כניסה

הכנסת אישרה את התיקון לחוק המסדיר פעילות זירות המסחר החוץ-בורסאיות; יחויבו בעמידה בתנאי סף פיננסיים, במימשל תאגידי מחמיר ובפיקוח רגולטורי כתנאי לקבלת רשיון
09/06/2010
מליאת הכנסת אישרה אתמול בקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק המסדיר את פעילותן של זירות מסחר אלטרנטיביות לבורסה ואת הפיקוח עליהן.
 
חוק ניירות ערך קובע כי "לא יפתח אדם ולא ינהל בורסה לניירות ערך אלא ברישיון מאת שר האוצר שניתן לאחר התייעצות עם הרשות". נכון להיום רק בורסה אחת, הבורסה לניירות ערך בתל אביב, קיבלה רישיון כזה. בבסיס חובת הרישוי עמד הצורך להבטיח כי השירותים המסופקים על ידי הבורסה לציבור המשקיעים, יעמדו בסטנדרטים המבטיחים את פעילותה ההוגנת והתקינה.
 
במקביל התפתחו בעולם לאורך השנים זירות מסחר נוספות על  הבורסות המוסדרות. הפעילות בזירות מסחר אלה מוכרת כפעילות Over-the-counter (OTC). בישראל מתקיימת פעילות ענפה במט"ח ונגזריו המתבצעת במתכונת זו. מרבית הפעילות מתבצעת במסגרת הבנקים ומפוקחת על ידי בנק ישראל. בנוסף לכך, פועלות בישראל זירות המאפשרות למשקיעים לסחור מול מפעילי הזירה (דילרים) בנכסים פיננסיים שונים (מט"ח, מדדים, סחורות וכו'). זירות אלו מיועדות בעיקר למשקיעים הפועלים בהיקפים כספיים קטנים ומתקיים בהן מסחר בנכסים פיננסיים שונים לרבות בנגזרים  על מטבעות, מדדים ואף ניירות ערך סחירים. הופעתן של זירות אלה היא פועל יוצא של התפתחות האינטרנט והאפשרות לקיים מסחר וירטואלי באמצעותו. הפעילות המתקיימת בזירות מסחר אלה אינה זוכה למענה ברור בדין הקיים. מצב חוקי זה אינו מצב רצוי ומן הראוי לקבוע הסדרה לגבי זירות אלו. הצורך בחקיקה בנושא מתחזק לאור העובדה שבישראל אין חקיקה המסדירה את פעילותם של יחידים וחברות כברוקר-דילר, בניגוד למצב בארצות הברית ובאירופה.
 
המסחר בזירות אלה מתבצע ברוב הזירות "מול הבית", כלומר הלקוחות לא סוחרים זה מול זה בזירה אשר מטרתה להפגיש קונים ומוכרים אלא מול מפעילי הזירה עצמה. לקוח המעוניין להתחיל לפעול בזירה נדרש בדרך כלל להפקיד כספים בידי מפעילי הזירה, כספים הנמצאים בשליטתם המלאה של מפעילים אלה. על פי רוב, מפעילי הזירה פועלים במתכונת של מתן ציטוטי קניה ומכירה למוצרים השונים הנסחרים בזירה זו.
 
בשל ההיקף הגדל וההולך של פעילות המסחר בזירות אלו, ובשל פוטנציאל ניגוד עניינים המובנה באופן פעילותן, קיים חשש שאופן גיוס הלקוחות והתנהלות המסחר בזירות אלו אינם הוגנים, במובן זה שמשקיעים בזירות אלו אינם מקבלים מידע מספיק לצורך קבלת החלטת השקעה מושכלת ושכללי המסחר בזירה אינם מספקים הגנה נאותה לסוחרים בה. בנוסף, מאחר והמשקיעים נדרשים להפקיד מראש כספים בידי הזירה, יש להגן על כספים אלו. בשל ההיקף הגדל וההולך של פעילות המסחר בזירות אלו, ובשל פוטנציאל ניגוד עניינים המובנה באופן פעילותן, יש צורך להבטיח כי המסחר בזירות אלו יתנהל בהגינות תוך הבטחת שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים.  לפיכך מוצע להסדיר את פעילותן של זירות אלה  בהיבטים הבאים:
 
- הבטחת סטנדרטים של הגינות מסחרית והבטחת קיומם של עקרונות מסחר הוגנים – מתבטאת, בין היתר, בדרישת ה- "Fit and Proper " ממפעילי הזירה, דרישה שלה תוכן כפול- הגינות והתאמת המוצר ללקוח. בין היתר, מציעה הרשות להסדיר את דרך הפרסום והשיווק המותרת לזירות אלה, מתוך ניסיון למנוע הטעיית ציבור המשקיעים בזירות אלה.
 
- קביעת כללים לגבי היקף ותוכן המידע שזירות אלו יתנו ללקוחותיהם - התכלית המרכזית היא מתן מידע ללקוחות אודות המוצרים הנסחרים ואופן תמחורם בעיקר לאור ניגודי העניינים בין הלקוחות לבין הזירה, אשר מהווה את הצד השני לעסקה ונהנית מעדיפות במידע.
 
- הבטחת יציבותן של הזירות  בין היתר באמצעות דרישות הון מזערי וביטוח מתאים  - יצירת כריות ביטחון הן לצורך שמירה על יציבות הזירה והן לצורך פיצוי עתידי של לקוחות הזירה  במקרה שהזירה תידרש לפצות את לקוחותיה.
 
בפברואר 2006 פורסמו מסקנות ועדת פרוקצ'יה, אותה מינה יו"ר רשות ניירות ערך דאז, משה טרי, כוועדה מייעצת לנושא בחינת פעולתן של זירות חלופיות למסחר בניירות ערך בישראל. הצעת החוק שיזמה הרשות (ושאוחדה עם הצעת חוק דומה שיזמה ח"כ רונית תירוש) באה להסדיר חלק מהמלצות הועדה, אשר הצורך בהסדרתו דוחק, וזאת בעקבות החשש לפגיעה בציבור המשקיעים הפועלים במסגרת זירות אלה. 
 
הצעת התיקון לחוק הרשות שאושרה אתמול על ידי הכנסת כוללת את המאפיינים הבאים:
 
1. תיווסף הגדרה ל"זירת סוחר לחשבון עצמו" (דילר). זירת סוחר לחשבון עצמו תוגדר כמערכת שבה אדם, באופן מאורגן, תדיר ושיטתי קונה או מוכר ניירות ערך לחשבון עצמו, מול לקוחותיו, פרט למערכת בה ההתקשרות החוזית נעשית בסופו של יום בזירת מסחר אחרת או שבה כל התקשרות היא תולדה של משא ומתן על תנאי הנייר הספציפי. זירת "סוחר לחשבון עצמו" תחוייב בקבלת רישיון מאת הרשות לצורך פעילותה. ברישיון יצויינו התחומים בהם היא רשאית לעסוק והמשקיעים מולם היא רשאית לפעול.
 
2. כתנאי למתן הרישיון, זירת סוחר לחשבון עצמו תידרש להוכיח איתנות פיננסית בעזרת קיום הון עצמי מזערי, פיקדון ונכסים נזילים,; כן תצטרך להחזיק בביטוח מתאים ותידרש לעמוד בכללים שייקבעו בתקנות לעניין אופן הטיפול בכספי לקוחותיה. בנוסף,  תידרש להוכיח עמידתה בתנאים טכניים, מחשוביים לצורך מילוי חובותיה.
 
3. יוטלו על זירת סוחר לחשבון עצמו חובות שמטרתן מזעור השפעת ניגודי עניינים בין הזירה לבין הלקוחות, ביניהן חובות גילוי מוגברות כלפי לקוחותיה. כמו כן עליה ועל בעל השליטה, הדירקטורים והמנכ"ל בה יחולו חובות זהירות ומיומנות  כלפי הלקוחות.
 
4. יוטלו על הזירות חובות דיווח לציבור ולרשות, בין השאר כדי ליצור עליהן תשתית פיקוחית.
תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים