוב בהקשר זה את פעילותה של לשכת רואי חשבון להשלמת נהלי הביקורת בישראל ולעדכונם.
 
עופר מנירב, נשיא לשכת רואי חשבון, פתח את יום העיון המשותף והזכיר את הזעזועים שעבר המקצוע בעולם וציין כי המקצוע בישראל צלח את אותם הזעזועים בהצלחה . מנירב ציין את שיתוף הפעולה הפורה עם רשות ניירות ערך. מנירב: "ההבנה, הפתיחות ושיתוף הפעולה בינינו לבין הרשות חשובה לנו ואנחנו פועלים בשקיפות מלאה". נשיא לשכת רואי חשבון אמר עוד כי כל גילויי הדעת שמפרסמת הלשכה עוברים גם לרשות ניירות ערך והערותיהם נשקלות בכובד ראש ובמקרים רבים מביאות לשינויים בתקינה. מנירב ציין גם כי קיים שיתוף פעולה מלא עם הרשות בכל מה שקשור למוסד לסקירת עמיתים שהקימה הלשכה וכי ללא שיתוף הפעולה עם הרשות, המוסד לסקירת עמיתים לא היה מופעל בצורה כה טובה בזמן כל כך קצר.
 
סגן נשיא הלשכה, ראובן שיף, שיבח את היוזמה לערוך יום עיון משותף ללשכה ולרשות ניירות ערך וציין כי גם למשרדים הקטנים והבינוניים יש יכולת להשתלב בביקורת של חברות ציבוריות בישראל. שיף פנה בסיום דבריו ליו"ר הרשות משה טרי וביקש ממנו לחזק את מעמדם של רואי החשבון. שיף: "רואי החשבון הם שומרי הסף ולכן על הרשות לפעול לביצור מעמדם של שחקני מפתח בשוק ההון". שיף הוסיף כי ככל שמעמדם של רואי החשבון יהיה חזק יותר תעלה גם כוחה של הביקורת לטובת ציבור המשקיעים.
 
מנהל מחלקת התאגידים ברשות, ד"ר אייל סולגניק, פירט לגבי מהפכת השירות שהתחוללה בחודשים האחרונים ברשות. "עד לפני מספר חודשים עבדה מחלקת תאגידים בחתך של דיווחים", הסביר, "היו אנשים שהייתה להם מומחיות בתשקיפים, היו כאלה שמומחיותם בדוחות ניגוד והקצאה, היו כאלה שאומנותם הייתה דיווחים מידיים והיו כאלה שעסקו בדוחות כספיים. הטיפול בענייניה של חברה היה לפי סוג הדיווח שהגישה וכך יצא שבאותה חברה טיפלו מספר אנשים שלא תמיד ראו את התמונה הכוללת. יותר מכך, לחברות לא הייתה כתובת אחת. לכן החלטנו על שינוי גישה.
 
"רפורמת השרות שלנו מתבטאת בכך שכל אחד מאנשי הסגל במחלקה בין אם הוא רואה חשבון ובין אם עורך דין מקבל לאחריותו הבלעדית 15-25 חברות. הוא זה שקובע את הדרך בה יבדוק, את השאלות שיציב ועוד. הוא זה שעומד מול החברה והוא זה שנותן מענה לשאלותיה. הוא הרפרנט של החברה. כל 4 אנשי סגל, בממוצע, מאוגדים לצוות אשר בראשו עומד איש סגל בכיר. הצוותים נבנו כך שהם יכילו , ככל שניתן, גם עורכי דין וגם רואי חשבון, וכן, ככל שניתן, שתהיה חפיפה נושאית בין החברות המטופלות על ידי הצוות. בדרך הזו, אנשי הסגל מסייעים אחד לשני בביצוע הפיקוח תוך ראייה אינטגרטיבית של היבטי חשבונאות משפט וכלכלה. כדי לסייע לרפרנטים בעבודתם הוקמו בתוך מחלקת התאגידים שתי מחלקות מקצועיות: האחת לחשבונאות והאחרת למשפט."
 סולגניק קרא לרואי החשבון שלא לפעול ב"שיטת מצליח". "אם יש נושא טעון, נפיץ, שיש סבירות גבוהה שהרשות תראה אותו אחרת, תפנו אלינו", אמר, "נכון, לעיתים הלקוח יתנגד לכך. הוא יטען שזו שאלת קיטבג ושלא כדאי להיות פראייר. ובכל זאת, אל תוותרו לו ואל תתנו לפגוע במוניטין שלכם. תכריחו אותו לפנות במסגרת פרה-רולינג. שיכללנו וייעלנו את ההסדר הזה כדי לתת תשובות בזמן אמיתי וחלק מהמשרדים עושים בכך שימוש מעולה. חלק קטן יותר טרם הפנים את היתרון שבהסדר – וחבל."
 
סולגניק הוסיף כי הרשות מצפה ממשרדי רואי החשבון להפנים את הערותיה והנחיותיה לכל רוחב עבודתם. "המשרדים הגדולים מטפלים כל אחד בעשרות רבות של חברות ציבוריות. אנו מצפים שאם אנו מעירים בנושא מסויים בתיק אחד, המשרד יפנים את ההערה בתיקים האחרים", אמר, "יותר מכך, איננו רואים בעין יפה מצב בו רואה חשבון טוען בהתלהבות לשיטת טיפול אחת על פני האחרת ובאותה ההתלהבות לטובת השיטה האחרת בתיק אחר. חשבונא , שלא כמו דברים אחרים, אינה עניין של גאוגרפיה או של אישיותו של השותף ואנו עומדים על ראייה משרדית אחידה."
תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים