כניסה

לקרן יש פרופיל
05/10/2006
 
רשות ניירות ערך יוזמת מהלך שיחייב את קרנות הנאמנות לתייג את עצמן בהתאם לרמת חשיפתן להשקעה במניות ובמט"ח. מהלך זה יהפוך את שוק הקרנות הישראלי, הנחשב ממילא לשקוף ביותר, לשקוף עוד יותר. פרופיל החשיפה, כחלק מסיווג הקרנות שיכלול כותרות חדשות שיאפיינו את הקרנות ומידע נוסף, צפוי לשפר את השקיפות ולהפוך את הגילוי הנאות לאפקטיבי יותר.
 
במהלך השנים התגבשה בישראל מתכונת לפיה מדיניות ההשקעות של קרנות הנאמנות מנוסחת בעיקר במונחים של התחייבות להחזקת ניירות ערך מסוגים שונים כשיעור מהשווי הנקי של נכסי הקרן ("רוב נכסי הקרן יושקעו במניות", "בין 20% ל- 50% מנכסי הקרן יושקעו באגרות חוב צמודות מטבע חוץ" וכדומה). מתכונת זו הביאה לסיווג קרנות הנאמנות לפי מאפייני ניירות הערך שמשקלם דומיננטי כשיעור מנכסי הקרן, כמשתמע ממדיניות ההשקעות. כל זמן שמנהלי הקרנות לא פעלו באופציות, חוזים עתידיים ומכירות בחסר נתנה מתכונת זו מענה מספק לסיווג הקרנות ולקביעת קריטריונים לשמן.
 
תחילת פעילותן של קרנות הנאמנות בישראל בנגזרים שינתה לחלוטין את כללי המשחק: בשל המינוף הגלום בנגזרים ניתן באמצעות השקעה באופציות בהיקף של אחוזים בודדים מנכסי הקרן להגיע לחשיפת מחיר היחידה של הקרן לשינויים בנכס הבסיס של האופציה, השקולה להשקעה ישירה בנכס הבסיס בעשרות (ולעיתים אף במאות) אחוזים מנכסי הקרן. מובן כי במצב זה המידע אודות שווי האופציה כשיעור מנכסי הקרן אינו רלוונטי, שכן אין אופציית רכש (Call) כאופציית מכר (Put) ואין אופציה שנרכשת עבור הקרן (Long) כאופציה הנוצרת עבור הקרן (Short). ושי נוסף מתעורר כתוצאה מפעילות בחוזים עתידיים, פעילות שאין לה כל ביטוי בשווי נכסי הקרן ואשר המינוף הגלום בה גדול ביותר.
 
דוגמא מייצגת: קרן שמוגדרת כ"שקלית" (כי לפחות 90% מנכסיה מושקעים בשקלים), ותמהיל השקעותיה כולל בפועל  95% באפיקים שקליים ו- 5% באופציות "מחוץ לכסף" על מדד ת"א 25, מחיריה עשויים להתנהג בתקופות מסוימות כמחירי קרן מנייתית לכל דבר. הסיכון הנובע מפעילות זו אינו בא לידי ביטוי, משום שבמצב הקיים שם הקרן או סיווגה בפרסומים שונים ("שקלית", "אגחית", "מנייתית", "מטחית" וכדומה) ואומדן הסיכון הנגזר מכך נקבעים בלעדית בהסתמך על סוגי ניירות הערך שמשקלם דומיננטי כשיעור מנכסי הקרן.
 
במסגרת רפורמה מקיפה בתחום סיווג קרנות הנאמנות בישראל שמובילה הרשות היא החליטה לסלול דרך שתאפשר צורה פשוטה לשים כל קרן על מרחב החשיפה להשפעות נכסים שונים כתוצאה מפעילות בנגזרים. צעד ראשון בהקשר זה כבר נעשה לפני מספר חודשים בהגדרת סוג הקרן לצורך קביעת גובה עמלת ההפצה. ההגדרה שנבחרה מתייחסת למאפייני ההשקעות של הקרן –"שקליות", "מנייתיות" ו"אחרות", תוך שימוש במונחי חשיפה למניות ולא במונחי שווי ההחזקה במניות.
 
הצעד הבא עומד להתרחש בהסדרת הפרסומים בכלי התקשורת אודות נתוני קרנות הנאמנות, וכן בדוחות מיידיים שיפורסמו במערכת המגנא לגבי סווג כל קרן.
 
כדי להגיע לאמת מידה פשוטה, ידידותית וקלה להבנה מצאנו לנכון לתרגם את המידע אודות החשיפה לצמד תווים שיעביר את המידע האמור. בחרנו להגדיר צמד תווים אלה כ "פרופיל החשיפה של הקרן".
הכוונה היא להביא למצב בו הפרופיל יפשט את המידע על חשיפת הקרן להשפעת שינויים במחירי נכסים שונים, באופן דומה לאופן בו רצף התווים של דירוג אג"ח מפשט את המידע אודות סיכויי חדלות הפירעון של המנפיק (הידיעה שאג"ח המדורגות AAA בטוחות יותר מאג"ח המדורגות BBB הנה כבר נחלת הכלל).
 
ניתוח פעילות הקרנות מלמד כי קיימים שני גורמי השפעה/סוגי נכסים מרכזיים המשפיעים על תנודתיות הקרן – חשיפת הקרן למניות (כולל סחורות) וחשיפת הקרן למטבע חוץ. שני נכסי בסיס אלה גם נבדלים בסיכון הנהוג לייחס לכל אחד מהם (מניות, סחורות ודומיהם נחשבים למסוכנים יותר ממט"ח).
 
לפי יוזמת הרשות יידרש כל מנהל קרן להגדיר במסגרת מדיניות ההשקעות של הקרן שבניהולו את שיעור החשיפה המרבי לכל אחד משני סוגי נכסי הבסיס (מניות ומט"ח) לפי הסרגל הבא:
קוד דרגת חשיפה מרבית לסוג נכס שיעור
חשיפה
מרבי
לנכס
מט"ח מניות
0% 0 0
10% 1 A
30% 2 B
50% 3 C
120% 4 D
200% 5 E
6 F מעל 200%
 

צירוף המידע על דרגת החשיפה המרבית לכל אחד מנכסי הבסיס יהיה באמצעות צירוף של שני תווים – מימין קוד דרגת החשיפה המרבית למט"ח ומשמאל קוד דרגת החשיפה המרבית למניות זה יהיה, למעשה, פרופיל החשיפה של הקרן – והוא יהיה חלק בלתי נפרד מהקריטריונים לסיווג הקרן.
 
מספר דוגמאות מייצגות:
 
1. קרן "שקלית" טהורה תסווג בפרופיל 00. קרן שקלית ש"תתבל" את השקעותיה בחשיפה מנייתית בשיעור כזה או אחר, תבודל ממנה באופן ברור ותהיה בעלת פרופיל 10 או 20, לפי העניין. קרן שהפרופיל שלה יהיה 30 ומעלה, לא תוכל להגדיר את עצמה כקרן שקלית, בשל ההשפעה המהותית של רכיב המניות.
 
2. פרופיל החשיפה גם יאפשר להבחין ולכמת במסגרת קטגוריית "קרנות האג"ח" את ההשפעות של "רעשים נוספים" ויאפשר לנתח את ביצועי הקרנות בהתחשב בסיכונים שמנהלן נטל, סיכונים המתבטאים במאפייני ההשקעות בפועל ובפרופיל החשיפה – קרן אג"ח מדינה צמודי מדד בעלת פרופיל 10 שונה מקרן בעלת פרופיל 20 (ללא חשיפה למט"ח וחשיפה למניות בשיעורים של עד 10% ועד 30% בהתאמה).
 
3. קרן החשופה ב- 100% למדד הניקיי 225 באמצעות החזקה במניות תהיה בעלת פרופיל חשיפה 4D.
קרן החשופה ב- 100% למדד הניקיי 225 באמצעות פעילות בנגזרים תהיה בעלת פרופיל חשיפה 4A.
משמעות הדבר הנה שהקרן הראשונה מושפעת משינויים במדד הניקיי 225, אך גם משינויים בשער החליפין של מטבע הין, לעומת הקרן השניה המושפעת מהותית רק משינויים במדד הניקיי 225.
 
פרופיל החשיפה, כחלק מסיווג הקרנות שיכלול כותרות חדשות שיאפיינו את הקרנות ומידע נוסף, צפוי לשפר את השקיפות ולהפוך את הגילוי הנאות לאפקטיבי יותר. למהלך הנדון חשיבות מיוחדת במצב בו למרות המידע הנרחב אודות הקרנות הזמין לכלל הציבור (תשקיפים, דוחות מיידיים, הרכב השקעות חודשי ועוד) באמצעות מערכת המגנ"א, עדיין מרבית הציבור מסתמך על העיתון כאמצעי העיקרי לבחירת הקרן – פרופיל החשיפה ייכלל במסגרת המידע שיפורסם בעיתונים אודות הקרנות וסיווגן.

תגיות:

מערכות וטפסים

פניות ותלונות לרשות