כניסה

רשות ניירות ערך יוזמת רפורמה בעמלות ההפצה של הקרנות: העמלות על הקרנות המנייתיות יופחתו ב-44%; עמלת ההפצה המירבית ברוב הקרנות תעמוד על 0.45%
30/01/2011
רשות ניירות ערך יוזמת רפורמה בתחום עמלות ההפצה של קרנות הנאמנות. במסגרת הרפורמה בכוונת הרשות לפעול לביטול קטגוריית העמלות המוטלת על קרנות מנייתיות, העומדת כיום על 0.8% מסכום העיסקה, ולאיחודה של קטגוריה זו עם קטגוריית קרנות האחרות (כלומר, כל אלה שאינן קרנות אג"ח סולידיות קצרות או כספיות), ששיעור עמלת ההפצה שלהן עומד כיום על 0.4%. בגין מכירת קרנות בקטגוריה המאוחדת, יוכלו הבנקים לגבות עמלת הפצה מירבית בגובה 0.45% בלבד – שיעור המהווה הפחתה יחסית של 44% מהעמלות הנגבות כיום בגין הקרנות המנייתיות.
 
בבסיס המהלך עומדות שלוש מטרות עיקריות: הסרת חסמים לקראת כניסתן של הקרנות הזרות; הסרת חסמים בקביעת דמי ניהול נמוכים בקרנות מנייתיות בישראל להגברת כושר התחרות שלהן בקרנות הזרות; וצמצום והפחתת פוטנציאל ניגוד העניינים הנובע מהפער המהותי הקיים כיום, של 100%, בהכנסות הבנק הנובעות מהפצה של קרן מנייתית לעומת הפצה של קרן אג"חית.
 
רקע
 
בשנת 2005 אישרה הכנסת חקיקה שתכליתה יישום המלצות ועדת בכר. בחקיקה זו, נקבע מודל תגמול בתחום הפצת קרנות הנאמנות, המבוסס על תשלום עמלות הפצה בידי היצרנים למפיצים (בשונה ממודל התגמול הנהוג לגבי ניירות ערך, המבוסס על תשלום בידי המשקיעים). מאחר ועיקר הפצת הקרנות מתבצעת בידי הבנקים, העוסקים גם בייעוץ השקעות, משמעות הדבר היא שבמודל זה מדובר על תגמול הבנקים המעסיקים את יועצי השקעות בידי היצרנים, מנהלי הקרנות. לפיכך, נקבעו מנגנונים לשמירת אובייקטיביות היועצים.
 
עקרון מרכזי שנקבע בחקיקה קבע שמפיץ אינו רשאי להפלות בין מנהלי קרנות שונים בעניין תנאי ההתקשרות בהסכם להפצת קרנות, לרבות במחיר השירות, כלומר בגובה עמלת ההפצה שהוא גובה. משמעותה של הוראה זו היא כי מפיץ אינו יכול לשאת ולתת עם הלקוח, מנהל קרן כזה או אחר, על גובה עמלת ההפצה, כי ממילא קביעת עמלה בשיעור מסוים, נמוך מהשיעור המרבי, דורשת יישור קו לגבי כל שאר מנהלי הקרנות. נקבעו שיעורים מרביים של העמלה אותה רשאי מפיץ לגבות ממנהל קרן, ורשאי מנהל קרן לשלם למפיץ, ביחס לסוגי הקרנות השונים, המאופיינים בהתאם למדיניות ההשקעות של הקרן (דרגת החשיפה למניות, מאפייני אג"ח, קרן כספית וכו'), בין 0.125% ל-0.8% ממחיר היחידה, לשנה. בפועל קובעות התקנות את שיעורי העמלות הנהוגים בענף.
 
תיקון מקיף לחוק והצעה לתקנות, שיזמה הרשות, צפויים להסדיר הצעתן לציבור בישראל של קרנות זרות, שנוסדו על פי הדין במדינות המוצא, ויוצעו על פי תשקיפים שקבלו אישור לפרסומם על ידי הגופים המפקחים באותן מדינות. יחד עם זאת, מוצע במסגרת הצעת החוק, כי הוראות החוק שעניינן הסדרת הפרסום, השיווק וההפצה של הקרנות יחולו על אותן קרנות חוץ כמו על הקרנות הישראליות, זאת כדי להבטיח תחרות הוגנת ביניהן. מנגנון עמלות ההפצה הוא חלק מאותה הסדרה, ולפיכך מוצע כעיקרון כי הן יחולו גם על קרנות חוץ. המודל המשלב את הפצתן של קרנות החוץ חייב לשמר את עקרון העל בדבר שמירת הניטרליות של היועץ בין קרנות חליפיות, ישראליות או זרות. לפיכך, יש ליישם את המודל באופן דומה גם לגבי קרנות זרות.
 
מבדיקה מקיפה שנעשתה ברשות עולה כי שיעור עמלת הפצה של 0.8% עלול ליצור חסם כניסה לפחות לגבי חלק מקרנות החוץ הקנייתיות. כמו כן, בהסתמך על הניסיון שנצבר גם לגבי הקרנות המנייתיות הישראליות, שיעור עמלת הפצה זה מקטין את הגמישות התחרותית  בדמי הניהול. מנהלי הקרנות המנייתיות מתחרים עם מוצרים פסיביים, הן קרנות מחקות והן תעודות סל על מדדי מניות, בהן שיעור דמי הניהול המקובלים נמוך יותר. שיעור עמלת הפצה של 0.8% מקשה עליהן להתמודד בתחרות זו. עניין זה קיבל ביטוי מובהק, כאשר עם הטלת האיסור על גביית עמלת הפצה בקרנות מחקות מנייתיות, ירד שיעור דמי הניהול הממוצע בהן לכ – 0.2%, לעומת כ- 2.7% בקרנות המנייתיות.
 
הפתרונות המוצעים
 
שינוי שיעורי העמלה המרבית
 
הרשות מציעה לבטל את שיעור העמלה של 0.8%, הנגבה עבור הפצת קרנות מנייתיות. קטגוריה זו תאוחד עם קטגוריית הקרנות שבגינן נגבית עמלהת הפצה מירבית בגובה 0.4%. יחד עם זאת, כדי לאזן את הפגיעה בהכנסות הבנקים כתוצאה מההפחתה האמורה, מוצע במקביל להעלות את שיעור העמלה המרבי לגבי קרן מסוג 3 מ-0.4% ל-0.45%. השאיפה היא שעל רקע התחרות בשוק, ההעלאה הלא גדולה של עמלות ההפצה בקרנות האג"חיות לא תתורגם ישירות להעלאת דמי הניהול ואילו הפחתת עמלת ההפצה בשיעור מהותי של 0.35% לקרנות המנייתיות תביא להפחתת דמי הניהול בפלח זה. תוצאה נוספת של המהלך היא הפחתת פוטנציאל ניגוד העניינים הנובע מהפער המהותי הקיים כיום, של 100%, בהכנסות הבנק הנובעות מהפצה של קרן מנייתית לעומת הפצה של קרן אג"חית.
 
קביעת הסוג של קרנות חוץ
 
קרנות החוץ כולן יסווגו בקטגוריה המאוחדת, כלומר זו של הקרנות הלא-סולידיות, הכוללת בעיקר את קרנות האג"ח הכללי (ולאחר התיקון תכלול גם את הקרנות המנייתיות), ללא קשר למדיניות ההשקעות שלהן. העמלה המרבית המותרת לגבי סוג זה תהיה, אם יתקבל התיקון המוצע, 0.45%. כדי לא ליצור חסם מוחלט בפני קרנות זרות סולידיות, מציעה הרשות לאפשר למפיץ לתת הנחות להפצת קרנות מקבוצה מסוימת המאופיינת במדיניות השקעות מסוימת, או בסיווג תחת כותרת מאפיינת מסוימת, בכפוף לאישור הרשות. כמו כן, יידרש המפיץ לתת פומבי ל"תעריפון" זה בקרב מנהלי הקרנות, כדי שכולם יוכלו ליהנות ממנו.
 
מתן אפשרות לגביית עמלה גבוהה יותר עבור הפצת קרנות חוץ
 
הרשות מציעה לאפשר למפיץ לגבות עמלת הפצה גבוהה יותר עבור קרן חוץ, ובלבד שאת העמלה העודפת על פני זו הנגבית מקרנות מאותו סוג, יעביר המפיץ ללקוח הרוכש. כך יישאר היועץ בבנק נקי מפניות ומשיקולים זרים שמקורם בגביית עמלה גבוהה יותר על ידי הבנק בשל רכישת קרן חוץ מסוימת על ידי הלקוח.
 
מניעת הסכמי בלעדיות
 
חוק השקעות משותפות בנאמנות מטיל איסור על מפיץ לסרב למכור קרן מטעמים הקשורים בזהותו של מנהל הקרן. דהיינו, כל מנהלי הקרנות זכאים לקבל שירותי הפצה מכל המפיצים. התיקון המוצע אינו מחייב מפיץ בהפצת קרנות חוץ, אך יחד עם זאת, לדעתה אין להרשות למפיץ להפיץ קרנות חוץ מסוימות, ולסרב להפצת אחרות. מתן אפשרות להפצה בררנית עלול להביא להסכמי בלעדיות הדדיים, לפיהם יתחייב מנהל קרן חוץ להפיץ קרנות בניהולו באמצעות מפיץ אחד בלבד, בנק גדול למשל, כנגד התחייבות אותו בנק למתן בלעדיות למנהל קרן אחד או בודדים. הסדרים כאלה אינם רצויים ועלולים לפגוע בציבור המשקיעים. לפיכך, מציעה הרשות להחיל את האיסור הקיים כיום בחוק גם על קרנות זרות. כך, מפיץ יהיה רשאי להימנע מהפצת קרנות חוץ בכלל, אך לא יהיה רשאי לסרב להפיץ קרן חוץ מטעמים הקשורים בזהותו של מנהל קרן החוץ.
תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים