כניסה

רשות ניירות ערך אישרה את המתווה ליישום המלצות ועדת גושן
14/02/2007
 
רשות ניירות ערך אישרה השבוע מתווה שעליו הוסכם עם משרד המשפטים ליישום המלצות ועדת גושן בנושא הנהגת כללי מימשל תאגידי משודרגים בחברות הציבוריות. המתווה מגדיר את רמת הגילוי שבה יחויבו החברות על ידי חוק ניירות ערך.
 
בדצמבר 2006 סיימה ועדת גושן את מלאכתה והגישה את המלצותיה לרשות. לאור תהליכי הגלובליזציה והתחרות הגוברת בין השווקים הפיננסיים, והיות ישראל מדינה שכלכלתה נמנית בין כלכלות השווקים המתפתחים, ראתה הועדה חשיבות רבה בקביעת סטנדרטים וכללים ראויים בתחום הממשל התאגידי בישראל במתכונת ובסטנדרטים דומים לאלו שאומצו במדינות המובילות בעולם המערבי.
 
הוועדה המליצה כי יישום העקרונות יהא באמצעות דרישות גילוי שתוטלנה על החברות הציבוריות במסגרת דיווחיהן לציבור. הקו המרכזי בהנחיות אלה יהיה "אמץ או גלה". עם זאת, הועדה לא סברה שיש מקום לחייב חברות במתן הסבר מדוע חברה בחרה שלא לאמץ עקרון או כלל מסוים. המלצה זו של הועדה נובעת מגישתה כי מטבעם של דברים ולאור ניסיונן של מדינות אחרות, הסברים אלה, בעיקר כשהם חלק מהוראות הדין, אינם תורמים מידע מהותי למשקיע. לעיתים, ההסברים אף עלולים לשמש כמסך עשן המסכל במידת מה את דרישת הגילוי. כמובן, אין מניעה שחברה תבחר מרצונה להסביר את החלטתה שלא לאמץ עקרון זה או אחר. דרישות הגילוי התמקדו בגילוי על דרכי ההתנהלות שחברות נוקטות בהן, מתוך ציפייה ששוק ההון יעבד מידע זה וישתמש בו במסגרת תהליך קבלת החלטות ההשקעה בחברות השונות ותמחור ניירות הערך שלהן.
 
ההמלצות העיקריות של הוועדה היו:
 
1 . עצמאות הדירקטוריון
 
לדעת הוועדה, עצמאות דירקטוריון החברה הוא אחד הנושאים המהותיים בעקרונות ממשל תאגידי. במדינות שונות שאימצו קודים דומים נקבעו הסדרים שונים בהתאם למאפייני שוק ההון ומתוך שיקולי עלות מול תועלת. הוועדה סברה כי סוגיית עצמאות הדירקטוריון מחייבת איזון בין אובייקטיביות לבין מקצועיות ונטילת סיכונים בניהול החברה. האיזון מתבקש משום שדירקטוריון החברה ממלא שתי פונקציות שעלולה להיווצר התנגשות ביניהן: האחת, התוויית מדיניות עסקית לחברה ; והשנייה - פיקוח על ניהול עסקי החברה. בעוד המשימה הראשונה מחייבת הבנה עסקית עמוקה ויחסי אמון קרובים עם הנהלת החברה שיאפשרו לדירקטור לשמש כגורם מייעץ ומכוון בגיבוש מדיניות עסקית לחברה, המשימה השנייה מחייבת אובייקטיביות וריחוק מסוים מהנהלת החברה. לאחר שהוועדה בחנה את המקובל בעולם יחד עם מאפייניו של שוק ההון בישראל המליצה הוועדה כי בכל חברה ציבורית שליש מהדירקטורים יהיו דירקטורים חיצוניים, ובכל מקרה מספרם לא יפחת משניים.
 
2 . הרכב ועבודת וועדת הביקורת
 
כצעד משלים לחיזוק עצמאות הדירקטוריון המליצה הוועדה גם על חיזוק עצמאותה של ועדת הביקורת. הוועדה מציינת כי "חיזוק עצמאותו של הדירקטוריון ללא קביעה כי מרבית הדירקטורים יהיו בלתי קשורים לבעל השליטה מתאפשרת באמצעות התמקדות במקצועיות ועצמאות ועדת הביקורת, מאחר שעל פי חוק החברות על ועדת הביקורת לאשר את התקשרויות החברה בהן יש לבעל עניין ניגוד עניינים." לפיכך,המליצה הועדה כי רוב חברי ועדת הביקורת יהיו דירקטורים חיצוניים וכי יושב ראש הועדה יהיה דירקטור חיצוני. הוועדה פירטה מהם תפקידיה של ועדת הביקורת בתהליך אישור הדוחות הכספיים של החברה והמליצה כי ועדת הביקורת תקיים דיון מקדים בדוחותיה הכספיים של החברה וכי המלצות ועדת הביקורת יובאו בפני הדירקטוריון. הדירקטוריון חייב לדון בהמלצות ועדת הביקורת טרם אישור הדוחות הכספיים.
 
3 . אישור עסקאות עם בעלי שליטה
 
וועדת גושן מציינת כי בשוק ההון הישראלי, שבו לרובן המכריע של החברות יש בעל שליטה, החשש המרכזי הוא מפני עסקאות המתבצעות בניגוד עניינים. על רקע זה, ההגנה העיקרית הניתנת למיעוט היא הדרישה לרוב מיוחד באישור עסקאות נגועות. לפיכך הועדה המליצה כי עד לכינונו של בית משפט מתמחה לדיני חברות ודיני ניירות ערך אישור עסקאות חריגות שלבעלי שליטה יש בהן עניין אישי ידרוש את אישור אסיפת בעלי המניות של החברה כאשר במניין קולות הרוב באסיפה יכללו רוב מכלל קולות בעלי המניות שאין להם עניין אישי באישור העסקה, המשתתפים באסיפה - וזאת במקום הדרישה לשליש כיום. הוועדה סברה כי לאחר כינון בית משפט מתמחה, ניתן יהיה להתיר לחברות ציבוריות לאשר עסקאות בהן לבעל שליטה יש עניין אישי גם ברוב רגיל (ללא צורך ברוב כלשהו מבין בעלי המניות שאין להם עניין אישי בעסקה), אך במקרה כזה באם בעל מניות יפנה לבית המשפט בטענה שהעסקה אינה הוגנת, הנטל על הוכחת הוגנות העסקה ירבוץ על כתפי החברה.
 
4 . כינון בית משפט מתמחה לדיני חברות ודיני ניירות ערך
 
וועדת גושן המליצה על כינונו של בית משפט מתמחה לדיני חברות ודיני ניירות ערך. הוועדה סברה כי קיומו של בית משפט מתמחה שיש בכוחו למנוע את עושק וקיפוח המיעוט יהווה גורם מרכזי בשיפור איכות ניהולן של חברות ציבוריות, בהתפתחות שוק ההון ובשיפור הכלכלה. מחקרים אמפיריים מראים קשר ברור בין איכות ההגנות הניתנות לציבור המשקיעים לבין צמיחה כלכלית ושווקי הון מפותחים. יתר על כן, בהעדר בית משפט שיש בכוחו למנוע את קיפוח המיעוט לא יתפתח שוק שבו בעלות מפוזרת של מניות. שכן, לבעלי השליטה אין תמריץ למכור את השליטה בשוק, כל עוד יש ביכולתם "לקחת" מן החברה טובות הנאה על חשבון המיעוט. רק כאשר ה"לקיחה" מרוסנת על ידי בית משפט, בעל השליטה יכול להגיע למסקנה ששיקולי פיזור סיכונים עשויים להעדיף בעלות מפוזרת, או כי התמורה שתתקבל ממכירת המניות לציבור מצדיקה את הויתור על השליטה. כפי שצוין בדו"ח הועדה, מרבית המדינות בעולם בחרו ליישם את הוראות הממשל התאגידי באמצעות דרישת "אמץ או הסבר". על פי שיטה זו על אף שאימוץ הוראות הממשל התאגידי אינו מחייב, נדרש התאגיד במסגרת הדיווח השנתי לציבור לציין האם אימץ את הוראות הקוד, ובאם לא אימץ הוראות מסוימות עליו להסביר מדוע מצא לנכון שלא לאמצן. בדומה לגישה זו, המליצה הוועדה כי יישום העקרונות יהא באמצעות דרישות גילוי שתוטלנה על החברות הציבוריות במסגרת דיווחיהן לציבור. גילוי זה יבוצע בהתייחס לרשימה שצורפה כנספח להמלצות הועדה.
 
מליאת הרשות החליטה על אימוץ המלצות הועדה ונקבע כי תוכנית בדבר אופן היישום הראוי של ההמלצות תובאלמליאת הרשות, לאחר שתגובש.
 
המתווה שאושר על ידי מליאת הרשות השבוע קובע כי בחוק ניירות ערך ייקבעו דרישות גילוי שעניינן התייחסות כללית להוראות שנקבעו בתקנון החברה ו/או בידי האורגנים המוסמכים שלה המתייחסות לממשל תאגידי בנוסף להוראות שנקבעו בחוק החברות או מכוחו, והתייחסות ספציפית להוראות בחוק החברות. ברוח זו סוכם מתווה כדלקמן:

• במסגרת דוח הדירקטוריון תיקבע חובת גילוי במסגרתה תידרשנה החברות לפרט את ההוראות שנקבעו בתקנון החברה ו/או בידי האורגנים המוסמכים שלה, לפי העניין, המתייחסות לממשל תאגידי שהן בנוסף להוראות שנקבעו בחוק החברות או מכוחו, לרבות התייחסות ספציפית להוראות הקיימות כבר היום בחוק החברות. למשל, התייחסות אם היו"ר הוא גם מנכ"ל ואם מינו דח"צים מעבר למספר המינימאלי הקבוע בחוק.
 • במקביל, הוראות ממשל תאגידי ראויות ירוכזו בתוספת לחוק החברות שתשא את השם "הוראות ממשל תאגידי מומלצים לחברות ציבוריות". לאחר פרסום התוספת ברשומות הוראות הגילוי בדוח הדירקטוריון תורחבנה כך שתחייבנה את החברות להתייחס גם לעקרונות המפורטים בתוספת.
כמו כן, סוכם בין הרשות לבין משרד המשפטים על נושאים שיאומצו כחקיקה מחייבת. בין היתר, מדובר בקביעת הוראות שעל ועדת ביקורת/מאזן לבצע בקשר עם אישור הדוחות הכספיים ובחיוב החברות בצירוף הצהרת מנהלים מבוקרת כחלק מהליך אישור הדוחות הכספיים בחברות ציבוריות. נושאים אלו יוצעו בתקנות מכוח חוק החברות, המסמיך את שר המשפטים לקבוע הוראות ותנאים לעניין אישור דוחות כספיים ביחס לחברות ציבוריות לאחר היוועצות עם רשות ניירות ערך.
 
בנוסף, יש לציין כי גישתן של הוועדה ושל הרשות דומה במידה רבה לגישה שביטא הפורום האירופי למימשל תאגידי שקבע אשתקד כי במקרים בהן השליטה בחברות אינה מפוזרת בין חלקים שונים בציבור מומלץ שדירקטורים חיצוניים ימלאו תפקיד ייחודי באישור הצהרות החברה ביחס לתקינות הליכי המימשל התאגידי בה.


תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים