כניסה

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה: "הקמתי וועדה שתפקידה הוא לבחון את הארכיטקטורה הרגולטורית הנדרשת לקידומם ולמיסודם של שווקים דיגיטאליים בישראל"

"גיבורי תרבות בשירות רשות ניירות ערך"

נאומה של יו"ר רנ"ע, הגב' ענת גואטה, בכנס "כלכליסט", 3.7.19

בוקר טוב לכולם,

אני רוצה לברך את מארגני הכנס הזה שהצליחו לקלוע לנושאים הבוערים ביותר בשוק ההון כיום, ומצויים על שולחני, כמו למשל תפקידם של המשקיעים המוסדיים בעיצוב שוק ההון הישראלי, תעשיית הקרנות הפרטיות והשלכותיה, תופעת חברות הקנאביס, חדשנות בשוק ההון, ועוד.

לפני כמעט שנה הצגתי בכנס כלכליסט את כיווני הפעולה שלי לשנים הקרובות בשוק ההון.

שני יעדים אסטרטגיים שהגדרנו עוסקים בביסוס ובהרחבת השוק הציבורי בישראל ובקידום חדשנות טכנולוגית.

התפקיד שלי הוא להסתכל קדימה ולתכנן את המחר של שוק ההון.

להניח את התשתיות כבר היום כדי לעצב שוק הון חדשני, רלוונטי ואטרקטיבי.

אני שמחה לבשר לכם היום שהקמתי וועדה שתפקידה הוא לבחון את הארכיטקטורה הרגולטורית הנדרשת לקידומם ולמיסודם של שווקים דיגיטאליים בישראל.

המשמעות של שווקים דיגיטאליים היא טרנספורמציה טכנולוגית של התהליכים המסורתיים כיום לגיוס, להנפקה ולמסחר בשוק ההון.

אחד הביטויים שאנו רואים בתהליך מיסודם של שווקים דיגיטאליים במדינות מובילות, כדוגמת גרמניה ושוויץ, הוא תהליכים להקמת בורסה דיגיטאלית, שמבוצעים, אגב, על ידי הבורסה הראשית באותה מדינה.

במקביל לפעילות המסורתית שלהן, בורסות אלה נערכות לפתח מענה נוסף לאתגרי העתיד שמציב שוק ההון.

מסקנות הוועדה יהוו עבורנו כלי למימוש היעדים שהגדרנו, מתוך ההבנה כי לשם יש לצעוד. עדיף מוקדם מאשר מאוחר.

בנוסף, ארצה לדבר אתכם היום על שני נושאים נוספים:

תפקיד המשקיעים המוסדיים,

ושוק הקרנות הפרטיות.

בנושא של משקיעים מוסדיים –

אני סבורה כי אופן התנהלות המשקיעים מוסדיים מול החברות בהן הם משקיעים הוא נושא בעל חשיבות ציבורית מכרעת.

"אקטיביזם מוסדי" הוא אמנם מטבע הלשון המקובל, אבל אני חושבת שהרבה יותר נכון יהיה לדבר על אקטיביות של משקיעים מוסדיים, ולא על אקטיביזם שבדרך כלל מאפיין קרנות  גידור אקטיביסטיות.

המשמעות של אקטיביות מבחינתי היא ערנות, מעורבות ולקיחת אחריות על ידי המשקיעים המוסדיים לעתיד הכספים שכל אזרחי ישראל הפקידו בידיהם, ושהם מנהלים עבורנו כנאמנים.

האקטיביות שאני מדברת עליה היא הציפייה שלי - שנראית לי בסיסית ומובנת מאליה – שהמשקיעים המוסדיים יתנהלו באחריות ובזהירות, כאילו מדובר ברכושם הפרטי ובהשקעות שלהם.

בשנים האחרונות כוחם של הגופים המוסדיים ממשיך להתחזק.

גם בעתיד הנראה לעין, מגמה זו צפויה להימשך וכוחם צפוי להתחזק אף יותר. גם מבנה השוק המוסדי בישראל ריכוזי מאד.

הכוח הזה של המוסדיים בישראל מייצר מאזן כוחות חדש בשוק ההון.

אך לצד הכוח,

מונחת אחריות כבדה מאוד.

כפי שלמדנו מספיידרמן:

"With great power comes great responsibility",

המוסדיים כבר מחליפים אט אט את ההגמוניה במספר מוקדי כח במשק הישראלי.  החל מהתפקיד המסורתי של הבנקים בתחום האשראי העסקי.

עבור בהשפעתם הצפויה על שוק האשראי הצרכני, לצד פעילות תוססת של חברות פינטק חדשות שנכנסות לשוק.

וכלה בהיותם שחקן מפתח כבעלי מניות בשוק ההון, מגמה שתימשך ביתר שאת.

כך שככל שחברות יהפכו לחברות ללא בעל שליטה, חלקים ניכרים שלהן יעברו לידי משקיעים מוסדיים.

אני מאמינה שאחריותי כרגולטור, לצד שותפינו לדרך דוגמת רשות שוק ההון, היא להבטיח שהמוסדיים יפעילו את הכוח שלהם באופן מאוזן, הוגן, פעיל ומעורב, כמקובל בשוקי ההון המפותחים בעולם.

בהקשר הזה, ארצה להציג דוגמא ראויה לציון לאקטיביות מוסדית רק מלפני כשבועיים,

בית ההשקעות פסגות שבחר להשיק אמנה להשקעות אחראיות. מדובר בתקדים.

כבר דיברתי בעבר על הציפייה שלי ממשקיעים מוסדיים לאמץ,

באופן וולונטרי וללא כל חובה רגולטורית, מדיניות השקעות אקטיבית.

זו, בעיני, פעולה בכיוון הנכון של מעורבות ולקיחת אחריות של משקיע מוסדי מול חברות בהן הוא משקיע, באופן שכמובן תואם את האינטרסים הכלכליים ארוכי הטווח של העמיתים.

לכן, לעולם של משקיעים מוסדיים אקטיביים - בייחוד בחברות עם מבנה שליטה מבוזר - יש פוטנציאל להיות עולם קונסטרוקטיבי ולא עולם לעומתי.

עולם של שיח בין החברות לבין בעלי המניות שלהן שמטרתו להוסיף ערך לחברות; בדרך של Win win situation.

בשוקי ההון המפותחים נוצרו נורמות התנהגות של משקיעים מוסדיים שהתגבשו לאורך השנים, שמאמצים אקטיביות באחזקת ניירות ערך כדרך חיים, מתוך הבנה אינטואיטיבית שזוהי חובתם הברורה של מנהלי כספי ציבור, שמזהים את הנכס הציבורי המנוהל על ידם כאילו היה נכס פרטי שלהם.

במהותן מדובר בנורמות וולונטריות, כאשר בפועל הן חלק בלתי נפרד ממתודולוגיית ניהול השקעות,

מתוך ראייה ערכית ביסודה שמבוססת על תרבות עסקית ועל אחריות כלפי ציבור המשקיעים, כמצופה ממי שמנהל כספי אחרים.

דוגמא לנורמות שמקובלות בנוגע להתנהלות משקיעים מוסדיים ניתן למצוא בשוק ההון האנגלי, וב-code- Stewardshipשמקובל שם ולמעשה בכל אירופה ובמדינות רבות נוספות בעולם המערבי המתקדם, מזה שנים ואותו מאמצים באופן וולונטרי, גופי ההשקעות המובילים בעולם ורבים אחרים.

מטרתו היא לעצב סטנדרט התנהגות מוסדי ראוי ולהעצים את איכות היחסים בין גופים מוסדיים לחברות בהן הם משקיעים, לשיפור התשואה לבעלי המניות.

חשוב לי להדגיש שהקוד מיושם לגבי ההשקעות של אותם גופים לא רק במדינת מוצאם, אלא בכל רחבי העולם בכל נקודה בגלובוס בה מושקע כסף ציבורי שיש עניין לשמור עליו.

בישראל, באופן פרדוקסלי, חובות הממשל התאגידי של משקיעים מוסדיים חלות רק על השקעות בישראל, זאת בעת שחלק נכבד מהיקף הנכסים המנוהל מושקע בכלל מחוץ לישראל.

אני מאמינה שניתן להוביל בישראל תהליכים דומים כי אין לי ספק שהמצב הזה רצוי וייצר סביבה עסקית מאוזנת, בריאה ואטרקטיבית עבור משקיעים וחברות.

בשיתוף פעולה הדוק עם חברי, ד"ר משה ברקת אנו פועלים לממש חזון זה כאן בישראל.

כך, שלצד פתיחה ופיתוח שוק ההון בהיבט התשתיות הרגולטוריות, אני גם מניחה את התשתיות הנורמטיביות, לאורן, אני מאמינה, שהשוק צריך לפעול.

הנושא השני, שאתייחס אליו היום הוא שוק הקרנות הפרטיות:

בתעשייה הזאת נכללות גם קרנות פרייבט-אקווטי, קרנות הון-סיכון, וסוגי קרנות נוספים.

הרוב הגדול של הנכסים שמוחזקים על ידי הקרנות האלה הם כמובן נכסים לא סחירים, למעט קרנות גידור שרוב הנכסים שלהם סחירים.

לקהל שיושב פה אני לא צריכה לומר שבעשר השנים האחרונות התעשייה הזו נמצאת בתנופה.

רק כ"טעימה",

לעומת הערכה של כ-1,600 קרנות פרטיות שהיו קיימות ב-2009,

ההערכה היא שכיום קיימות יותר מ-5,000 קרנות כאלה.

רק בשנת 2017 הן גייסו כטריליון דולר.

בנוגע לקרנות גידור - נכון לשנת 2018 פעלו בשווקים הבינלאומיים יותר מ-6,000 קרנות גידור שניהלו סך נכסים של כ - 3 טריליון דולר.

מאז שנת 2008 גדל סך הנכסים המנוהלים על ידי קרנות הגידור בשיעור שנתי ממוצע של כ-10%.

בישראל, לפי ההערכה, נכון לתחילת 2016, היו יותר מ-100 קרנות גידור, שניהלו כספים בהיקף של כ-3.5 מיליארד דולר.

זאת אל מול תופעה גלובאלית של דעיכה מתמשכת של השוק הציבורי, שגם אנו כאן חווים ומכירים.

רק לדוגמא, בשנת 1996 היו בארה"ב כ-7,300 חברות ציבוריות.

20 שנה לאחר מכן המספר הזה פחת לחצי!

גם בישראל הנתונים דומים.

לפני כעשור היו רשומות למסחר בבורסה בתל אביב כ-620 חברות, כיום רשומות למסחר רק כ-450 חברות.

התופעה הזו נובעת ממספר גורמים, ויש לה השלכות משמעותיות במישורים שונים, אך זה לא המקום להתייחס אל כולן.

אבל אני כן רוצה להסתכל על התופעה הזו רגע דרך עיני המשקיע הפשוט - העיניים של גב' כהן מחדרה, שתפקידנו הוא לשמור על האינטרס שלה בשוק ההון.

ובמונחי אינטרסים אני מדברת על המובן הרחב –

כלומר לא רק להגן על זכויות שלה כמשקיע, אלא גם להבטיח שקיימות בפניה אופציות השקעה מגוונות ואטרקטיביות בשוק ההון הישראלי.

אך מה גב' כהן רואה?

מצד אחד, מגוון קטן יותר של אפשרויות השקעה בחברות ציבוריות.

ומנגד, כל אותן קרנות פרטיות חסומות בפניה, כיוון שהיא אינה משקיעה כשירה, ולכן הן אינן מיועדות לה.

ההשקעות הפרטיות - שגם אינן מפוקחות - נושאות סיכונים מסוגים שונים עליהם הרשות חוזרת ומזהירה, אך כמובן שהן כוללות גם השקעות איכותיות.

לעומת זאת, לשכנה שלה מעבר לכביש, גברת לוי - שהיא משקיעה כשירה, פתוחות כל אפשרויות ההשקעה.

גברת לוי יכולה להשקיע כמובן בשוק הציבורי, אבל היא גם יכולה לבחור להשקיע בשוק הפרטי הבלתי מפוקח, ולהיות חשופה לכל הסיכונים והסיכויים שכרוכים באותן השקעות פרטיות.

ולכן החלטתי לפתוח את עולם הקרנות הפרטיות גם לציבור המשקיעים במסגרת מפוקחת.

הנחיתי את סגל הרשות לקדם הקמה של קרן נאמנות פתוחה שתוכל להתנהל באופן דומה מאד לקרן גידור, ועל ידי כך תיפתח גם בפני משקיעים פרטיים גישה - בפיקוח - למוצר השקעה דומה.

המתווה המסתמן הוא של קרן נאמנות פתוחה שתהיה רשאית להשקיע בנכסים סחירים ונכסי OTC. בנוסף, אנחנו נבחן מתן הקלות בכל הנוגע למגבלות ההשקעה שיחולו על קרנות אלה, למשל מגבלות על מינוף, חשיפה, פעילות בנגזרים ולקיחת אשראי.

ההצעה תפורסם להערות הציבור בקרוב.

דיברתי היום על אימוץ וולנטרי של קוד התנהגות בקרב הגופים המוסדיים ובהמשך, הקולגה שלי, ד"ר ברקת ידבר על אקטיביזם רגולטורי.

לכל מהלך רגולטורי שאנו מובילים עלות-תועלת.

לרגולציה יש מחיר ותוצאה לעיתים טובה, ולעיתים פחות טובה.

ההודעות האחרונות של בכירי המערכת הפיננסית הן רק חלק מהמחירים שישלם הציבור בגין רגולציה חריגה, שייחודית רק לישראל והיא הגבלת שכר הבכירים במגזר הפיננסי.

ברגולציה לא מספיקות כוונות טובות, אלא חייבים לחשוב על כל ההשלכות.

רגולציה חכמה צריכה לצפות מראש את התוצאות.

אני בטוחה שאף אחד לא קיווה או ציפה שהתוצאה תהיה שמנהלים מצוינים יבחרו לעזוב את גשר הפיקוד של מנהלי המערכת הפיננסית. אבל זאת הייתה התוצאה.

 

תודה רבה. ​

תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים