כניסה

ועדת הכספים אישרה את החלת הסדר הרישום הכפול גם על חברות הרשומות בבורסת לונדון וב"Small Cap" של הנסדא"ק
18/05/2005
 
ועדת הכספים של הכנסת אישרה היום הצעה להחלת הצו המרחיב את הסדר הרישום הכפול ומחיל אותו גם גם על חברות ישראליות הנסחרות ב"סמול קאפ" (החברות הקטנות יותר מאלה הרשומות בנסדא"ק נשיונל מרקט הנכללת כיום במסגרת הסדר הרישום הכפול) ובבורסה של לונדון.
 
כשנכנס חוק הרישום הכפול לתוקף נקבע כי הוא יחול על חברות הרשומות בבורסות ESYN, AMEX וברשימת ה"נשיונל מארקט" של בורסת הנסדא"ק. כבר אז עלתה השאלה האם לאפשר גם לחברות הרשומות למסחר ברשימת ה"Small Cap" של הנסדא"ק - המיועדת לחברות קטנות יותר ובעלי היקפי מסחר צרים יותר - להירשם בארץ ולדווח כאן על פי מודל הדיווח של חברות ברישום כפול. אז הגיעה הרשות למסקנה כי אין להוסיף את רשימת Cap"ה llamS" לתוספת. היו לכך מספר סיבות: ראשית, הכוונה הייתה לאפשר רישום בבורסה בארץ לחברות גדולות שיוסיפו תוספת משמעותית ביותר להיקפי המסחר ולשווי השוק הממוצעים בבורסה כאן. תמורת תוספת משמעותית זו לשוק ההון המקומי הוחלט גם כי ניתן לקבל את הדיווח כפי שהוא מוגש על ידי חברות אלו על פי הדין בארה"ב, אף כי בכך היו מספר הקלות אל מול דרישות הדיווח מחברות הרשומות למסחר בבורסה בישראל בלבד. בנוסף, היה קיים חשש כי למרות שדרישות הדיווח מחברות ב" Small Cap" זהות לאלו מחברות ב"נשיונל מארקט" הרי בעניינים אחרים שאינם מדידים בהכרח, כמו רמת הפיקוח של רשות ניירות ערך האמריקנית (SEC) על דיווחי חברות אלו ומשמעת השוק שלהן, איכות הדיווח נמוכה יותר.
 
בבדיקות שנעשו לאחרונה ברשות התברר כי רמת הפיקוח כיום של ה- SEC על חברות ב"Small Cap" זהה לרמת הפיקוח על חברות ה"נשיונל מרקט" וכי לאחר חקיקת חוק סארביינס-אוקסלי אף הוטלה עליו החובה לבדוק כל חברה נסחרת לפחות פעם בשלוש שנים, ללא קשר לגודלה. גם הפיקוח של הנסדא"ק עצמו ודרישות ה- governanc  corporate הקבועות בכללי הנסדא"ק זהות בין שתי הרשימות.
 
משמעת השוק מורכבת מהאפשרות להגיש תובענות ייצוגיות ומהליווי של בתי ההשקעות והאנליסטים. כללי התובענות הייצוגיות אינם שונים בין שתי הרשימות. לפי מידע שהגיע לרשות היקף הסיקור של האנליסטים אכן נמצא ביחס ישר לגודל החברות, אך האנליסטים עצמם אינם מבחינים בין החברות המסוקרות לפי רשימות אלא לפי קריטריונים של סחירות וגודל. בהקשר זה, יש לציין כי הבורסה עצמה אימצה לא מכבר בהנחיותיה דרישות שווי מינימליות בגובה 30 מיליון דולר לחברות הנסחרות ב- SC ובלונדון.
 
ועדת הכספים אישרה, כאמור, גם את הכללת בורסת לונדון ברשימת הבורסות הנכללות בהסדר הרישום הכפול. לבורסה זו יש מוניטין רב. הפיקוח האנגלי בנוי על מספר נדבכים ובהם חיוב של החברות ברשימה הראשית כי יהיה להם Sponsor. הרשות הבריטית לשירותים פיננסיים (FSA), שנחשבת כאוכפת פעלתנית ונמרצת, מאשרת את מי שיוכל לשמש כספונסר ותפקידו הנו ללוות את החברה ודיווחיה במקרים של עסקאות מהותיות שונות. תפקיד הספונסר דומה לתפקיד החתם כמעין מבקר חיצוני לתשקיף אך תפקידו לא מסתיים עם פרסום התשקיף אלא הוא ממשיך ומלווה את החברה ודיווחיה בנושאים אלה. בדרך כלל מדובר בבנק להשקעות  (merchant bank) שחלה עליו אחריות על פי הדין האנגלי.
 
לפני מספר שבועות נכנס לתוקף תיקון לתקנות ניירות ערך הקובע כי חברה ישראלית הרשומה למסחר בבורסה בינלאומית שעליה חל הסדר הרישום הכפול תוכל להירשם מיידית למסחר בבורסה בתל אביב אם שווייה הוא מעל 150 מיליון דולר. בדומה לדרישות הדיווח מחברות רשומות בבורסות לונדון והסמול קאפ, הדיווח יושתת על זה הניתן על פי הדין הזר.

תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים