כניסה

הוועדה לבחינת תהליכים לעריכת הסדרי חוב בישראל – הבהרת עמדת רשות ניירות ערך

‏30 אפריל 2014

‏ל' ניסן תשע"ד

 

הוועדה לבחינת תהליכים לעריכת הסדרי חוב בישראל – הבהרת עמדת רשות ניירות ערך

 

עמדת הרשות הוגשה כדעת מיעוט, בהתייחס להליך הגדרת חברה כ"חברה בקשיים" ולתפקידו של הנאמן.

 

היום (ד'), 30 באפריל 2014, פורסמו המלצות הביניים של הוועדה לבחינת תהליכים לעריכת הסדרי החוב בישראל. הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד האוצר, גב' יעל אנדורן, כללה נציגים רבים, בהם יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר. הרשות הגישה לוועדה עמדת מיעוט, המתייחסת למינוי משקיף בדירקטוריון מטעם הנושים. כמו כן, הרשות הגישה לוועדה הערה, לעניין התייחסות הוועדה לתפקיד הנאמן בהגנה על מחזיקי אגרות החוב במסגרת הליכי הסדר חוב ולכשלים הקיימים היום בתפקיד הנאמן.

 

הרשות מתנגדת לקביעת תניות מנדטוריות בהסכם הלוואה שבין החברה לבין מחזיקי אגרות החוב אשר משמעותן הכנסת נציג נושים לדירקטוריון החברה או הגבלות על פעילות עסקית כלשהיא, אשר כניסתן לתוקף נגזרת ממצבה הכלכלי של החברה. יחד עם זאת, הרשות אינה מתנגדת להמלצות בדבר תניות וולונטריות כאלו או אחרות, ואף על הסדרת עקרונות, חובות ואחריות משקיף בחברה ככל שתאגיד מאמץ מוסד זה במסגרת משא ומתן להנפקת אגרות חוב.

הבסיס לעמדת הרשות הוא שמירה והגנה על עניינו של ציבור מחזיקי אגרות החוב. מינוי המשקיף, על שלל סמכויותיו ותפקידיו, עלול להכניס את החברה לסחרור אשר עשוי להסתיים בכניסה להליך חדלות פירעון פורמלי. ייתכן ובלעדיו, או בהעדר פומביות מינויו ומסקנותיו של המשקיף, הייתה החברה מצליחה לצלוח את הקשיים ולעמוד בהתחייבויותיה לנושים.

קביעה מנדטורית המחייבת מינוי משקיף בנסיבות של קשיים עלולה להרתיע חברות מלגייס אשראי באמצעות הבורסה ולהעדיף גיוסי אשראי במסלולים אחרים שאינם כפופים לחובת השקיפות. בעוד שבחברה שאינה תאגיד מדווח תיתכן תקשורת "לא פומבית" בין המשקיף לבין הנושים, הרי שבתאגיד מדווח כל תקשורת בין המשקיף לבין הנושים חייבת להיעשות באופן פומבי ובשקיפות מלאה לאור הוראות הגילוי וחובות הדיווח מכוח חוק ניירות ערך.

זאת ועוד, באשראי ציבורי קיימת, על פי הדין הקיים, חובת גילוי בנוגע למרבית האירועים שהוועדה מבקשת להגביל באמצעות מינוי משקיף – חלוקת דיבידנד, עסקאות עם בעלי עניין, עסקאות מהותיות לרכישה או מכירה של נכסים ופעילויות וכד'. משכך, ככל שהנושים סבורים שפעולה מסוימת שהחברה מבקשת לנקוט בה עלולה לפגוע באינטרסים שלהם, הם רשאים בעצמם, או באמצעות הנאמן, לפנות לביהמ"ש בבקשות לסעדים מתאימים.

בנוסף, הקביעה כי ההמלצה תחול רטרואקטיבית על אגרות חוב שכבר הונפקו, פוגעת בצורה חמורה בחברות הציבוריות, שכן כל התניות המהותיות באגרות החוב תומחרו בעת הנפקתן ושוקללו לריבית המשולמת על אגרות החוב. השינוי המוצע, משקף, לכאורה, הקטנת סיכון לנושים מבלי שהדבר מקבל ביטוי בריבית אותה משלמת החברה.

כמו כן, הרשות סבורה כי פעילות הנאמנים כפי שהייתה קיימת לפני כחמש שנים, אינה דומה לאופן בו מתנהלים הנאמנים כיום. את השיפור בפעילותם של הנאמנים ובתפישתם את תפקידם ניתן לייחס הן לניסיון הרב שנצבר על ידם והן לשינויים הנרחבים ברגולציה של השנים האחרונות, ובפרט לאור כניסתם לתוקף, לאחר הליך חקיקה ממושך, של תיקונים 50 ו-51 לחוק ניירות ערך. תיקונים אלו מחזקים את מעמדו של הנאמן ומעגנים במפורש את חובותיו וסמכויותיו, ובין היתר נותנים מענה לחלק מהכשלים אותם הציגה הוועדה בהמלצותיה.

הרשות סבורה כי בעת ניתוח תפקיד הנאמן, יש לקחת בחשבון את כל התמורות הללו, בשים לב לעובדה שמדובר ברגולציה חדשה, שעדיין לא הושלמה במלואה ושהשלכותיה עדיין לא קיבלו ביטוי מלא בשטח.

בנוסף, הגדרת תפקיד הנאמן במסגרת המלצות הוועדה כמסייע בהיבטים האדמיניסטרטיביים של ניהול ההסדר, מצמצמת את אחריות הנאמן ואינה עולה בקנה אחד עם התפקידים, הסמכויות והאחריות שהופקדו בידיו בתיקוני החקיקה שנכנסו לתוקף. במילים אחרות, המלצות הוועדה עומדות בניגוד לתפישה שהייתה עד כה ביחס לתפקיד הנאמן, ויתרה מכך – הן עומדות בניגוד לחקיקה שטרם יבשה הדיו עליה, אשר נועדה להבהיר את תפקידו זה ולהקנות לו כלים למלאו.

 

 

 

תגיות:

מערכות וטפסים

פניות ותלונות לרשות