כניסה

יו"ר רשות ניירות ערך בוועידת ישראל לעסקים של גלובס: "אני מקדמת תמריצים לשחקנים קיימים וגם חדשים שיאפשרו שירותים דיגיטאליים לציבור בתחום הברוקראז'"

כמה עולה רגולציה ?

דברי יו"ר רשות ניירות ערך בוועידת ישראל לעסקים 19.12.2018

 

שלום לכולם,

בטח כולכם ראיתם כמוני בשבועות האחרונים את הפרסומות לקראת הוועידה הזאת.

ובינינו, איך אפשר היה להחמיץ אותן.

הן שואלות "כמה עולה צדק?", "כמה עולה ילד?", "כמה עולים הפקקים?" ואפילו "כמה עולה שקט בדרום?".

אני מברכת על השאלות הללו, ובכלל על הדגש הכלכלי -חברתי ואכן שאלות חשובות שמשפיעות על מהלך ואיכות חיינו.  

וברוח זו אני רוצה לשאול גם -  "כמה עולה לנו רגולציה?"

ואתם בטח חושבים שאדבר שוב על הצורך להפחית נטל הרגולטורי שרובץ על הגופים המפוקחים – שיח שמתנהל בשוק מזה תקופה ארוכה מאוד. וכמובן שיש אמת בטענות. אבל אני לא רוצה שנהיה שוב בשיח הבנאלי של כמה אי אפשר לעבוד כאן בגלל הרגולציה. אמרו את זה בעבר, בטח יגידו את זה גם ביומיים האלה.

מבחינתי, אני מעדיפה שנייצר שיח יותר מתקדם, יותר אמתי ופחות בנאלי.

לדעתי, השאלה הנכונה שבה אנחנו צריכים להתמקד היא המידה שבה הרגולציה מותאמת ומשרתת את צרכי המשקיעים והשוק.

רגולציה היא דבר חשוב, והיא פה בכדי להישאר, אז בואו נדבר מה צריך לעשות כדי שתהיה רגולציה טובה.

רגולטור טוב, תפקידו לבנות תשתיות רגולציה יציבות ובנות קיימא כדי לאפשר התפתחות בריאה של עסקים לצד משקיעים.

באופן סימבולי, אני רואה דמיון רב ביננו לבין אלה שתפקידם לבנות גשרים, כבישים מהירים ותשתיות בעולם התחבורה, כדי לאפשר תנועה בטוחה ויעילה של נוסעים ממקום למקום.

הדברים האלה נכונים במיוחד כשאנו פועלים בסביבה גלובאלית.

הגלובליזציה מחייבת אותנו לשמור על סטנדרט רגולטורי שתואם את המקובל בשווקים מובילים בעולם, כדי לשמור על רגולציה אטרקטיבית עבור משקיעים או מגייסים – שבעולם דיגיטלי יכולים להניע הון ממקום למקום, ללא מאמץ כלל.

למשקיעים המוסדיים הישראלים, קיימת בכל רגע נתון אלטרנטיבה שלעיתים עדיפה, לפעילות ההשקעה שלהם בשווקים זרים או בשוק הפרטי. הדברים האלה אמורים גם לגבי צד המגייסים.

אנו רואים שמרבית גיוסי האקוויטי מתבצעים בשוק הפרטי או בשווקים זרים.

כשבמקביל שוק החוב הישראלי החוץ בנקאי, התפתח בצורה מרשימה בעשור האחרון, נתפש כשוק אטרקטיבי ובעל מאפיינים ייחודיים של סחירות, שכמעט ואינם קיימים בעולם.

הפער בין ההתפתחות ברגולציה הגלובאלית לבין הרגולציה המקומית  מתורגם להשפעה משקית, שמתגלגלת בסוף למשקיעים. ואני מזכירה שכשאנחנו מדברים על מוסדיים – אנחנו מדברים על כספי הפנסיה של הציבור הרחב שלנו.

ואם אסכם את דבריי עד כאן - הפער הרגולטורי גובה מאתנו מחירים כל הזמן, ואם לא נתעשת זה יעלה לנו הרבה יותר.

ולדוגמא אני רוצה לדבר על שוק האיגוח בישראל או יותר נכון, על היעדרו של שוק האיגוח.

בדין הישראלי הקיים, נכון להיום, אין הסדר משפטי מיוחד לעסקאות איגוח. כבר בשנת 2005 מונתה ועדת חיימוביץ-אשר על ידי שר האוצר ויושב ראש הרשות דאז, כדי לבחון היבטים הנוגעים להנפקת אגרות חוב מגובות נכסים.

הוועדה סברה כי העדר הסדר בדין מהווה חסם משמעותי שמונע התפתחות שוק איגוח תקין, כיוון שעסקאות האיגוח מלוות באי ודאות משפטית, חשבונאית ומיסויית.

למרות ההבנה ששררה כבר אז לגבי החיוניות של פיתוח שוק האיגוח – עדיין לא הושלמה מלאכת החקיקה.

לכאורה תגידו שמדובר על רגולציה חדשה, הכבדה רגולטורית. אבל בעצם זו בנייה של גשר חדש שיאפשר יצירה של מוצרי השקעה חדשים, שאינם קיימים כיום בשוק הציבורי.

נכון להיום עסקאות איגוח משכנתאות מתבצעות בשוק הפרטי, בין מוסדיים גדולים לבנקים.

עסקאות אלה מתבצעות באופן לא שקוף שמצוי "מתחת לרדאר" של השוק, על ידי מספר מועט מאוד של שחקנים.

הסדרת שוק האיגוח היא מרכיב חשוב בפיתוח של המערכת הפיננסית בישראל.

ההסדרה תתרום לשכלול השוק הראשוני, לתמחור וחיתום נכון יותר של עסקאות אשראי.

ההיעדר הממושך של שוק איגוח בישראל מייקר את עלויות המימון של החברות, בעלות פוטנציאל איגוח, שאינן יכולות לגייס חוב באמצעות איגוח, נכון להיום.

היעדרו של שוק האיגוח גם מצמצם את היצע המוצרים הזמינים למשקיעים בבורסה בתל אביב; ומעמיד את ישראל בנחיתות מול שווקי הון אחרים בעולם.

בארה"ב קיים שוק איגוח כבר משנות ה – 70.

באירופה, בהובלת בריטניה, השוק הזה קיים כבר משנות ה - 80. כאשר ההסדרה בשווקים האלה החלה בשנות ה 2000 והשתכללה לאחר הפקת לקחי המשבר של 2008.

המשמעות היא שישראל נמצאת בעיכוב משמעותי ביחס לשווקים מפותחים בעולם.

 

רפורמת שטרום להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים נועדה להגביר את התחרות בתחום השירותים הפיננסיים ובכללם תחום האשראי הצרכני.

אבל, ופה יש אבל די גדול,

כדי שהמהלך הזה יישא פרי ויוזיל בסוף היום את העלויות לצרכנים, אנחנו צריכים להבטיח שעלויות המימון של חברות כרטיסי האשראי תהיינה קרובות בעתיד ככל האפשר למצב הקיים.

אחד הפתרונות שיכולים להבטיח את השגת המטרה הזו הוא לאפשר לחברות לאגח תיקי כרטיסי אשראי כדי להגיע בצורה יעילה, קרוב ככל האפשר לעלויות המימון הקיימות.

אחרת, פערי המימון עלולים להתגלגל אל הצרכן הסופי, וזה מה שהמחוקק ניסה למנוע מלכתחילה ברפורמה החשובה הזו.

אז נכון שהעולם עדיין מצוי בפוסט-טראומה מהמשבר של 2008, וגם נכון שיש טענה שאיגוח משכנתאות על-ידי הבנקים עלול לתדלק את שוק הדיור, כיוון שהוא יאפשר לבנקים לתת משכנתאות נוספות.

אבל לכל אלה, בידינו כרגולטורים יש את הכלים לטפל, מבלי לעכב את פיתוח השוק.

לצווארי הבקבוק שנוצרים בשרשרת האספקה המימונית, יש ללא ספק, עלות למשק ולצרכן.

חקיקת חוק האיגוח בהקדם האפשרי הכרחית להשלמת המהלך בראש ובראשונה עבור הציבור.

דוגמא נוספת שאני רוצה לתת, הסדרת הברוקר-דילר.

חקיקת ברוקר-דילר אינה קיימת בישראל והיא "החתיכה החסרה" במארג דיני ניירות הערך.

שוב, בעת שבשווקים מפותחים בעולם היא קיימת כבר מזמן.

היעדר הסדרת  הברוקר-דילר מסמן את הפער הרגולטורי במשק שלנו ביחס לרגולציות יסוד בסיסיות שמקובלות בשווקים מפותחים.

למעשה, בעידן הגלובאלי אנחנו נמצאים כל הזמן בתחרות רגולטורית מול שווקים מקבילים.

בשונה מהעולם, בשל חוסר ההתאמות הרגולטוריות, נקודת הפתיחה שלנו שונה לחלוטין ואנחנו בעמדת נחיתות, וזאת מעבר לעובדה שאנחנו שוק קטן ומצומצם ביחס לעולם.

כיום אין דין ייעודי בישראל שמסדיר באופן ישיר את מערכת היחסים - בין מי שרוצה לבצע פעולה בנייר ערך, לבין הגורם שמבצע עבורו את אותה פעולה; שהוא הברוקר שלו.

בשנים האחרונות השלמנו את הפיקוח על חברות הדירוג וזירות הסוחר, ותחום הברוקר-דילר נותר התחום המשמעותי בתחום המסחר בניירות ערך שאינו מפוקח עדיין על ידי רשות ניירות ערך.

היעדרו מעכב את פעילותם של שחקנים קיימים וכניסת שחקנים חדשים לשוק שלנו.

כיום השוק נשלט באופן כמעט מוחלט – בלמעלה מ- 95% - על ידי הבנקים. צירוף ברוקרים חדשים יאפשר גישה נוחה, יעילה וזולה יותר לציבור המשקיעים ולבורסה באופן שיתרום לביסוס שוק ההון.

מעבר לזה,

כשאנחנו מסתכלים סביב על העולם ועל השימוש המוגבר בטכנולוגיה, בכל הקשור להנגשת שירותים פיננסיים לצרכן,  אנחנו מבינים שעומדת בפנינו עבודה משמעותית מול הבנקים.

אני רוצה  לאפשר ללקוח לבחור באפשרות לבצע שירותי מסחר בניירות ערך באופן דיגיטאלי, ולא רק באמצעות הבנקים, אלא באמצעות כל שחקן אחר שיציע לו שירות איכותי וזול יותר.

העולם כבר שם. אנחנו, עדיין לא.

לכן, בימים אלה, אני מקדמת תמריצים לשחקנים קיימים וגם חדשים שיאפשרו שירותים דיגיטאליים לציבור בתחום הברוקראז'.

ההסדרה תייצר גם יכולת אכיפה  ובכך תצמצם את פוטנציאל ההונאות ותתרום לקידומו של שוק הוגן שיזכה לאמון המשקיעים.

כך שגם היעדר הסדרה בתחום ברוקר-דילר, עולה לנו.

עולה לנו בהיעדר תחרות; בפיגור טכנולוגי; ובקושי לבצע אכיפה על הונאות.

חשוב לי להבהיר - לא רק העדרה של רגולציה, שכבר מקובלת בעולם ואינה מקובלת אצלנו עולה לנו, גם בכסף וגם במוניטין.

אלא שגם כל ההשתהות באימוצה של רגולציה שתאפשר לחבק ולעודד חדשנות ושילוב טכנולוגיות מתקדמות בשוק ההון - עולה לנו.

אם נשתהה ולא ניצור בשוק ההון המקומי סביבת עבודה ידידותית - אך בטוחה - שתאפשר יישום רעיונות של יזמים ישראלים – כל זה צפוי לעלות לנו. וביוקר.

ובהקשר הזה אני רוצה לומר כמה מילים על תחום הפינטק.

כי מי שלא יודע ישראל אינה רק סטארט-אפ ניישן; היא גם פינטק-ניישן. פינטק הוא שילוב של FINANCIAL TECHNOLOGY, והכוונה לחברות טכנולוגיה שמספקות שירותים פיננסיים דוגמת שירותי תשלומים; שירותי מסחר בשוק ההון; הלוואות אלטרנטיביות; בנקאות דיגיטלית; הנגשת מידע פיננסי באופן חדשני; ועוד.

תחום הפינטק מצוי בשנים האחרונות בפריחה גלובלית.

רק ברבעון הראשון של 2018 הושקעו בו ברחבי העולם כ-5.5 מיליארדי דולרים, לעומת כמות השקעות שנתית בכל שנת 2017 שנאמד בכ-15 מיליארדי דולרים.

גם האימוץ של טכנולוגיות פינטק בקרב משתמשים נמצא בעלייה עקבית. מסקר שנערך על ידי פרמת רואי החשבון EY עולה כי בשנת 2017 בממוצע כשליש מהאוכלוסייה הדיגיטלית עושה שימוש בשירותי פינטק.  ניכר שדווקא במדינות המתפתחות, בהן השירותים הפיננסיים הקלאסיים מתקדמים פחות, האוכלוסייה מאמצת טכנולוגיה בקצב מוגבר.

אז ישראל היא מעצמת פינטק.

יחסית לגודלה היא כנראה מצויה במקום הראשון בעולם במספר חברות הפינטק הפועלות בשטחה.

גם במונחים מוחלטים פועלות יותר חברות פינטק מאשר - למשל - בגרמניה, בצרפת או בשוויץ.

לצד העובדות המחמיאות האלה, רמת האימוץ של טכנולוגיה פיננסית על ידי שוק ההון והמערכת הפיננסית בישראל עדיין נמוכה.  

מיזמי הפינטק האלה יכולים לצמוח פה; אבל בפועל הם לא כאן.

השוק הפיננסי בישראל יכול לשמש להן סביבת ניסוי מצוינת ומועילה שתגביר את האמון וההבנה המעמיקה של היתרונות היחסיים והמוחלטים הקיימים באימוץ טכנולוגיות חדשניות בתחום הפיננסים;

כך, מיזמי פינטק יוכלו גם לגייס כסף בישראל; ועל הדרך גם לחבר את שוק ההון הישראלי לשוק ההיי-טק הישראלי.

אבל,

הם גם יכולים - ובקלות רבה מאד - לדלג על ישראל ולצמוח במקום אחר.

כבר היום מרבית חברות הפינטק הישראליות לא פועלות בשוק הישראלי. חברות הפינטק פונות לשווקים גדולים, ידידותיים עם פוטנציאל שוק ורגולציה "מחבקת".

ובעיני זה לא פחות מטרגדיה.

אנחנו לא משלים את עצמנו שהחלום של יזם סטארט-אפ בחברת פינטק הוא לעצור או להסתפק בשוק הישראלי.

אנחנו יודעים היטב שהוא שואף כבר מההתחלה לשווקים הגדולים באמת וטוב שכך.

אבל אסור שנהיה אדישים לעובדה שהוא מדלג ישראל.

לכן אנחנו מייצרים לחברות האלה "מסלול המראה" רגולטורי נוח, שממנו הם יגדלו וימריאו לעולם הגדול.

בשונה ממה שאנשים חושבים, יזמים וסטארטאפיסטים לא מעוניינים לפעול בריק-רגולטורי, או בחשש שהם אולי עוברים על החוקים, והם בטח לא מעוניינים לפעול בהיעדר ודאות או כללי משחק ברורים.

ההיפך.

הם מבינים היטב שכללי משחק ברורים ופיקוח רגולטורי יכולים לבדל מיזמים טובים ממיזמים פיראטיים; לסייע להם לרכוש מוניטין שיועיל להם בהמשך הדרך; ולאפשר להם לגייס לקוחות ביתר קלות.

ואנחנו – רשות ניירות ערך, ויתר הרגולטורים הפיננסיים - אחראים על ההסדרה, הפיקוח והכללים. אנחנו פועלים לוודא שהכללים אינם מבריחים את היזמים והסטארטאפיסטים בתחום הפינטק, אלא מעודדים אותם לפעול כאן - בישראל;

אנחנו פועלים להתאים את הסטנדרטים בישראל למקובל בעולם;

ולא להקשות עליהם מעבר למה שבאמת נדרש לשם ההגנה על המשקיעים והחוסכים.

ומה בעצם אנחנו עושים כדי לקדם את הנושא?

כדי למפות את הפערים שקיימים בהסדרה הקיימת, הקמתי צוות פינטק שניפגש עם חברות ועם גורמים שונים בתעשייה;

אנחנו שותפים למיזם ה-SANDBOX הבין-משרדי;

אנחנו שותפים לצוות הבין-משרדי לתיאום רגולטורי בנוגע לנכסים וירטואליים וזאת בנוסף לעבודה הפנימית שביצענו בשנה האחרונה בנושא הזה.

ואנחנו שותפים לקבוצות עבודה בינלאומיות בתחום הפינטק.

וכל אלה אינן פעולות מקריות.

הצבתי את נושא החיבור בין שוק ההון לטכנולוגיה כאחד מאבני היסוד באסטרטגיה של רשות ניירות ערך לשנים הקרובות.

בכוונתי לעשות, כל מה שיידרש, על מנת להביא את כל יתר חלקי המערכת למקום הזה.

אחרת זה יעלה לנו,

וכיון שאני חתומה על החשבון – אדאג שהוא יהיה הוגן עבורנו, כציבור.

תודה לכם.

תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים