כניסה

רשות ניירות ערך אימצה את הנוסח הסופי של דוח ועדת גושן
17/12/2006
 
המלצות הוועדה מתמקדות בעיקר בשיפור עצמאות הדירקטוריון בפרט בכל הנוגע לעסקאות עם בעלי שליטה, שיפור עבודת ועדת הביקורת/המאזן בכל הנוגע לאישור הדוחות הכספיים של החברה, שיפור איכות הדיווח והגילוי של תאגידים, וכינון בית משפט מתמחה לדיני חברות וניירות ערך.
 
רשות ניירות ערך קיבלה בשוע שעבר החלטה המאמצת את מסקנותיה של ועדת גושן , שמונתה לפני כשנתיים על ידי יו"ר הרשות, משה טרי, במטרה להמליץ על המבנה והמתכונת הראויים של קוד ממשל תאגידי בישראל. הוועדה מונתה כחלק מאסטרטגיית הרשות לחיזוק גורמי הבקרה בשוק ניירות הערך הציבורי בישראל. קודי הממשל התאגידי מהווים אוסף של עקרונות וכללים המגדירים כיצד ראוי שחברות ציבוריות תתנהלנה בהיבטי בקרה ופיקוח. ממשל תאגידי הנגזר מעקרונות וכללים ראויים צפוי להקטין את הסיכון של המשקיעים כי כספם לא יושקע כראוי, ולהוות כלי בקרה ומניעה חשוב בהתנהלותו של התאגיד ובדיווחיו על פי דין.
 
חברי הוועדה, מלבד היו"ר פרופ' גושן, הם עו"ד משה גביש, לשעבר נציב מס הכנסה ; מר יצחק דבש, איש עסקים; רו"ח דורון דבי, שותף מנהל במשרד רואי החשבון סומך חייקין ; גב' רונית הראל, סמנכ"ל בכיר בבורסה לניירות ערך בתל אביב ; עו"ד ד"ר יאיר פרידמן, שותף במשרד עורכי הדין שריר, שיוו, פרידמן ושות' ; פרופ' אפרים צדקה מאוניברסיטת תל אביב ; מר יוסי רוזן, יו"ר החברה לישראל ; עו"ד אמיר שרף, המזכיר והיועץ המשפטי של חברת אל על ורו"ח רם גב ממחלקת התאגידים. מרכז הוועדה הוא עו"ד יורם נוה, סגן מנהל מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך. לישיבות הוועדה הוזמנו כמשקיפים גם רו"ח מוטי שפיגל, המשנה למפקח על הבנקים, עו"ד אורלי דורון, אחראית על תחום ניירות ערך בפרקליטות מחוז ת"א מיסוי וכלכלה, רו"ח אדיר ענבר סגן נשיא לשכת רואה חשבון ועו"ד נתי שילה, היועץ משפטי של איגוד החברות הציבוריות.
 
טיוטת המלצות הוועדה הוגשו לרשות בינואר 2006 ופורסמו להערות הציבור. ביום 12 בדצמבר הוגשו מסקנותיה הסופיות של הוועדה למר משה טרי, יו"ר רשות ניירות ערך.
 
המלצות הוועדה מתמקדות בעיקר בשיפור עצמאות הדירקטוריון בפרט בכל הנוגע לעסקאות עם בעלי שליטה, שיפור עבודת ועדת הביקורת/המאזן בכל הנוגע לאישור הדוחות הכספיים של החברה, שיפור איכות הדיווח והגילוי של תאגידים, וכינון בית משפט מתמחה לדיני חברות וניירות ערך. המלצותיה של הוועדה הביאו בחשבון את מאפייניהם המיוחדים של כלכלת ישראל ושוק ההון הישראלי, תוך התייחסות לקודי ממשל תאגידי שאומצו במדינות שונות.
 
לאור תהליכי הגלובליזציה והתחרות הגוברת בין השווקים הפיננסיים, ובפרט מאחר שישראל הנה מדינה שכלכלתה נמנית בין כלכלות השווקים המתפתחים, רואה הוועדה חשיבות רבה בקביעת סטנדרטים וכללים ראויים בתחום הממשל התאגידי בישראל במתכונת ובסטנדרטים דומים לאלו שאומצו במדינות המובילות בעולם המערבי.
 
הוועדה ממליצה כי יישום העקרונות יתבצע באמצעות דרישות גילוי שתוטלנה על החברות הציבוריות במסגרת דיווחיהן לציבור. עם זאת, הוועדה אינה סבורה שיש מקום לחייב חברות במתן הסבר מדוע חברה בחרה שלא לאמץ עקרון או כלל מסוים. המלצה זו של הוועדה נובעת מגישתה כי מטבעם של דברים ולאור ניסיונן של מדינות אחרות, הסברים אלה, בייחוד היכן שהם מחויבים בדין, אינם תורמים מידע מהותי למשקיע ; לעיתים, ההסברים אף עלולים לשמש כמסך עשן המסכל במידת מה את דרישת הגילוי. כמובן, אין מניעה שחברה תבחר מרצונה להסביר את החלטתה שלא לאמץ עקרון זה או אחר. הוועדה סבורה כי עקרונות הממשל התאגידי עליהם המליצה באים לקבוע רף ראוי לאימוץ וולונטרי על ידי השוק. דרישות הגילוי, מתמקדות בהטלת זרקור על דרכי ההתנהלות שחברות נוקטות בהן, מתוך ציפייה ששוק ההון יעבד מידע זה וישתמש בו במסגרת תהליך קבלת החלטות ההשקעה בחברות השונות ותמחור ניירות הערך שלהן.
 
במהלך עבודתה הזמינה הוועדה נציגי גופים הפעילים בשוק ההון בתחומים שונים, כדי לשמוע את חוות דעתם בשאלות שעמדו לפניה. האורחים היו נציגים של חתמים, גופים מוסדיים, תאגידים מדווחים ומשרד המשפטים. כן התקבלו עמדות נוספות של גופים הפעילים בשוק ההון בישראל כתגובות לקול הקורא שפרסמה הוועדה ולטיוטת הדוח שפורסמה. בסיומם של דיונים ממושכים גיבשה הוועדה המלצותיה.
 
ההמלצות העיקריות של הוועדה הן אלה:
 
1. עצמאות הדירקטוריון
 
לדעת הוועדה, אחד הנושאים המהותיים בעקרונות ממשל תאגידי שאומצו במדינות שונות הוא עצמאות דירקטוריון החברה. הסדרים שונים נקבעו במדינות שונות בהתאם למאפייני שוק ההון באותן המדינות ומתוך שיקולי עלות מול תועלת. הוועדה סבורה כי סוגיית עצמאות הדירקטוריון מחייבת איזון בין אובייקטיביות, מקצועיות ונטילת סיכונים בניהול החברה. האיזון מתבקש משום שדירקטוריון החברה ממלא שתי פונקציות שעלולות להתנגש זו בזו: האחת, התוויית מדיניות עסקית לחברה, והשנייה, פיקוח על ניהול עסקי החברה. בעוד המשימה הראשונה מחייבת הבנה עסקית עמוקה ויחסי אמון קרובים עם הנהלת החברה שיאפשרו לדירקטור לשמש כגורם מייעץ ומכוון בגיבוש מדיניות עסקית לחברה, המשימה השנייה מחייבת אובייקטיביות וריחוק מסוים מהנהלת החברה. נקודת האיזון ביחס למידת עצמאות הדירקטוריון תלויה במאפייני השוק במדינה נתונה, ומדינות שונות מצאו נקודות איזון שונות לנושא עצמאות הדירקטוריון. לאחר שהוועדה בחנה את המקובל בעולם יחד עם מאפייניו של שוק ההון בישראל המליצה הוועדה כי החל מחלוף 30 יום לאחר כינוס האסיפה הכללית השנתית השנייה של החברה לאחר 7002.1.1, בכל חברה ציבורית, בנוסף לדירקטורים החיצוניים (כהגדרתם בחוק החברות) יכהנו דירקטורים עצמאיים (כהגדרתם להלן), כך שמספרם הכולל של הדירקטורים החיצוניים והדירקטורים העצמאיים יהיה:
 (1) בחברה שאין בה בעל "דבוקת שליטה", כהגדרתה בחוק החברות – לפחות מחצית מסך כל הדירקטורים;
 (2) בחברה שיש בה בעל "דבוקת שליטה" - לפחות שליש מסך כל הדירקטורים.
 
"דירקטורים עצמאיים" יוגדרו כדירקטורים שוועדת הביקורת של החברה קבעה כי הם עצמאיים לאחר שבחנה את הקשרים שבין הדירקטור לבין החברה, בעל השליטה ונושאי משרה בחברה, ונימקה את קביעתה תוך התייחסות לקשרים אלו ונסיבות אחרות הרלוונטיות לדעתה לקביעה זו. בחינה וקביעה זו של וועדת הביקורת תבוצע לפחות אחת לשנה.
על דירקטור עצמאי להודיע לועדת הביקורת על שינוי נסיבות שיש בהן בכדי לפגוע בעצמאותו.
 
2. הרכב ועבודת וועדת הביקורת
 
 כצעד משלים לחיזוק עצמאות הדירקטוריון ממליצה הוועדה גם על חיזוק עצמאותה של וועדת הביקורת. הוועדה מציינת כי "לאור חשיבותה של ועדת הביקורת, וכפן משלים להבטחת עצמאות הדירקטוריון בכללותו, יש משמעות רבה לעצמאות חברי ועדת הביקורת ולכישוריהם הפיננסיים". לפיכך, ממליצה הוועדה כי רוב חברי ועדת הביקורת יהיו דירקטורים עצמאיים (לרבות הדירקטורים החיצוניים) וכי יושב ראש הוועדה יהיה דירקטור חיצוני. הוועדה מפרטת מהם תפקידיה של ועדת הביקורת בתהליך אישור הדוחות הכספיים של החברה וממליצה כי ועדת הביקורת תקיים דיון מקדים בדוחותיה הכספיים של החברה וכי המלצות ועדת הביקורת תובאנה בפני הדירקטוריון. הדירקטוריון חייב לדון בהמלצות ועדת הביקורת טרם אישור הדוחות הכספיים.
 
3. אישור עסקאות עם בעלי שליטה
 
בשוק ההון הישראלי, שבו לרובן המכריע של החברות יש בעל שליטה, החשש המרכזי הוא מפני עסקאות תוך ניגוד עניינים. על רקע זה, ההגנה העיקרית הניתנת למיעוט היא הדרישה לרוב מיוחד באישור עסקאות נגועות. לפיכך, הוועדה ממליצה כי עד לכינונו של בית משפט מתמחה לדיני חברות ודיני ניירות ערך אישור עסקאות חריגות שלבעלי שליטה יש בהן עניין אישי ידרוש את אישור אסיפת בעלי המניות של החברה כאשר במניין קולות הרוב באסיפה יכללו רוב מכלל קולות בעלי המניות שאין להם עניין אישי באישור העסקה, המשתתפים באסיפה - במקום הדרישה לשליש כיום. לאחר כינון בית משפט מתמחה, סבורה הוועדה כי ניתן יהיה לבחון להתיר לחברות ציבוריות לאשר עסקאות בהן לבעל שליטה יש עניין אישי גם ברוב רגיל (ללא צורך ברוב כלשהו מבין בעלי המניות שאין להם עניין אישי בעסקה) חלף הרוב המיוחד, אך במקרה כאמור באם בעל מניות יפנה לבית המשפט בטענה כנגד הוגנות העסקה, הנטל על הוכחת הוגנות העסקה ירבוץ על כתפי החברה ועלויות המשפט של בעל המניות הטוען כנגד הגינות העסקה ימומנו על ידי החברה.
 
4. כינון בית משפט מתמחה לדיני חברות ודיני ניירות ערך
 
וועדת גושן ממליצה על כינונו של בית משפט מתמחה לדיני חברות ודיני ניירות ערך. הוועדה סבורה כי קיומו של בית משפט מתמחה שיש בכוחו למנוע את עושק וקיפוח המיעוט מהווה גורם מרכזי בשיפור איכות ניהולן של חברות ציבוריות, בהתפתחות שוק ההון, ובשיפור הכלכלה. מחקרים אמפיריים מראים קשר ברור בין איכות ההגנות הניתנות לציבור המשקיעים לבין צמיחה כלכלית ושווקי הון מפותחים. יתר על כן, בהעדר בית משפט שיש בכוחו למנוע את קיפוח המיעוט לא יתפתח שוק שבו בעלות מפוזרת של מניות. שכן, לבעלי השליטה אין תמריץ למכור את השליטה בשוק, כל עוד יש ביכולתם "לקחת" מן החברה טובות הנאה על חשבון המיעוט. רק כאשר ה"לקיחה" מרוסנת על ידי בית משפט, בעל השליטה יכול להגיע למסקנה ששיקולי פיזור סיכונים עשויים להעדיף בעלות מפוזרת, או כי התמורה שתתקבל ממכירת המניות לציבור מצדיקה את הויתור על השליטה.

תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים