כניסה

פרופ' זוהר גושן: "האכיפה המנהלית שאנו מקדמים מרוככת ומאוזנת יותר מהאכיפה המנהלית בארה"ב"
06/07/2010
מנגנון האכיפה המנהלית מאוזן ומרוכך ביחס למנגנון המקביל בארה"ב. השימוש בסנקציות יהיה סביר ומידתי. הפרות של חוק החברות יידונו בבית המשפט הכלכלי
 
"הקמת מערך האכיפה המנהלית תשמש כלי בידי הדירקטורים לממש את חובותיהם באופן יעיל יותר", כך אמר היום יו"ר רשות ניירות ערך, פרופסור זוהר גושן, בכנס דירקטורים שנערך היום ברמת גן.
 
גושן סקר בהרחבה את המצב הבעייתי הקיים בחקיקה והמקשה על רשות ניירות ערך לפתח אכיפה יעילה יותר. "במצב הקיים", אמר, "יכולתה של הרשות לבצע אכיפה מוגבלת לבחירה בין פתיחה בהליך פלילי לבין אי-אכיפה. ההליך הפלילי איננו יעיל ואיננו מתאים לכל ההפרות - אבל זה הכלי היחידי שיש בידינו. במקרים רבים, הבעייתיות בתפקוד הדירקטורים אינה קשורה בהכרח לכוונה לבצע מעשה פלילי, אלא דווקא לפיקוח לקוי או לרשלנות בטיפול בנושאים חשובים. התנהלות זו לא תמיד מצדיקה שימוש בכלים פליליים. ולמרות אי ההתאמה הזו, ובגלל שאנו מוגבלים להליך פלילי, הדירקטורים חשופים להליך הזה ". גושן ציין כי כל עוד אמצעי האכיפה הוא ההליך הפלילי בלבד, התוצאה עלולה להיות הרתעת יתר ושיתוק הדירקטוריון".
 
"כדי לייצר אכיפה יעילה", המשיך גושן, "ובשל העובדה שבידי הרשות אין סמכויות פורמאליות לבצע אכיפה מנהלית, ביצענו ברשות בשנים האחרונות הליכים אלטרנטיביים לא-פורמאליים שהסתיימו, בין היתר, בסיום כהונתם של נושאי משרה, כולל דירקטורים. אלא שהליכים אלה הם וולונטריים וללא ודאות משפטית. הליך האכיפה המנהלי הוא דרך המלך לטיפול בכשלים כאלה".
 
גושן ציין כי קיים לעיתים פער בין החובות של הדירקטור על פי דין לבין האופן שבו מיושמות חובות אלה בחיי המעשה. "לדירקטור קשה לעמוד בלחצים שמופעלים עליו מצד ההנהלה, בעל השליטה או יתר הדירקטורים ועל כן הוא יימנע לעיתים ממילוי תפקידו. האכיפה המנהלית, החושפת אותו לאפשרות ה כי יינקט נגדו בירור מנהלי, מקנה בידי הדירקטור אמצעי אפקטיבי ולגיטימי לעמוד בפני הלחצים המופעלים עליו ולבצע את תפקידו הפיקוחי. לכן אנו רואים באכיפה המנהלית כלי שיחזק את הדירקטורים בישראל".
 
במהלך הכנס סקר גושן את האכיפה המנהלית כמערך אכיפה שאותו מקובל ליישם בארצות הברית – מודל הדומה בפרטים רבים לזה שאותו מקדמת הרשות בישראל. בארצות הברית מפעילה הרשות האמריקאית כבר יותר מיובל שנים הליך מנהלי יעיל ומהיר, שמתעדכן ומשתכלל בהתאם להתפתחויות בשוק ולנסיבות המשתנות. סגל הרשות מוסמך לפתוח בעצמו בחקירה, בעוד שבעבר הייתה סמכות זו נתונה רק בידי הנציבות. עם הפתיחה בהליך החקירה ניתן לזמן עדים ולהורות על הגשת מסמכים. שמירה על זכות השתיקה פועלת לחובת המפר בהליך המנהלי ומשמשת נגדו. הפתיחה בהליך מנהלי לא מקנה שום ערובות לכך שלא יינקטו הליכים פליליים במקביל או לאחר ההליך המנהלי, ולמפר אין כל ביטחון מפני הליכים פליליים בנוסף להליך המנהלי. עם סיום הבירור העובדתי ממליץ הסגל לנציבות על פתיחת הליך (או על הסדר טיעון). הנציבות מחליטה אם לקבל או לדחות את המלצת הסגל. כאשר ההחלטה היא לפתוח בהליך מנהלי, מועבר התיק לבירור עובדתי בפני שופט מנהלי. סגל האכיפה של הרשות משמש כתובע בתיק. השופטים המנהליים הם שכירים של הרשות. החלטת השופט המנהלי כפופה לערעור של שני הצדדים – הן המפר והן סגל האכיפה של הרשות – המובא לדיון בפני הנציבות. הנציבות - אותה נציבות שהחליטה על הפתיחה בהליך - היא המוסמכת להחליט בשאלת אחריות המפר בשאלת הסנקציה. החלטת הנציבות ניתנת לערעור בפני בית-משפט פדראלי לערעורים. הסנקציות המוטלות על המפרים כוללות קנסות כבדים והגבלת עיסוק לנושאי משרה.
 
מודל האכיפה המנהלית בישראל
 
גושן הוסיף, כי בהשוואה למודל האמריקאי, המודל שמציעה הרשות מרוכך ומאוזן יותר בכמה היבטים חשובים. "ראשית", אמר, "במודל הישראלי הסגל לא יוכל להחליט בעצמו על פתיחה בהליך מנהלי וזו תישאר החלטה של יו"ר הרשות. שנית, החוק יקבע מראש שבירור מנהלי לא יוכל להפוך לחקירה פלילית, ובכך יעניק למפר רמת ודאות שאינה קיימת בהליך האמריקאי. שלישית, ההרכב שידון בהליך יכלול רוב של חברים שאינם עובדי רשות – וגם זה בניגוד לנהוג בארצות הברית, שבו כל יושבי ההרכב הם עובדי הרשות. רביעית, הערעור על ההחלטה הראשונית, שבארצות הברית מתנהל בפני הגוף שפתח בהליך המנהלי, יתקיים בישראל בבית המשפט. למרות שהמודל הישראלי שואב את השראתו מהמודל האמריקאי, הוא מיישם מרכיבים המשפרים את מצבו של המפר בהשוואה להליך המקובל בארצות הברית".
 
"הגדלת החשיפה של דירקטורים לאחריות מנהלית תאפשר להם לעמוד מול בעלי השליטה בצורה יעילה יותר" הסביר גושן. עם זאת הוסיף, כי אין בכוונת הרשות להחליף את מנגנוני המשפט ביחס להפרות של חובות האמונים והזהירות בחוק החברות, והצהיר כי לא לכך נועדה האכיפה המנהלית. "בית המשפט הכלכלי, שאת החוק להקמתו אישרה אתמול ועדת החוקה של הכנסת, הוא  הפורום המתאים לבירור תביעות מסוג זה על ידי תביעות פרטיות - ייצוגיות או נגזרות - של בעלי המניות", אמר.
 
לגושן היה מסר ברור גם לגבי מדיניות הטלת הסנקציות שתפעיל הרשות: "השימוש בסמכויות החדשות ייעשה באופן סביר ומידתי."
תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים