כניסה

רשות ניירות ערך יוזמת: האג"ח המובנות (סטרקצ'רים) ייסחרו במערכת מסחר "רצף מוסדי" בבורסה - הפתוחה למשקיעים מוסדיים ומתוחכמים בלבד
16/08/2010
במסגרת הרפורמה יותר לקרנות הנאמנות להשקיע בסטרקצ'רים, אך יוטלו עליהן הגבלות על היקף ההשקעה בנכסים אלה, על התנאים שיתקיימו בנכסים ועל התהליכים שיצטרכו להתקיים בקבלת החלטת ההשקעה בהם
 
רשות ניירות ערך שיגרה היום הודעה למנהלי קרנות הנאמנות לפיה בכוונתה להעביר את הפעילות בתחום האג"ח המובנות (סטרקצ'רים) למערכת המסחר המוסדית ("הרצף המוסדי"), שם תתאפשר ההשקעה במוצרים אלה לגופים מתוחכמים בלבד. לגופים אלה – מוסדיים ומשקיעים כשירים אחרים - יש את המשאבים והיכולת לתמחר באופן טוב יותר מכשירים פיננסיים מורכבים ולהתמודד עם מורכבותם ועם הקשיים הגלומים בכך.
 
רקע
 
אגרת חוב מובנית, או סטרקצ'ר (structures), היא תעודת התחייבות שהתשלומים שהיא משלמת תלויים בקיומם של תנאים שנקבעו על ידי המנפיק. תנאים אלה לרוב קשורים לשיעורי הריבית בשוק, תשואת מניות, קרות אירועי אשראי בחברות או אירועים דומים. מכשירים אלה מונפקים לרוב על ידי חברות ייעודיות (SPC) אשר משקיעות את תמורת ההנפקה בהתחייבות (Note) הניתנת בדרך כלל על ידי בנק זר המדורג בדרגת השקעה  (הנכס מגבה).
 
בדיקה מקיפה של המכשירים שהונפקו בשנים האחרונות לציבור ונרשמו למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב, העלתה כי מורכבותם הקשתה באופן משמעותי על משקיעים רבים לתמחר אותם ולקבל החלטת השקעה מושכלת לגביהם. קושי נוסף בתמחור מכשירים אלה נובע מן המגבלות הקיימות בהערכת סיכון האשראי של הבנק הזר המנפיק את הנכס המגבה, בין היתר, בשל העובדה שהגילוי לגבי הבנק האמור נקבע על פי דינים זרים ולכן אינו מוכוון לאינטרסים של בעלי אגרות החוב המובנות. בהקשר זה יש לציין, כי בשווקים מתקדמים רבים בעולם החלו ליצור הבחנה בין המוצרים הפיננסיים הרגילים דוגמת מניות ואגרות חוב רגילות, לבין מוצרים פיננסיים מורכבים דוגמת אגרות החוב המובנות.
 
בשנים האחרונות פעלה הרשות במספר דרכים בניסיון להתמודד עם הבעיות הכרוכות בהצעת מוצרים מורכבים לציבור הרחב. בין היתר, חויבו המנפיקים בפרסום תמצית מוצר המפרטת את עיקרי המכשיר הפיננסי, וכן בדיווח לציבור אודות זהות הגופים המהווים את מקורות סיכון האשראי במכשיר. ואולם, בחינת הנושא לאורך זמן, החשיבה מחדש בעולם בדבר התאמתו של מוצר זה לציבור הרחב, וכן הכשלים שהתגלו במהלך המשבר האחרון, הביאו את הרשות למסקנה כי מוצרים אלה אינם מתאימים להיות מוצעים לציבור הרחב. במלים אחרות, מקומם של מוצרים אלה אינו בפלטפורמת המסחר הרגילה של הרצף בבורסה.
 
על כן, הודיעה לאחרונה הרשות כי היא יוזמת את העברת הפעילות בתחום מורכב זה למערכת המסחר של הרצף המוסדי, שם תתאפשר ההשקעה במוצרים אלה לגופים מתוחכמים בלבד. לגופים אלה, כאמור, יש את המשאבים והיכולת לתמחר באופן טוב יותר מכשירים פיננסיים מורכבים ולהתמודד עם הקשיים הגלומים בכך.
 
המתווה המוצע
 
מטרות המהלך שמבצעת הרשות הן לשמר את המשך הפעילות הקיימת באגרות החוב המובנות ולאפשר מסחר תקין בנכסים אלה במסגרת הרצף המוסדי. כל זאת, תוך עידוד מסחר פעיל באמצעות הגדלת מספר השחקנים, הגדלת הנזילות והגברת מודעות המשקיעים לסיכונים הגלומים בהן.
 
תהליך העברת אגרות החוב המובנות מהמסחר ברצף למסחר ברצף המוסדי החל לפני מספר חודשים. התהליך מבוצע בשיתוף עם הבורסה לניירות ערך והמנפיקים המרכזיים הפועלים בשוק, במטרה להקל על המעבר ולאפשר קיומו של מסחר יעיל ואפקטיבי בפלטפורמת מסחר חליפית.
 
נכון להיום, המסחר ברצף המוסדי אינו מאופיין ברמת סחירות גבוהה. לפיכך, החליטה הרשות לנקוט פעולות על מנת להגביר את הסחירות בו.  לצורך זה, יוזמת הרשות תיקון לתקנות השקעות משותפות בנאמנות, שיתיר לקרנות הנאמנות המנועות כיום מביצוע עסקאות באגרות החוב המובנות במסגרת המסחר ברצף המוסדי, לעשות כן, תוך הטלת הגבלות (שאינן חלות כיום בנוגע לאגרות החוב המובנות הנסחרות כיום בבורסה). המגבלות והדרישות שמציעה הרשות לקבוע במסגרת התיקון נובעות ממאפייני פלטפורמת המסחר שאינה פתוחה לציבור הרחב אלא נגישה לגופים מתוחכמים בלבד, וכן ממאפייניהם ייחודיים של הנכסים בהם מדובר.
 
ההוראות החדשות יכללו הגבלות על היקף ההשקעה בנכסים, על התנאים שיתקיימו בנכסים, על התהליכים שיצטרכו להתקיים בקבלת החלטת ההשקעה בהם וכן על הגילוי שינתן אודות ההשקעה בהם:
 
- היקף ההשקעה באגרות החוב המובנות לא יעלה על 25% מהשווי הנקי של נכסי הקרן. כן תיקבע מגבלה לפיה שווי אגרת החוב המוחזקת על-ידי הקרן לא יעלה על 5% מהשווי הרשום למסחר של אותו נייר ערך וסך שווי אגרות החוב המובנות שיונפקו בידי תאגיד כלשהו לא יעלה על 2.5% מהשווי הנקי של נכסי הקרן. בנוסף, תוגבל סך החשיפה של הקרן להתחייבויות של בנק כלשהו כמנפיק נכס מגבה של אגרות חוב מובנות המוחזקות בקרן  ל-5% מהשווי הנקי של נכסי הקרן;
 
- למחזיקים באגרת החוב המובנת  מונה נאמן כמשמעותו בחוק ניירות ערך;
 
- למנפיק הנכס המגבה את אגרת החוב, דירוג אשראי שנקבע על ידי שתי חברות דירוג בינלאומיות לפחות, אשר לא יפחת מדירוג בינלאומי המקביל לדירוג +A. בנוסף יידרש כי אותו מנפיק התאגד במדינה החברה בארגון ה- OECD המדורגת בדירוג  AAA על-ידי שתי חברות דירוג בינלאומיות לפחות;
 
- דירקטוריון מנהל הקרן יידרש לקבוע, במסגרת נוהל שמאושר על ידי הנאמן, את התנאים להשקעה באגרות החוב המובנות. במסגרת תנאים אלה יידרש מנהל הקרן לבחון, נוסף על התנאים שנקבעו בתקנות, את עמידת אגרת החוב במבחן משולש של שקיפות, יציבות ונזילות. דהיינו, עליו לשקול שיקולים הנוגעים למידע הזמין לצורך קבלת החלטת השקעה, לסיכונים הכרוכים בהשקעה באגרת החוב, ולמידת ההיתכנות למימוש הנכס בתנאי שוק שונים והעלות הכרוכה בכך. רשות ניירות ערך תבחן מעת לעת את יישום המבחנים הללו על ידי מנהלי הקרנות.
 
- אגרות החוב המובנות ייחשבו כ"אגרות חוב שאינן מדורגות בדירוג השקעה", לצורך החובה המוטלת על מנהלי הקרנות להציג את הסימן (!) בשם הקרן. חובה זו מתקיימת כאשר חשיפת הקרן לאג"ח שאינן מדורגות בדירוג השקעה עשויה להיות גבוהה מחשיפתן למניות.
 
הרשות ביקשה ממנהלי הקרנות להעביר את התייחסותם ליוזמה זו עד ליום 19 בספטמבר 2010.
תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים