כניסה

הוועדה להגברת התחרותיות במשק הגישה את המלצותיה לראש הממשלה, שר האוצר ולנגיד
22/02/2012
הוועדה להגברת התחרותיות במשק, שמונתה על ידי ראש הממשלה, שר האוצר ונגיד בנק ישראל, סיימה את עבודתה והגישה את המלצותיה.
 
בוועדה בראשות, חיים שני, חברים, פרופ’ יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד רה"מ, פרופ’ שמוליק האוזר, יו"ר הרשות לני"ע, ד"ר קרנית פלוג, המשנה לנגיד בנק ישראל, דודו זקן, המפקח על הבנקים, גל הרשקוביץ, הממונה על התקציבים, פרופ’ עודד שריג, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, פרופ’ דיויד גילה, הממונה על ההגבלים העסקיים וד"ר גיתית גור-גרשגורן, כלכלנית ראשית, רשות לני"ע.
 
הוועדה התבקשה לבחון את השפעתו של מבנה המשק הנוכחי על רמת התחרותיות בענפי המשק, על יציבותו הפיננסית ועל יעילותו הכלכלית. הוועדה נתבקשה להמליץ על צעדי מדיניות רצויים בדגש על  סוגיית השליטה של חברות ריאליות בחברות פיננסיות, סוגיית שליטה בחברה ציבורית באמצעות מבנה החזקות פירמידאלי ואופן הקצאת נכסים ציבוריים. בהתאם למנדט זה, מונו שלושה צוותי עבודה לבחינת כל אחת מהסוגיות.
 
במסגרת עבודתה הוועדה קיימה עשרות דיונים בהשתתפות כלל חבריה ודיונים מרובים בצוותים המצומצמים. הציבור הוזמן פעמיים להביע עמדה. פעם ראשונה בטרם גיבוש ההמלצות ופעם נוספת לאחר פירסום דו"ח הביניים. בנוסף, הוועדה הסתייעה בייעוץ מפרופ’ אריה בבצ’וק, מומחה בינלאומי לכלכלה ומשפט מאוניברסיטת הרווארד.
 
לאחר פרסום המלצות הביניים בחודש ספטמבר האחרון, הוועדה קיימה סבב שימועים והתייחסויות רחב של נציגי ציבור, מנהלים בכירים, נציגי חברות ציבוריות, גופים מוסדיים אנשי אקדמיה ומומחים שונים. הוועדה ביקשה לשמוע  דעות לגבי המשמעויות המעשיות ביישום המלצותיה ברמת החברה הבודדת ומה הן השפעות המאקרו שיכולות להיות להמלצות אלה ברמת המשק. במהלך השימועים נחשפה הוועדה למגוון רחב של דעות שהוביל לדיון מחודש בהמלצות הביניים.
 
חשוב לציין כי במהלך שלב השימועים התחזקה בקרב מרבית חברי הוועדה התחושה שדוח הביניים ייצג נאמנה את פוטנציאל הבעיות הנובעות ממבנה המשק הקיים. יחד עם זאת, מגוון הדעות ששמעה הוועדה הובילו אותה למסקנה כי בחלק מן המקרים הפתרונות שהציעה עלולים להוביל להשפעות רוחב בהם לא חפצה הוועדה. לפיכך ולאחר דיונים רבים, החליטה הוועדה לערוך שינויים מסויימים בהמלצותיה.
 
בהתאם לכך, להלן עיקרי המלצותיה הסופיות של הוועדה בכל אחד מהפרקים[1]:
 
המלצות בנושא אחזקות ריאליות ופיננסיות
 
רמת התחרותיות במשק הישראלי מושפעת מקיום מספר מצומצם של קבוצות עסקיות גדולות שמעורבות במספר רב של פעילויות שונות במשק, על כן נוצר חשש לפגיעה בתחרות בענפי משק שונים ובמשק בכלל. לפי הספרות הכלכלית, כאשר אותם שחקנים מתחרים במספר ענפים שונים במקביל, ישאף כל אחד מהם למקסם את הרווח על פני כל הענפים בהם הוא פועל ולא בראיה של ענף בודד. חשש זה מקבל משנה תוקף כאשר מדובר בקבוצות עסקיות המשלבות בתוכן גוף פיננסי, כמו בנק או קרן פנסיה, שחשוף לכלל הענפים במשק ולפיכך מהווה מקור למידע עסקי הן על מתחרים והן על לקוחות וספקים של חברות הקבוצה העסקית.
 
גופים פיננסיים אמונים על הקצאת משאבים שמרביתם שייכים לציבור, כאשר ההנחה היא כי בהינתן שוק חופשי ותחרותי הקצאת המשאבים תהיה יעילה ברמת המשק. תאגידים ריאליים, מצידם, מעוניינים להבטיח, כל אחד לעצמו, זמינות משאבים גדולה ככול הניתן. שילוב של תאגידים ריאליים ופיננסיים תחת אותה שליטה או החזקה, מעלה, בנוסף לפגיעה האפשרית בתחרות, גם חשש להקצאה לא יעילה של משאבים במשק כתוצאה מהאפשרות להיווצרות ניגודי עניינים בין הפעילות הריאלית לפיננסית.
 
הרגולציה בישראל מטילה על הגופים המוסדיים (קרנות הפנסיה, חברות ביטוח, קופות הגמל) חובה למלא תפקיד מרכזי בהגנה על המשקיעים והחוסכים. היעדר הפרדה בין תחומי עיסוק ריאליים ופיננסיים, על אף קיום הסדרה רגולטורית מקיפה ומתקדמת, עלול ליצור לגופים המוסדיים ניגודי עניינים בין עובדת היותם חלק מקבוצה עסקית עם פעילות ריאלית ובין תפקידם בממשל תאגידי ועלול להשפיע על היכולת והרצון של מתווכים אלה למלא את תפקידם כראוי.
 
עצם קיומה של קבוצה מצומצמת של צרכני אשראי גדולים ברמת המשק, שחולשים על קבוצות של חברות באמצעות מבני החזקות מורכבים, עלולה ליצור סיכונים מערכתיים, הגדלים בהתאמה עם גודל ומורכבות התאגידים הריאליים והפיננסיים. סיכונים מערכתיים אלו גדולים מהשפעתם הישירה של גופים אלה על המשק מכיוון שהקבוצות העסקיות פועלות במספר רב של שווקים, עם מגוון לקוחות, ספקים ומתחרים בכל אחד ואחד מהשווקים. כאשר בעלות על תאגידים פיננסיים משולבת עם בעלות על אותם צרכני אשראי גדולים בעלי מטרות, אינטרסים והעדפות סיכון אחרות, עלול גם להיווצר קשר בין איתנות המוסד הפיננסי ובין יציבות הקבוצה העסקית. כמובן שגם קשר זה מתחזק בהתאמה עם גודל ומורכבות התאגידים הריאליים והפיננסיים.
 
יודגש כי עיקר השינויים בפרק זה, לעומת דוח הביניים, הינם חידוד ההגדרות הרלוונטיות לעניין מיהו גוף פיננסי או ריאלי משמעותי והבחנה בין קריטריונים לאישור שליטה עתידי וקריטריונים שיחולו על אישורי שליטה קיימים.
 
להלן עיקרי המלצות הוועדה:
 
1. איסור שליטה או החזקה בגוף פיננסי משמעותי על ידי תאגיד ריאלי משמעותי או על ידי השולט בתאגיד ריאלי משמעותי. תאגיד פיננסי משמעותי: תאגיד שמנהל נכסים מעל 40 מיליארד ₪ (לעומת 50 מיליארד ש"ח בדו"ח הביניים). תאגיד ריאלי משמעותי: תאגיד שפדיון המכירות שלו בישראל הינו מעל 6 מיליארד ₪ (לעומת 8 מיליארד ש"ח בדו"ח הביניים) או שהיקף האשראי שהוא צורך בישראל עולה על 6 מיליארד ₪  (לעומת מאזן הגדול מ-20 מיליארד ש"ח בדו"ח הביניים). כלומר אותו בעל שליטה לא יוכל להחזיק גם בתאגיד ריאלי משמעותי וגם בתאגיד פיננסי משמעותי.
2. הגבלת כהונה של דירקטורים בגוף פיננסי משמעותי ובגוף ריאלי משמעותי, בו זמנית.
3. הגבלת השליטה בגוף פיננסי משמעותי על ידי תאגיד פיננסי משמעותי אחר ו/או בעליו (השלמה ל"חקיקת בכר"[2]).
 
מנגנוני יישום והוראות מעבר:
 
- הוועדה קבעה כי הגופים יידרשו לבצע שינויי בעלות כמומלץ במהלך ארבע שנים. זאת כדי ליצור תקופת מעבר סבירה לשם התארגנות למהלך זה.
- בנושא כהונת דירקטורים קבעה הוועדה כי ההפרדה תתבצע בתוך שנתיים. לגופים שיחוייבו לבצע הפרדת בעלות עקב המלצות הוועדה יינתנו 4 שנים לביצוע הפרדת הדירקטוריונים.
- בנוסף, קבעה הוועדה כלל המבחין בין אחזקות קיימות לאחזקות עתידיות:
 
א.      במידה והפך גוף פיננסי למשמעותי לאחר שתאגיד ריאלי משמעותי או השולט בתאגיד ריאלי משמעותי קיבל היתר שליטה או החזקה בו, או שהפך גוף פיננסי למשמעותי לפני החלת החוק לא יחול האיסור כאמור אם הגידול בכלל הנכסים של הגוף הפיננסי המשמעותי לא נבע מרכישה או מיזוג של גוף פיננסי אחר, ובלבד שכלל הנכסים כאמור אינו עולה על 60 מיליארד ש"ח  (לעומת 75 מיליארד ש"ח בדו"ח הביניים).
ב.       במידה והפך תאגיד ריאלי למשמעותי לאחר קבלת היתר שליטה או החזקה בגוף פיננסי משמעותי, או שהפך תאגיד ריאלי למשמעותי לפני החלת החוק לא יחול האיסור כאמור אם הגידול במחזור המכירות של התאגיד הריאלי בישראל לא נבע מרכישה או מיזוג של תאגיד ריאלי אחר, ובלבד שמחזור המכירות של התאגיד הריאלי בישראל אינו עולה על 7.5 מיליארד ₪  (לעומת 12 מיליארד ש"ח בדו"ח הביניים) או שהאשראי המקומי שלו לא גבוה מ-7.5 מיליארד ₪  (לעומת מאזן הגדול מ-30 מיליארד ש"ח בדו"ח הביניים).
 
***
 
המלצות בנושא מבנה אחזקות פירמידאלי
 
בישראל פועלות מספר קבוצות עסקיות גדולות ומשמעותיות. קבוצות אלו מהוות חלק נכבד מהפעילות העסקית במדינת ישראל. למשל ב-2010 המכירות של שש הקבוצות הגדולות במשק מהוות כרבע מהתמ"ג, 10 הקבוצות הגדולות מובילות כ-50% מהנפקות האג"ח בשוק המקומי ומניות 24 הקבוצות הגדולות מהוות כ-70% משווי השוק בבורסה בת"א (בניכוי טבע). המשותף לכל הקבוצות הגדולות בישראל הוא שהן מתאגדות במבנה פירמידאלי ולכולן בעל שליטה. לקיומן של קבוצות פירמידאליות יש הסברים רבים בספרות והיא נפוצה מאוד בעולם (מלבד ארה"ב ואנגליה) אך הוועדה התרשמה שבישראל היא קיימת בהיקפים גדולים יותר הן מבחינת מספר השכבות בפירמידות והן מבחינת גודלן היחסית למשק.
 
מה היא למעשה פירמידה או "פירמידת שליטה"?
 
- שרשרת חברות, או אוסף של כמה שרשרות, אשר בראשן עומד בעל שליטה משותף.
- כל חברה בשרשרת שולטת בחברה שמתחתיה.
- בעל השליטה שולט, במישרין בראש השרשרת, אך בעקיפין בשרשרת כולה.
 
מהי שכבה בפירמידה?
 
- החברה הציבורית הראשונה בפירמידה, הנמצאת בשליטתו הישירה של בעל השליטה משתייכת לשכבה הראשונה בפירמידה.
- כל החברות הציבוריות שבשליטתה הישירה של חברה זאת ובשליטה עקיפה של בעל השליטה משתייכות לשכבה הציבורית השנייה בפירמידה.
- השכבה אליה משתייכת כל חברה ציבורית נמדדת לפי כמות החברות הציבוריות שנמצאות בינה לבין בעל השליטה הסופי.
 
הספרות מציעה יתרונות וחסרונות למבנה עסקי פירמידאלי, בין היתרונות,  ניתן למנות גיבוי בין חברות בתוך הפירמידה בעת הצורך, העברת ידע ויצירת קשרים עסקיים ביניהן, חשיפה עסקית וכניסה לתחומים חדשים. בהיעדר מוסדות כגון שוק הון מפותח, מערכת משפט יעילה ומוסדות רגולטוריים, השתייכות לפירמידה מאפשרת ודאות לגבי הספקת שירותים וקיום חוזים. מנגד, ניתן לציין גם מספר בעיות פוטנציאליות שעלולות לצוץ בשוק המאופיין במבנים פירמידליים רבים. עלול להיווצר בתוך הפירמידה "תיעול משאבים" – העברת משאבים בין החברות לטובת בעל השליטה על חשבון בעלי מניות המיעוט מקרב הציבור, הקצאה לא יעילה של משאבים, נטילת סיכונים עודפים, שוק הון פנימי, מינוף כפול בין החברות וביצור שליטה של העומד בראש הפירמידה גם אם הוא בעל הון מצומצם ("התמדה" בספרות מקצועית). בנוסף, ברמה המשקית, ישנו חשש מסוים לפגיעה ביציבות המשק בטווח הארוך, במקרה בו עלולים להיקלע מספר גופים גדולים למשבר, משקיעים זרים יכולים להירתע מלהשקיע במשק פירמידלי מורכב וקשה להבנה, מדדי הבורסה עלולים לשקף פעילות משקית מטעה וכמו כן, במידה וישנם מעט גופים עסקיים גדולים שפעילים באותם שווקים או שמחליטים לחלק ביניהם את המשק  עלול להיווצר "מפגש בין שווקי" שיוליך לפגיעה בתחרות.
 
ניכר שהיתרונות מתאימים במיוחד למשקים מתפתחים, יחד עם זאת קיימות עדויות שבזמן שהיתרונות קטנים (עקב התפתחות המשקים) החסרונות נשמרים והפירמידות משתמרות עקב חוסר במנגנוני שוק שיובילו לפירוקן (בעיית ההתמדה).לפיכך הוועדה מזהה "כשל שוק" שדורש את התערבות הממשלה בנושא.
 
בתום השימועים, הוועדה השתכנעה שיישום מלא של המלצותיה בדו"ח הביניים עלול להיות מורכב ליישום ולגרום לתופעות בלתי רצויות. לפיכך בחרה הוועדה למקד את המלצותיה לשני עקרונות מרכזיים:
 
- במדינת ישראל בעתיד תותר התארגנות במבנה פירמידיאלי בן שתי שכבות ציבוריות בלבד.
 
עמדת רשות ניירות ערך: במשק תותר התאגדות במבנה פירמידיאלי בן שלוש שכבות בלבד.
 
יש לקבוע איסור על התאגדות במבנה פירמידאלי של ארבע שכבות ומעלה, שכן ההנחה היא שהחל מהשכבה הרביעית מתקיים פער אינהרנטי משמעותי בין הזכויות ההוניות לבין כוח השליטה. במצב דברים זה יש הצדקה לאסור על קיומה של שכבה רביעית ומעלה, וזאת כדי לצמצם את פוטנציאל הנזק למשקיעים ולשוק מקיומו של פער משמעותי בין הזכויות ההוניות לבין כוח השליטה, כפי שפורט בהרחבה במסגרת דוח הביניים של הוועדה.
 
- על חברות ציבוריות הנמנות על השכבה השנייה במבנה פירמידיאלי שבהן קיים פער משמעותי בין זכויות ההצבעה של בעל השליטה לבין שיעור אחזקותיו משורשר בהון יחולו כללים חדשים לגבי מבנה הדירקטוריון שלהן.
 
עמדת רשות ניירות ערך: על חברות השייכות למבנה פירמידיאלי בשכבה שנייה ובשלישית יוחלו כללים הנוגעים לממשל תאגידי. עוצמת הכללים תיגזר מעוצמת הפער בין הזכויות ההוניות לזכויות ההצבעה של בעל  השליטה, שכן פוטנציאל הנזק למשקיעים ולשוק במקרה של פער הוא גבוה יותר ככל שהפער הנו עמוק יותר.
 
מאחר וקיימות במשק עשרות רבות של חברות ציבוריות בשכבה שלישית ומעלה בחרה הוועדה לאפשר למשק תהליך הדרגתי ומידתי ליישום המלצותיה. לפיכך, מבנים פירמידאליים קיימים יחוייבו בהתארגנות מחודשת ב-3 שכבות בתוך 4 שנים כאשר על חברות בשכבה השלישית יחולו כללים רגולטוריים מיוחדים.
 
בהתאם לכך, ממליצה הוועדה:
 
שינויים מבניים במשק הישראלי:
 
1. איסור על יצירה עתידית של חברה ציבורית בשכבה שלישית בפירמידה.
 
עמדת רשות ניירות ערך: איסור על יצירה עתידית של חברה ציבורית בשכבה רביעית בפירמידה
 
2. איסור על המשך החזקה של חברה ציבורית בשכבה רביעית קיימת החל מ-4 שנים לאחר אישור החוק.
3. בחברות קיימות בשכבה השלישית ומעלה מספר הדירקטורים החיצוניים שאינם קשורים לבעל השליטה יהווה רוב פחות אחד ממספר חברי הדירקטוריון. אישור הדירקטורים החיצוניים על ידי האסיפה הכללית יהיה ברוב שאינו מייצג את בעל השליטה; ו- רוב חברי הדירקטוריון יהיו בלתי תלויים.
 
עמדת רשות ניירות ערך: הכלל האמור יחול לגבי חברה בשכבה הרביעית ומעלה.
 
המלצות לגבי חברות פער קיימות וחדשות בשכבה שנייה:
 
1. הגדרת חברת פער- חברה ציבורית שבה בעל שליטה מחזיק פחות מ-33% בהון דרך חברה ציבורית אחרת.
 
עמדת רשות ניירות: יש להבחין בין חברות עם פער "קטן" לחברות עם פער "גדול", ולקבוע הגדרות כדלקמן:
 
חברת פער- חברה ציבורית בה יש בעל שליטה (שליטה כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח 1968) אשר מחזיק בשרשור פחות מ-45% בהון.
 
חברת פער מהותי - חברה ציבורית בה יש בעל שליטה (שליטה כהגדרתה בחוק ניירות ערך), אשר מחזיק בשרשור פחות מ-45% בהון כאשר הפער בין זכויותיו בהון לזכויותיו בהצבעה עולה על 10%.
 
2. בחברות פער מספר הדירקטורים החיצוניים שאינם קשורים לבעל השליטה יהווה שליש ממספר חברי הדירקטוריון. אישור הדירקטורים החיצוניים על ידי האסיפה הכללית יהיה ברוב שאינו מייצג את בעל השליטה.
 
עמדת רשות ניירות ערך:
 
על חברה ציבורית בשכבה שנייה או שלישית, שהיא חברת פער, יחול הכלל הבא:
 
דירקטוריון החברה יכלול 1/3 דירקטורים חיצוניים.  מינוי דירקטור חיצוני יהיה טעון אישור אסיפה כללית ובמניין הקולות לא יובאו בחשבון קולות בעל השליטה או מי שיש לו עניין אישי במינוי המועמד.
 
על חברה ציבורית בשכבה שנייה או שלישית, שהיא חברת פער מהותי, יחול הכלל הבא:
 
דירקטוריון החברה יכלול 1/3 דירקטורים חיצוניים ורוב דירקטורים בלתי תלויים.  מינוי דירקטור חיצוני יהיה טעון אישור אסיפה כללית ובמניין הקולות לא יובאו בחשבון קולות בעל השליטה או מי שיש לו עניין אישי במינוי המועמד.
 
המלצות לממשל תאגידי שיחול על כל החברות הציבוריות:
 
הוועדה ממליצה לאמץ מספר כללים של ממשל תאגידי שהוזכרו בהמלצות הביניים שיחולו על כלל החברות הציבוריות. הפירוט המלא בנספח המצורף.
 
ברמת המאקרו מזהה הוועדה פוטנציאל לסיכון משקי מקיום מספר פירמידות בעלות משקל גדול במשק. הקשרים העסקיים בתוך הקבוצה ובין הקבוצות יוצרות מצב בשוק שעלול לפגוע בדינמיות של המשק וברמת התחרותיות שבו. לפיכך ממליצה הוועדה לחזק את סמכויות הממונה על ההגבלים העסקיים על מנת להבטיח שקיום מספר קבוצות עסקיות חזקות לא יפגע בתחרותיות המשקית והענפית.
 
המלצות לעידוד התחרות -  הרחבת סמכויותיו של הממונה על הגבלים עסקיים:
 
1. בית הדין יוכל לכפות שינויים (סעדים מבניים) בקבוצות ריכוז.
2. הוועדה תומכת בתיקון לחוק ההגבלים העסקיים המקנה לממונה סמכות אכיפה  מנהלית כולל שימוש בעיצומים כספיים.
 
נקודה אחרונה שזוהתה על ידי הוועדה כסיכון למשק הוא במינוף הגבוה שקיים בקבוצות העסקיות (אך גם במשק כולו) ביחס למקובל בעולם. מכיוון שהוועדה התרשמה שמדובר בבעיה משקית היא תומכת במגבלות ההשקעה החדשות על הגופים המוסדיים שפירסם אגף שוק ההון. חברי הוועדה סבורים כי המגבלות המוצעות הן על תאגידים בנקאים והן על הגופים המוסדיים למתן אשראי ללווים גדולים אמורים להבטיח התמודדות נאותה עם סיכונים מערכתיים. עם זאת, חברי הוועדה ממליצים כי הרגולטורים שמפקחים על פעילות תאגידים פיננסיים בישראל יקיימו במשותף מבחני לחץ (Stress Tests) תקופתיים לבחינת יכולת ההתמודדות של המערכת הפיננסית בכללותה עם סיכונים סיסטמיים שונים.
 
המלצות להקטנת מינוף וסיכון מערכתי:
 
3. הגבלת אשראי מגופים מוסדיים - מנפיק בודד, קבוצת לווים, 5 מנפיקים גדולים ביותר ו-5 קבוצות לווים גדולות ביותר לא יהוו נתח הגדול מ-5%, 10%, 20%, 40% מהנכסים המנוהלים של כל קופה בהתאמה.
4. בתום 4 שנים מקבלת ההמלצות יבחנו כללים אלו שוב ותוצאות הבחינה יוצגו לוועדת הכספים.
 
***
 
המלצות בנושא התנאים להקצאת נכסים ציבוריים
 
עד שנות השבעים המדינה הקימה והחזיקה בבעלותה תעשיות מרכזיות. המעורבות נעשתה באמצעות פעילותם של משרדי הממשלה שסיפקו את השירותים במישרין, ולעיתים באמצעות חברות שנשלטו על ידי המדינה ושימשו בפועל כידה הארוכה.
 
משנות השבעים ואילך עבר המשק הישראלי שינויים מבניים: המדינה צמצמה את מעורבותה בחיי הכלכלה ועברה (ועודנה עוברת) ממודל של אספקה ישירה של שירותים ושליטה במגוון של נכסים (ובכלל כך בתשתיות), למודל של רגולציה על גופים פרטיים, בין היתר, בקביעת כללים המסדירים את פעילותם של גורמים פרטיים שרכשו את נכסי המדינה, או קיבלו רישיונות או זיכיונות.
 
חברי הוועדה סבורים כי במצב הדברים הנוכחי לא תמיד נשקלים די הצורך שיקולי תחרות וריכוזיות, אשר חשוב שיישקלו בהליכי הקצאת נכסים של המדינה או בהקצאת זכויות, רישיונות  וזיכיונות. לעיתים עולות שאלות לגבי עצם הסמכות של הגוף המקצה לשקול שיקולים רחבים לבד משיקולי מחיר.
 
הוועדה בחנה את האופן בו הגורמים האחראים על הליכי הקצאת זכויות ונכסי מדינה (מכירת נכסים לגורמים פרטיים, הענקת זיכיונות, רישוי, BOT) פועלים והיא ממליצה כי אותם גורמים יוסמכו לשקול במסגרת הליך ההקצאה שיקולי תחרות ענפית ושיקולי ביזור השליטה בתשתיות חיוניות וזאת על מנת למנוע את העברת השליטה בתשתיות מדינה לידי מעטים.
 
השינויים המרכזיים מהמלצות הביניים הם הגדרה ברורה יותר של הקריטריונים להתייעצות עם הוועדה.
 
להלן המלצות הוועדה:
 
1. טרם הקצאת זכויות מטעם המדינה תחול חובת התייעצות עם הממונה על ההגבלים העסקיים כאשר שווי הזכות או הנכס הם מעל 150 מיליון ₪ או בשווי נמוך יותר כאשר השווי הכלכלי של הנכס אינו מגלם את חשיבותו הציבורית
 
2. טרם הקצאת זכויות בתשתיות חיוניות  תחול חובת התייעצות עם ועדה מייעצת כאשר לרוכש יש שליטה בתשתית חיונית אחרת ומתקיים אחד משני אלה: (א) הרוכש שולט מעל 50% מתחום תשתיות חיוניות הרלוונטי להקצאה (ב) מחזור המכירות של קבוצת הרוכש בישראל מעל 6 מיליארד ₪.
 
3. כאמור התשתיות חיוניות אליהן מתייחסות ההמלצות יוגדרו בחוק. בין היתר מדובר על התחומים הבאים: מים, אנרגיה, תקשורת, תחבורה, בריאות ומשאבי טבע. ניתן יהיה לשנות את הרשימה ולהוסיף לה תחומים נוספים
 
חברים בוועדה המייעצת: מנכ"ל משרד האוצר, הממונה להגבלים עסקיים, נציג היועץ המשפטי לממשלה ויו"ר המועצה הלאומית לכלכלה
 
***
 
הוועדה מציינת שהדו"ח הסופי יובא לאישור הממשלה בשבועות הקרובים ובמידה ויאושר יועבר לכנסת ישראל להשלמת הליכי חקיקה הנדרשים בחודשים הקרובים.
 
--------------------------------------------------------------------------------
 
[1] הפירוט המלא והמפורט של הההמלצות מופיע בנספח להודעה.
 
[2] ועדת בכר: בעל שליטה בבנק לא יוכל להחזיק בקופות גמל או נאמנות, ועדת התחרותיות: גם בביטוח לא ניתן יהיה לשלוט.
תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים