כניסה

פורסמה טיוטת הנחיית הרשות לתאגידי הנפט והגז: הרזרבות והמשאבים יוגדרו בהתאם למודלים בינלאומיים; יופעלו אמצעי בקרה על הדיווח, כולל שימוש באנשי מקצוע בלתי תלויים ובעלי כשירות
06/12/2010
רשות ניירות ערך פרסמה היום את טיוטת הנחיית הדיווח הייעודית לתאגידי הנפט והגז לקבלת הערות ציבור. הנחייה זו היא חלק מפרויקט שיפור דוחות שבמסגרתו בוחן סגל הרשות היבטים שונים הקשורים בדיווח על עסקי התאגיד בתשקיף ובדוחות התקופתיים והרבעוניים, ואופן יישומו של מודל הדיווח על ידי התאגידים המדווחים. דרישות גילוי ייעודיות נבחנות, בין היתר, גם לענפי הנדל"ן המניב, הנדל"ן היזמי, חברות האחזקה וחברות הביומד.
 
רקע
 
תחום חיפושי הנפט והגז התעורר בשנתיים האחרונות בעקבות גילויים של מרבצים תת-ימיים בקידוחי "תמר" ו"דלית". תאגידי הנפט והגז מרכזים נכון להיום נתח נכבד מגיוסי ההון בשוק הראשוני. מתחילת השנה גויסו בענף חיפושי הנפט והגז כ-985 מיליון ₪, זאת בהשוואה ל-619 מיליון ₪ שגויסו בשנת 2009. היקף הגיוסים מהווה כ-10 אחוזים מסך גיוסי ההון בשוק (מניות, יחידות השתתפות ומכשירים ניתנים להמרה). מחזורי המסחר בענף זה, גדלו בשיעור ניכר ובחודש ספטמבר הגיעו לשיא של כ-30% מסך המחזור (20% באוקטובר). מנתוני המחלקה הכלכלית עולה, כי באוקטובר 2010 הגיע שווי השוק של ניירות הערך בענף חיפושי הנפט והגז ליותר מ-5% מסך שווי השוק של מניות והמירים. זאת, בהשוואה לשנת 2008 בה חלקו של הענף מכלל המניות וההמירים לא עלה על 1%. בפרק זמן זה גם עלה שווי השוק מכ-5 מיליארד שקל בשנת 2008 עד לכ-39.4 מיליארד שקל באוקטובר 2010.
 
שחקני הנפט והגז הציבוריים בישראל מאוגדים ב-12 שותפויות נפט וב-4 חברות ציבוריות. לכל שחקן יש נכסי נפט מעטים יחסית ורבים מהנכסים מוחזקים במשותף בידי מספר תאגידים. עיקר הפעילות מתמקדת בשלבים המוקדמים ביותר של החיפוש. עובדה זו בשילוב מהותיות נכס נפט בודד עבור התאגיד מביא להשפעה גבוהה של ספקולציות וכתוצאה מכך לתנודתיות גבוהה במחיר נייר הערך.
 
דיווחי חברות הנפט והגז, שבחלקם התבססו על הנחות לא שמרניות או נערכו שלא על בסיס מודלים אחידים ומקובלים, או שלא ניתן בהם כל מידע אודות כמויות והסתברויות עוררו לעיתים ציפיות רבות בקרב המשקיעים מהציבור. לפיכך, ובמטרה להתמודד עם המאפיינים הייחודיים של ענף זה, יזמה הרשות כללי דיווח חדשים שייוחדו לחברות הנפט והגז. לצורך זה, התקיימו התייעצויות ומפגשים נפגש עם גורמים רבים בשוק הרלוונטי, לרבות הנהלות של חברות ושותפויות הפעילות בענף, גיאולוגים, משקיעים, מפעילים, מהנדסי נפט וכן עם הממונה על ענייני נפט במשרד התשתיות ואנשי המקצוע במשרדו.
 
עיקרי ההנחיה
 
1. הגדרת רזרבות ומשאבים
 
קיימים בעולם מספר מודלים להגדרת רזרבות ומשאבים. המודלים המקובלים בעולם מבוססים על מודל ה–PRMS (Petroleum Resources Management System) המקובל בתעשיית הנפט והגז העולמית. השימוש במודל זה רווח בעולם, כאשר גופים רגולטוריים שונים ברחבי העולם עושים בו שימוש. שימוש במודל זה מקובל באוסטרליה ובאנגליה (בבורסת ה- AIM) וגם רשויות ניירות ערך בארצות הברית (US SEC) ובקנדה (CSA) תואמות את המודל, בהתאמות מינוריות.
 
הנחיית הרשות קובעת כי יש להסתמך על ההגדרות המקובלות בעולם, ואין לאפשר דיווח שאינו מסתמך על הגדרות אלה.
 
במספר מדינות בעולם ניתנה האפשרות לדווח רזרבות על בסיס המודל הקנדי או האמריקאי לצד מודל ה-PRMS. היתרון העיקרי בכך נגזר מן העובדה שבעולם הגלובאלי פועלות ומקובלות כל השיטות הללו במקביל. חיוב מתן גילוי רק לפי מודל ה–PRMS עשוי להשית עלויות נוספות בנסיבות בהן פועל התאגיד לצרכים פנימיים לפי אחד מן המודלים האחרים. על רקע זה, משיקולי עלות-תועלת ובמיוחד לאור הדימיון הרב בין המודלים, ההנחיה מאפשרת גילוי כמותי לגבי רזרבות לפי הסיווג על פי הדין האמריקאי או הקנדי ובגילוי כמותי לגבי משאבים מותנים לפי מתכונת הגילוי הקנדית, ובלבד שניתנו כל הגילויים הנוספים הנדרשים לפי הנחיית גילוי זו.
 
2. אופן הצגת הגילוי לגבי רזרבות ומשאבים
 
הנחיית הרשות קובעת כי הגילוי לגבי משאבי הנפט יינתן ברמת הפרויקט. יצוין כי הגילוי בארצות הברית ובקנדה לגבי רזרבות ניתן ברמה האגרגטיבית עם פילוחים ברמת המדינה ולפי סוגי הפטרוליום (גז, נפט וחלוקות משנה נוספות), אך הגילוי בבורסות אחרות כגון ה-AIM הינו ברמת הפרויקטים כמו בהנחיית הרשות.
 
כמו כן, קיים ניתוח של ההתפתחות על פני התקופות האחרונות, הכולל התייחסות לשינויים ברזרבות.
 
3. הגילוי הכמותי לגבי משאבים מותנים או פרוספקטיביים
 
ככלל, ניתן לחלק את סוגי משאבי הנפט למשאבים פרוספקטיביים (לפני שנערך קידוח אקספלורציה) ולמשאבים מותנים או רזרבות (לאחר שנערך קידוח אקספלורציה). לגבי השלבים שלאחר קידוח (משאבים מותנים או רזרבות), ההנחיה החדשה כוללת דרישת גילוי בהתאם למודל ה-PRMS (היינו- סיווג כמשאבים מותנים בקטגוריית "C" או כרזרבות בקטגוריית "P").
 
בנוסף, לגבי השלבים שלפני קידוח אקספלורציה, בנסיבות מסוימות נדרש גם דיווח כמותי לגבי משאבים פרוספקטיביים, וזאת לאור מהותיות המידע ועל אף הסובייקטיביות של מידע זה.
 
בנוסף, דורשת ההנחיה לצרף לגילוי לעניין מידע פרוספקטיבי אזהרה הקובעת, כי המידע הפרוספקטיבי הינו בגדר הערכה בלבד, וכי שאלת קיום המשאבים וכמותם מותנית בביצוע קידוח האקספלורציה ובביצוע מבחני הפקה בפועל.
 
ההנחיה קובעת כי בדוח התקופתי יידרש התאגיד המדווח לכלול חוות דעת אודות הרזרבות שברשותו. חוות דעת כזו תידרש גם לגבי משאבים מותנים ומשאבים פרוספקטיביים (במקרים מסוימים) ככל שארע שינוי או התפתחות שיש בהם כדי להשפיע באופן מהותי על הסיווג או על הכמות כפי שפורטו בדיווח קודם שהוגש בידי התאגיד.
 
יש לציין כי גם הערכות על בסיס מודל ה PRMS כוללות מידה של הערכה סובייקטיבית. ככל ששלב החיפושים הנו התחלתי וקודם לקידוח, מידת הסובייקטיביות גדולה יותר, וזו הולכת וקטנה עם ביצוע הקידוחים, מבחני ההפקה והפקה בפועל. משכך, ההערכה של משאבים פרוספקטיביים איננה מדע מדוייק. מצד שני -  היות ורוב תאגידי הנפט בישראל מחזיקים בנכסי נפט בודדים בלבד, והיות ושווי פרוספקטיבי של מאגר בודד יכול להיות קריטי לשווי החברה כולה - המידע הנדרש בהחיה אודות משאבים פרוספקטיביים עלול להיות קריטי לצורך בקרה על קבלת ההחלטות של הנהלות תאגידים אלה, לצורך הבנה של מידת הטעות שגלומה בהערכת החברה, ולבסוף היא מסייעת בתמחור נייר הערך כך שלא יהיה מבוסס שמועות.
 
מסיבה זאת, הרשות קבעה כי יש לדרוש גילוי של מידע פרוספקטיבי החל ממועד קבלת החלטת ביצוע קידוח אקספלורציה. לאחר מכן, יעדכן התאגיד את המידע ככל שחל שינוי מהותי בפרטים במסגרת הדוח התקופתי.
 
4. היקף הגילוי הנוסף לגבי רזרבות ומשאבים מותנים
 
הרשות קבעה בטיוטת ההנחיה כי על התאגיד לגלות את עיקרן של ההנחות הכלכליות והגאולוגיות בבסיס המידע הכמותי הנדרש. הגילויים האמורים יינתנו ברמת הפרויקט, מכיוון שרוב התאגידים שותפים במספר מוגבל של פרויקטים.
 
5. בקרות על הגילוי
 
קיימות דרכים שונות לאמידת המידע הכמותי לפי מודל ה-PRMS. דרכים אלה והאומדנים המופקים לפיהן תלויים במידה רבה בהערכה הסובייקטיבית של עורך הנתונים בניסיונו ובפריטי מידע אובייקטיביים שונים.
 
כאמור משקל הרכיבים הסובייקטיביים פוחת עם התקדמות הפרויקט – במיוחד עם ביצוע קידוח האקספלורציה ומבחני הפקה אך גם לאחר מכן - עם תחילת הפקה מסחרית בפועל.
 
על מנת להתמודד עם סובייקטיביות הנתונים, ההנחיה כוללת מספר אמצעי בקרה: הראשון –שימוש באנשי מקצוע בעלי כשירות מקצועית; השני – דרישה כי המעריכים יהיו בלתי תלויים בתאגיד, השלישי - עריכת הדוח והצגתו לפי מתודולוגיות מקובלות; הרביעי – גילוי לפרמטרים הכמותיים והאיכותיים ששימשו בעת גיבוש משתני הגודל והתחזית הכלכלית; והחמישי– הכללת הצהרת הנהלה לעניין נאותות תהליך הכנת הערכות המשאבים.
 
6. הדיווח אודות תגמולים, תשלומים, דמי ניהול ומיסוי הנכסים
 
תאגידי הגז והנפט מתאפיינים במערכת מורכבת של תשלומים ותמלוגים לגורמים שונים, ומיסוי ייחודי שחל על שותפויות הגז והנפט. אופן הצגתם מקשה על המשקיע בהבנת הסכום שיוותר בידו, גם תחת ההנחה שימצא נפט וגז, בשל אופיים המורכב של ההסכמים השונים, וכן בשל הצגה לא בהירה של התשלומים השונים.
 
על רקע זה, קבעה הרשות במסגרת ההנחייה דרישות גילוי אשר מבקשות להציג באופן פשוט וטבלאי את מערכת התשלומים והתמלוגים שישולמו כנגזרת של עלויות הפרויקט וכן כנגזרת של הכנסות הפרויקט.
 
7. דיווח אודות סימני פטרוליום
 
בעת ביצוע קידוח אקספלורציה ועם הגעה לשכבת המטרה, ייתכנו סימני נפט או גז. לאור העובדה כי המידע אודות קידוחי נפט או גז מוזרם לציבור לעתים קרובות באמצעות שמועות ובאמצעות גורמים שונים המצויים בסמוך למקום הקידוח, החליטה הרשות כי על מנת למנוע מסחר בניירות ערך על בסיס שמועות ומידע שאינו מהימן, יש לחייב תאגידים מדווחים העורכים קידוח אקספלורציה, לפרסם דיווח מיידי עם מציאת סימני פטרוליום וכן לאחר סיום קדיחה בשכבת מטרה מסוימת, וזאת על אף שלא ניתן בשלב הזה לדעת האם הכמות שנתגלתה היא מסחרית. הרשות גם הורתה לצרף לדיווח המיידי אזהרה המבהירה כי סימנים אלו אינם בגדר "תגלית" וכי אין בהם כדי להעיד על מסחריות הקידוח.
תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים