כניסה

יו"ר רשות ניירות ערך: "השקעה בניירות ערך בקרנות לתשתיות היא בבחינת מוצר מוצלח הן למשקיעים, הן ליזמים כאפיק מימון".
 

הודעה  לעיתונות

 

הוועדה לעידוד הקמת קרנות נסחרות להשקעה בתשתיות פרסמה דו"ח סופי שיאפשר את הגדלת ההשקעה בתשתיות בישראל ואף תאפשר את השתתפות הציבור בהשקעה בתשתיות

 

החשב הכללי במשרד האוצר, מר רוני חזקיהו: "במסגרת תכנית "תשתיות 2030" אנו פועלים לקידום מהיר של פרויקטי תשתית, הרחבת ההשקעה בתשתיות וגיוון מקורות המימון. הקמת קרנות נסחרות להשקעה בתשתיות מהווה צעד נוסף בקידום תכנית זו, שכן תאפשר לציבור כולו להשתתף בהשקעה בפרויקטי התשתית, הצפויה לגדול משמעותית עם יישום התכנית".

יו"ר רשות ניירות ערך, גב' ענת גואטה: "אני ערה להתעניינות הרבה של השחקנים השונים בשוק ההון לקידום הקרנות הנסחרות להשקעה בתשתיות, מתוך הבנת הפוטנציאל הגלום בהן. הגדרתי את ביסוסו והרחבתו של שוק ההון הציבורי כיעד מרכזי בתכנית האסטרטגית שגיבשנו ברשות והקמת הקרנות היא נדבך חשוב למימוש יעד זה. השקעה בניירות ערך בקרנות לתשתיות היא בבחינת מוצר מוצלח הן למשקיעים, הן ליזמים כאפיק מימון והן למדינה באמצעות קידום פרויקטים לאומיים אשר ישרתו את אזרחי המדינה".

מנהל רשות המסים, מר ערן יעקב:  "על מנת לקדם גיוון מקורות מימון לפרוייקטים תשתיתיים ולהנגיש השקעות חדשות לציבור, נבנה מודל מיסויי אשר במסגרתו,  מחד השקפת קרנות ההשקעה לצרכי מס מעניקה  למשקיעים הקלות וודאות מיסויית ומאידך הוא מאפשר לקרנות ההשקעה לבצע היקפי גיוס נרחבים, זאת,  באמצעות פטור ממס לגופים מוסדיים בארץ ובחו"ל" .

הוועדה לקידום הקמת קרנות נסחרות להשקעה בתשתיות, בראשות נחמיה קינד, סגן החשב הכללי, ועו"ד מאיר לוין, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט כלכלי) (מונה בעת כהונתו ברשות ניירות ערך) הגישה את המלצותיה הסופיות לחשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו, ליו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, ולמנהל רשות המסים, ערן יעקב.

במסגרת עבודת צוות "תשתיות 2030" אשר הוקם על ידי שר האוצר, משה כחלון, התבהר החוסר הקיים במצאי התשתיות בישראל. חוסר כאמור מביא הן לעיכוב בצמיחה והן לפגיעה באיכות החיים של האזרחים. כך למשל, חוסר בתשתיות תחבורה גורם לגודש בכבישים היוצר נזק משקי בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים בשנה.

 

לפיכך, ישנה חשיבות עליונה בהאצת פיתוח התשתיות במשק, בין היתר באמצעות פרויקטים משותפים למגזר הציבורי והפרטי (PPP).  מימון פרויקטים מסוג זה מאופיין, נכון לעכשיו, במספר שחקנים מצומצם יחסית, כמו גם בהיעדר אפשרות למעורבות ישירה של ציבור המשקיעים הרחב במימון הפרויקטים .

הקמת הקרנות צפויה להגדיל את מקורות המימון למיזמי תשתיות, להפחית את עלויות האשראי וההון שלהם, ולתרום ליכולת המימוש של פרויקטים בעלי חשיבות לאומית. הקרנות הנסחרות יהוו אפיק השקעה חדש לציבור, ויאפשרו לו להיות שותף ישיר בהשקעות בתחום זה.

המלצות הוועדה מבוססות על עקרונות מעמד מיסוי מיוחד, המאפיין גם קרנות השקעה במקרקעין הידועות בכינוין 'קרנות REIT' (Real Estate Investment Trusts), ואלה עיקרן:

  1. הקרנות יוקמו כחברה בע"מ וירשמו למסחר בבורסה לניירות ערך בתוך עד שלוש שנים ממועד התאגדותן;
  2. הקרנות יבצעו השקעות במיזמי תשתיות (החזקה, העמדת חוב ותפעול), בתחומי האנרגיה, המים, התחבורה, הבינוי, הסביבה, התקשורת ועוד. לפחות 75% ממיזמי התשתיות בהם ישקיעו הקרנות יהיו בישראל;
  3. הקרנות יחלקו למשקיעיהן דיבידנד שנתי בסך של לפחות 90% מהכנסתן החייבת בכל שנה;
  4. בתום חמש שנים ממועד הרישום למסחר, חמשת המשקיעים הגדולים ביותר בקרן, לא יחזיקו ב-50% או יותר מהון המניות של הקרן במצטבר;
  5. רמת המינוף המרבית של הקרן תוגבל;
  6. משטר המס יבוסס על מיסוי הכנסות הקרן באופן ישיר בידי בעלי המניות.

     

חברי הוועדה כללו נציגים מרשות ניירות ערך, החשב הכללי במשרד האוצר, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, רשות המסים, מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט כלכלי) במשרד המשפטים, המועצה הלאומית לכלכלה, רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון, והבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מ.


לקריאת הדוח המלא באתר רשות ניירות ערך – לחץ כאן.​

תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים