כניסה

ועדת גושן הגישה את המלצותיה למשה טרי ; מציעה להתמקד באישור עסקאות עם בעלי עניין, שיפור איכות הדיווח והגילוי של חברות וכינון בית משפט מתמחה לדיני חברות ונייירות ערך
04/01/2006
 
שיפור עצמאות הדירקטוריון (בעיקר בנוגע לעסקאות עם בעלי שליטה), שיפור עבודת ועדת הביקורת וועדת המאזן בקשר לאישור הדוחות הכספיים של החברה, שיפור איכות הדיווח והגילוי של חברות וכינון בית משפט מתמחה לדיני חברות וניירות ערך – אלה הם עיקרי ההמלצות שהגישה היום ועדת גושן ליו"ר רשות ניירות ערך, משה טרי.

ועדת גושן, שמונתה במטרה להתייחס למבנה ולמתכונת הראויים של קוד ממשל תאגידי בישראל, מונתה על ידי משה טרי לפני קצת יותר משנה, כחלק מהאסטרטגיה שגיבש לחיזוק גורמי הבקרה בשוק ניירות הערך הציבורי בישראל. קודי הממשל התאגידי מהווים אוסף של עקרונות וכללים המגדירים כיצד ראוי שחברות ציבוריות תתנהלנה בהיבטי בקרה ופיקוח. ממשל תאגידי הנגזר מעקרונות וכללים ראויים צפוי להקטין את הסיכון של המשקיעים כי כספם לא יושקע כראוי, ולהוות כלי בקרה ומניעה חשוב בהתנהלותו של התאגיד ובדיווחיו על פי דין.
 
המלצות הוועדה מתמקדות, כאמור, בעיקר בשיפור עצמאות הדירקטוריון בכל הנוגע לעסקאות עם בעלי שליטה; שיפור עבודת ועדות הביקורת והמאזן בכל הנוגע לאישור הדוחות הכספיים של החברה ; שיפור איכות הדיווח והגילוי של החברות ; וכינון בית משפט מתמחה לדיני חברות וניירות ערך. המלצותיה של הועדה הביאו בחשבון את מאפייניהם המיוחדים של כלכלת ישראל ושוק ההון הישראלי, תוך התייחסות לקודי ממשל תאגידי שאומצו במדינות שונות. לאור תהליכי הגלובליזציה והתחרות הגוברת בין השווקים הפיננסיים, והיות ישראל מדינה שכלכלתה נמנית בין כלכלות השווקים המתפתחים, רואה הועדה חשיבות רבה בקביעת סטנדרטים וכללים ראויים בתחום הממשל התאגידי בישראל במתכונת ובסטנדרטים דומים לאלו שאומצו במדינות המובילות בעולם המערבי.
 
הוועדה ממליצה כי יישום העקרונות יהא באמצעות דרישות גילוי שתוטלנה על החברות הציבוריות במסגרת דיווחיהן לציבור. הקו המרכזי בהנחיות אלה יהיה "אמץ או גלה",. עם זאת, הועדה אינה סבורה שיש מקום לחייב חברות במתן הסבר מדוע חברה בחרה שלא לאמץ עקרון או כלל מסוים. המלצה זו של הועדה נובעת מגישתה כי מטבעם של דברים ולאור ניסיונן של מדינות אחרות, הסברים אלה, בעיקר כשהם חלק מהוראות הדין, אינם תורמים מידע מהותי למשקיע. לעיתים, ההסברים אף עלולים לשמש כמסך עשן המסכל במידת מה את דרישת הגילוי. כמובן, אין מניעה שחברה תבחר מרצונה להסביר את החלטתה שלא לאמץ עקרון זה או אחר. הוועדה סבורה כי עקרונות הממשל התאגידי עליהם המליצה באים לקבוע רף ראוי לאימוץ וולונטרי על ידי השוק. דרישות הגילוי מתמקדות בהטלת זרקור על דרכי ההתנהלות שחברות נוקטות בהן, מתוך ציפייה ששוק ההון יעבד מידע זה וישתמש בו במסגרת תהליך קבלת החלטות ההשקעה בחברות השונות ותמחור ניירות הערך שלהן.
 
חברי הוועדה, מלבד היו"ר פרופ' גושן, הם עו"ד משה גביש, לשעבר נציב מס הכנסה ; מר יצחק דבש, איש עסקים; רו"ח דורון דבי, שותף מנהל במשרד רואי החשבון סומך חייקין ; גב' רונית הראל, סמנכ"ל בכיר בבורסה לניירות ערך בתל אביב ; עו"ד ד"ר יאיר פרידמן, שותף במשרד עורכי הדין שריר, שיוו, פרידמן ושות' ; פרופ' אפרים צדקה מאוניברסיטת תל אביב ; מר יוסי רוזן, יו"ר החברה לישראל ; עו"ד אמיר שרף, המזכיר והיועץ המשפטי של חברת אל על ; רו"ח רם גב ממחלקת התאגידים ; ועו"ד יורם נוה, סגן מנהל מחלקת התאגידים ברשות. לישיבות הוועדה הוזמנו כמשקיפים גם רו"ח מוטי שפיגל, המשנה למפקח על הבנקים, עו"ד אורלי דורון, אחראית על תחום ניירות ערך בפרקליטות מחוז ת"א מיסוי וכלכלה, רו"ח אדיר ענבר סגן נשיא לשכת רואה חשבון ועו"ד נתי שילה, היועץ משפטי של איגוד החברות הציבוריות.  במהלך עבודתה הזמינה הוועדה נציגי גופים הפעילים בשוק ההון בתחומים שונים, כדי לשמוע את חוות דעתם בשאלות שעמדו לפניה. האורחים היו נציגים של חתמים, גופים מוסדיים, תאגידים מדווחים ומשרד המשפטים. כן התקבלו עמדות נוספות של גופים הפעילים בשוק ההון בישראל כתגובות לקול הקורא שפרסמה הוועדה. בסיומם של דיונים ממושכים גיבשה הוועדה המלצותיה.
 
 ההמלצות העיקריות של הוועדה הן אלה:
 
1 . עצמאות הדירקטוריון
 
לדעת הוועדה, עצמאות דירקטוריון החברה הוא אחד הנושאים המהותיים בעקרונות ממשל תאגידי. במדינות שונות שאימצו קודים דומים נקבעו הסדרים שונים בהתאם למאפייני שוק ההון ומתוך שיקולי עלות מול תועלת. הוועדה סבורה כי סוגיית עצמאות הדירקטוריון מחייבת איזון בין אובייקטיביות לבין מקצועיות ונטילת סיכונים בניהול החברה. האיזון מתבקש משום שדירקטוריון החברה ממלא שתי פונקציות שעלולה להיווצר התנגשות ביניהן: האחת, התוויית מדיניות עסקית לחברה ; והשנייה - פיקוח על ניהול עסקי החברה. בעוד המשימה הראשונה מחייבת הבנה עסקית עמוקה ויחסי אמון קרובים עם הנהלת החברה שיאפשרו לדירקטור לשמש כגורם מייעץ ומכוון בגיבוש מדיניות עסקית לחברה, המשימה השנייה מחייבת אובייקטיביות וריחוק מסוים מהנהלת החברה. לאחר שהועדה בחנה את המקובל בעולם יחד עם מאפייניו של שוק ההון בישראל המליצה הוועדה כי החל מיום 1.1.07 בכל חברה ציבורית שליש מהדירקטורים יהיו דירקטורים חיצוניים, ובכל מקרה מספרם לא יפחת משניים.
 
2 . הרכב ועבודת וועדת הביקורת
 
כצעד משלים לחיזוק עצמאות הדירקטוריון ממליצה הוועדה גם על חיזוק עצמאותה של ועדת הביקורת. הוועדה מציינת כי "חיזוק עצמאותו של הדירקטוריון ללא קביעה כי מרבית הדירקטורים יהיו בלתי קשורים לבעל השליטה מתאפשרת באמצעות התמקדות במקצועיות ועצמאות ועדת הביקורת, מאחר שעל פי חוק החברות על ועדת הביקורת לאשר את התקשרויות החברה בהן יש לבעל עניין ניגוד עניינים." לפיכך, ממליצה הועדה כי רוב חברי ועדת הביקורת יהיו דירקטורים חיצוניים וכי יושב ראש הועדה יהיה דירקטור חיצוני. הוועדה מפרטת מהם תפקידיה של ועדת הביקורת בתהליך אישור הדוחות הכספיים של החברה וממליצה כי ועדת הביקורת תקיים דיון מקדים בדוחותיה הכספיים של החברה וכי המלצות ועדת הביקורת תובאנה בפני הדירקטוריון. הדירקטוריון חייב לדון בהמלצות ועדת הביקורת טרם אישור הדוחות הכספיים.
 
3 . אישור עסקאות עם בעלי שליטה
 
וועדת גושן מציינת כי בשוק ההון הישראלי, שבו לרובן המכריע של החברות יש בעל שליטה, החשש המרכזי הוא מפני עסקאות המתבצעות בניגוד עניינים. על רקע זה, ההגנה העיקרית הניתנת למיעוט היא הדרישה לרוב מיוחד באישור עסקאות נגועות. לפיכך הועדה ממליצה כי עד לכינונו של בית משפט מתמחה לדיני חברות ודיני ניירות ערך אישור עסקאות חריגות שלבעלי שליטה יש בהן עניין אישי ידרוש את אישור אסיפת בעלי המניות של החברה כאשר במניין קולות הרוב באסיפה יכללו רוב מכלל קולות בעלי המניות שאין להם עניין אישי באישור העסקה, המשתתפים באסיפה - וזאת במקום הדרישה לשליש כיום. הוועדה סבורה כי לאחר כינון בית משפט מתמחה, ניתן יהיה להתיר לחברות ציבוריות לאשר עסקאות בהן לבעל שליטה יש עניין אישי גם ברוב רגיל (ללא צורך ברוב כלשהו מבין בעלי המניות שאין להם עניין אישי בעסקה), אך במקרה כזה באם בעל מניות יפנה לבית המשפט בטענה שהעסקה אינה הוגנת, הנטל על הוכחת הוגנות העסקה ירבוץ על כתפי החברה.
 
4 . כינון בית משפט מתמחה לדיני חברות ודיני ניירות ערך
 
וועדת גושן ממליצה על כינונו של בית משפט מתמחה לדיני חברות ודיני ניירות ערך. הוועדה סבורה כי קיומו של בית משפט מתמחה שיש בכוחו למנוע את עושק וקיפוח המיעוט יהווה גורם מרכזי בשיפור איכות ניהולן של
חברות ציבוריות, בהתפתחות שוק ההון ובשיפור הכלכלה. מחקרים אמפיריים מראים קשר ברור בין איכות ההגנות הניתנות לציבור המשקיעים לבין צמיחה כלכלית ושווקי הון מפותחים. יתר על כן, בהעדר בית משפט שיש בכוחו למנוע את קיפוח המיעוט לא יתפתח שוק שבו בעלות מפוזרת של מניות. שכן, לבעלי השליטה אין תמריץ למכור את השליטה בשוק, כל עוד יש ביכולתם "לקחת" מן החברה טובות הנאה על חשבון המיעוט. רק כאשר ה"לקיחה" מרוסנת על ידי בית משפט, בעל השליטה יכול להגיע למסקנה ששיקולי פיזור סיכונים עשויים להעדיף בעלות מפוזרת, או כי התמורה שתתקבל ממכירת המניות לציבור מצדיקה את הויתור על השליטה.
 
המלצות אלה של הועדה פורסמו לציבור במטרה כי תיאספנה דעות והתייחסויות שונות ביחס אליהן ולאופן הראוי ליישומן מגורמים הפעילים בשוק ההון בישראל. לאחר בחינת הערות ודעות אלה הועדה תגבש את המלצותיה הסופיות תועברנה ליו"ר רשות ניירות ערך.
 
יו"ר הרשות, משה טרי, בירך על הדוח ושיבח את עבודתם המקצועית של חברי הוועדה. "כחלק מהאסטרטגיה של חיזוק גורמי הבקרה בשוק ההון בישראל, אנו מעוניינים לקדם את אימוצו של קוד מימשל תאגידי בישראל", הסביר טרי, "קוד זה ישמש, בין השאר, כנקודת ייחוס לקביעת חובות גילוי של חברות ציבוריות בהיבטי המימשל התאגידי. אם חובות גילוי אלה תייעלנה את השוק ותפתורנה כשלי שוק קיימים, הדבר צפוי לאפשר תמחור נכון יותר של ניירות הערך של החברות הציבוריות. אני מתכוון ללמוד את הדוח לעומקו ולשקול את ההמלצות בו אחת לאחת".

תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים