כניסה

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה: "ישראל היא אולי הסטארט-אפ ניישן, אבל תיק ההשקעות של הציבור בה נשאר אולד-פאשן"

"שוק ההון הציבורי ועולם ההיי-טק – היילכו שניים יחדיו?"

הרצאתה של יו"ר הרשות, גב' ענת גואטה, בוועידת ת"א להשקעה מוסדית, 18.6.19

 

צהריים טובים ושלום לכולם,

אני מאמינה בלב שלם שאזרחי ישראל זכאים וראויים ליהנות מהפירות של משאב הטבע המרכזי שלנו וסיפור הצלחת ישראל כאומת הסטארט אפים.

ולא רק משקיעים אמידים או זרים שמממנים כיום את הפעילות זו, והם השותפים העיקריים של הצלחתה הכלכלית.

היום ארצה לדבר אתכם על איך ניתן לחבר את ישראל ההייטקיסטית, הטכנולוגית,

התל אביבית,

ולאחרונה גם הבאר-שבעית והגלילית, לשוק ההון הציבורי בישראל,

ולא רק לשווקי ההון בחו"ל, או למשקיעים הכשירים.

כיום החיבור בין ההיי טק הישראלי לשוק ההון הישראלי, לא קיים.

כך שבפועל, חברות בענף ההייטק מגייסות כספים בעיקר ממקורות זרים.

רבים כבר שאלו את עצמם את השאלה איך ניתן לעשות זאת; מדוע הדבר לא קרה עד כה; ואיך ניתן לגרום לחיבור הזה לקרות.

וכמספר האנשים שעסקו בכך, מספר הפתרונות שהוצעו:

החל מאמירות ש"אסור לגעת" ויש לתת לשוק החופשי ו"ליד הנעלמה" של כוחות השוק לעשות את שלהם; ועד רעיונות  קיצוניים יותר לחייב משקיעים מוסדיים להשקיע שיעור מסוים מהנכסים שמנוהלים על ידם בסטארט-אפים ובחברות היי-טק ישראליות עוד.

מכל מקום אני סבורה שהעובדה שהמטרה הזו לא הושגה עדיין נובעת מכך שלא ניתנו לשאלות האלה תשובות מספיק טובות, ובטח שלא פתרונות מיטביים.

ולכן אנו עוסקים בסוגיה הזו גם בתוך הבית ברשות ניירות ערך ומחוצה לה ולומדים מודלים מצליחים בחו"ל.

נדמה לי שעל נקודת המוצא כולנו נסכים –

תעשיית ההיי-טק הישראלית היא  תופעה יוצאת דופן בעולם, מנוע הצמיחה של המשק הישראלי ומקור הגאווה שלנו.

ועדיין המדינה לא הצליחה עד כה להפוך את תעשיית ההיי-טק לנחלת הכלל,

גם במישור של מספר המועסקים בה והן במישור של חשיפת הציבור להשקעה בחברות הפועלות בתעשייה הזו וכן במישור השותפות של הציבור הישראלי להצלחת ההייטק באופן ישיר.

כך שהצלחת ההיי-טק הישראלי עד היום היא נחלתם של קבוצה לא גדולה של יזמים ואנשי מקצוע, ולצדם עובדים מקצועיים ומשקיעי הון סיכון שמרביתם זרים.

אחת הבעיות המרכזיות שלא זכתה למענה – ולדעתי גם לא לדיון מספיק עמוק - היא המעורבות המועטה של הגופים המוסדיים בהשקעות בהיי-טק הישראלי.

ואני מדברת הן על השקעות של גופים מוסדיים בחברות הייטק בשלב הפרטי ובטח שגם בשלב הציבורי.

המציאות הרווחת בשנים האחרונות היא שחברות ההיי-טק הישראליות מתממנות בעיקר בשוק הפרטי, ובשלבים מאוחרים יותר כאשר חלקן מגיע לבשלות ולשוק הציבורי הרי שההנפקה לראשונה מתבצעת בדרך כלל בחו"ל, ולא בישראל.

 

הנתונים היבשים מספרים את הסיפור הזה בצורה הכי טובה:

  • בשנת 2018 היקף ייצוא ההיי-טק מישראל (תעשייה ושירותים) עמד על כ-51 מיליארד דולר, שמהווים כ-46%, מסך הייצוא הישראלי הכולל.

  • בשנת 2016 חלקם של המועסקים בתעשיית ההיי-טק, מכלל המועסקים בישראל, עמד על שיעור של כ - 8.3%.

  • בשנת 2016, השכר הממוצע בתעשיית ההיי-טק בישראל עמד על              כ - 21,000 ₪. השכר הממוצע בכלל המשק עמד על כ-9,800 ₪.

  • מדינת ישראל מושכת הון סיכון רב יותר, מכל מדינה אחרת החברה בארגון ה-OECD, ביחס לתמ"ג שלה.

  • קרנות הון הסיכון הפועלות בישראל מובילות את ההשקעות בחברות הטכנולוגיה הישראליות, כך שסך היקף גיוסי ההון של חברות טכנולוגיה ישראליות בשנת 2018 עמד על כ - 6.4 מיליארד דולר.

  • מתוך זה, היקף ההשקעות מגובות הון סיכון (VC-Backed) בתעשיית ההיי-טק המקומית בשנת 2018 עמד על כ - 4.7 מיליארד דולר, כאשר כ-80% ממנו הגיע מקרנות זרות.

  • במהלך השנים 2011-2016 הוקמו בישראל לא פחות מ - 4,029 חברות סטראט אפ.

  • במהלך העשורים האחרונים, למעלה מ-300 תאגידים רב-לאומיים בחרו להקים מרכזי מחקר ופיתוח דווקא בישראל.

  • במהלך השנים 2015-2019, מעל 300 אנג'לים ישראלים ביצעו השקעות  בחברות סטראט אפ ישראליות,

  • חברות היי-טק ישראליות מובילות (צ'ק-פוינט; אמדוקס) רשומות למסחר בשוקי הון בחו"ל, לא בישראל,

  • ולכן מי שנהנה מהשקעה בהן הם בעיקר משקיעים זרים.

  • שיעור אחזקות גופים מוסדיים בחברות הנכללות במדד ת"א גלובל-בלוטק, עמד נכון לסוף שנת 2018 על כ - 17 מיליארד ₪ (ללא מניית טבע), שהם כ-8.5% משווי המדד,

  • ושימו לב לנתון הזה – שיעור האחזקות של גופים מוסדיים בחברות הנכללות במדד ת"א גלובל בלוטק הוא רק כ - 1% מסך הנכסים המנוהלים על ידם.

  • ואם נסתכל על היקף ההשקעה של הגופים המוסדיים בקרנות הון סיכון נראה נתון נמוך יותר שעומד על כ - 0.26% מסך הנכסים המנוהלים על ידם. להבדיל, נדל"ן מהווה 11% מסך התיקים המנוהלים על ידם, בערך פי 40.

אלה העובדות.

ומהן עולה כי מתעשיית ההיי-טק הישראלית נהנים בעיקר מספר מועט יחסית של עובדים; מספר קטן של מייסדים מוכשרים; מספר מועט של אנג'לים; משקיעים כשירים ומוסדיים – בעיקר זרים - באמצעות קרנות הון סיכון; ומשקיעים זרים בהשקעה ישירה.  

וכמו במשחק הילדים הידוע "סבתא בישלה דייסה", נחשו "למי לא נשאר ..."? נכון – לציבור הישראלי.

ישראל היא אולי הסטארט-אפ ניישן, אבל תיק ההשקעות של הציבור בה נשאר אולד-פאשן.

ואני רוצה להדגיש שאני מדברת כמובן על תועלת ישירה לאזרחי מדינת ישראל מההשקעה בחברות האלה,

ולא מתועלת עקיפה שנובעת להם מתעשיית ההיי-טק, דוגמת גביית מסים מחברות אלה, שממנה כמובן נהנה כל המשק.

ואני חושבת שכולנו נסכים שעדיף היה לו דרכי שוק ההון וההיי טק היו מצטלבות, משתלבות ותורמות זו לזו.

חבל שמתעשייה כל כך מוצלחת ומשגשגת נהנה בסופו של דבר רק חלק מאוד קטן של האזרחים בישראל. 

אז איך אנחנו נוכל לשנות את המצב? איך נוכל לגרום לחיבור של שוק ההייטק המקומי לשוק ההון הציבורי?

אני כבר אומרת שאין לי שום כוונה להתמודד עם האתגר הזה על דרך השלילה, או על דרך של כפייה.

כלומר, אני לא מתכוונת לנסות לחסום אף ערוץ מימון אטרקטיבי שמציע השוק הפרטי לחברות היי-טק, או אולי להקשות על רישומן למסחר בחו"ל של החברות הללו כדי לדחוק בהן להירשם למסחר בישראל.

וגם אין בכוונתי ליזום או לתמוך בתיקון חקיקה שיחייב משקיעים מוסדיים להשקיע בחברות היי-טק.

כי אני מאמינה שהשוק הרבה יותר חכם מאתנו.

כרגע החברות האלה פנו לערוץ המימון הכי יעיל, או הכי זול, או שהכי נוח להן, כי זה כנראה הדבר הנכון להן.

בשנים האחרונות "השבט אמר את דברו" והמימון של הסטרטאפים וחברות ההיי-טק התבצע בעיקר באמצעות השוק הפרטי או השוק הציבורי מחוץ לישראל.

אנחנו בוחנים באופן אינטנסיבי את כל ההיבטים של התופעה הזו על מנת לייצר לחברות האלה חלופות מימון אטרקטיביות בשוק ההון הציבורי,

שיגרמו להן לבחור בנו, בשוק ההון הציבורי הישראלי, כחלופה הראשונה.

אני מודעת לבעיות ולקשיים וכן לסיכונים שיש בדרך, וברור לי שזה לא תהליך פשוט או קצר אבל אני נחושה לקדם אותו.

כאמור, חיבור תחום ההיי טק לשוק ההון הישראלי הוא חלק מהתכנית האסטרטגית של רשות ניירות ערך לשנים הקרובות.

בין מכלול הצעדים שכבר קידמנו לאחרונה, אנחנו מקדמים בימים אלה, ועוד נקדם בהמשך, אני יכולה לציין את הצעדים הבאים:

ראשית, לפני כחודש וחצי פתחנו את האפשרות לגיוס הון בבורסה לשותפויות שעוסקות בתחום המחקר והפיתוח.

ההחלטה הזו מאפשרת לראשונה לרשום למסחר בבורסה בתל-אביב שותפויות שישקיעו בחברות טכנולוגיה.

ההחלטה הזו התקבלה מתוך ההבנה שבתחום הזה, כמו למשל לתחום הגז והנפט, יש הכרח לאפשר לגייס הון בשיעור משמעותי תוך שימור שליטה, באופן שניתן לעשות בשותפות.

לשותפויות האלה יש פוטנציאל להפוך למעין קרנות הון סיכון ציבוריות שבהן גם לציבור הרחב תהיה אפשרות להשתתף בסיכוי,

אך גם כמובן בסיכון, של פעילות חברות הפורטפוליו.

אני יכולה לומר שלרשות כבר הוגשו מספר בקשות של תשקיפי שותפויות בתחום המו"פ.

סגל הרשות כבר בוחן תשקיפים אלה של שותפויות בתחום המחקר והפיתוח אשר החלו בהליכי הנפקה.

אני חושבת שזה צעד משמעותי ומצפה לבחון את השפעתו על השוק.

בנוסף, אני מבינה שכדי לחבר את השוק, אנחנו צריכים להכיר לעומק את התהליכים והמנגנונים שעובדים טוב בעולם המקביל לשלנו.

לכן, לפני כשבועיים הקמתי וועדה מייעצת לרשות שתפעל לחיבור תחום ההיי-טק לשוק ההון. לשמחתי, נרתמו למשימה הלאומית הזו, אנשים ממובילי תעשיית ההיי טק שמכירים היטב את התעשייה מלפני ולפנים ושישראל חשובה להם וכן את שווקי ההון בעולם על מגוון הערוצים שקיימים בהם.

הנושא הראשון שאני מתכוונת להעלות על שולחן הוועדה יהיה האתגר שציינתי – איך ליצור ערוצי מימון אטרקטיביים לחברות טכנולוגיה בשוק ההון הציבורי.

מעבר לכך, אנחנו חייבים להסתכל על התמונה השלמה, להבין איך הדברים משתלבים, כי ברור לכולנו שאין פתרון אחד מוחלט, ולכן אנחנו פועלים במקביל במספר מישורים.

אנחנו מבינים שכדי שחברות יסחרו פה – נדרשת מומחיות בצד המשקיעים כדי לתמחר אותן כראוי וגם כדי לייצר את המידה הנכונה והביטחון העצמי הנדרש בקבלת החלטות השקעה  על ידי גופים מוסדיים.

בישראל צריך לייצר את המומחיות הזו מאפס, מאחר והיא אינה קיימת וזו אחת מבעיות היסוד שצריך לפתור.

כשמסתכלים על התמונה המלאה, אנחנו מבינים שחייבים לשלב ידיים עם גופים נוספים, וביחד עם רשות החדשנות ורשות שוק ההון, אנו בוחנים שילוב של אנליסטים המומחים בניתוח ותמחור של חברות טכנולוגיה בקרב הגופים המוסדיים.

כך שבסופו של דבר נצליח לגרום ליצירת המומחיות הנדרשת בתוך הבתים של הגופים המוסדיים.

לדעתי, חלוקת הקשב בתחום ההשקעות של הגופים המוסדיים בכללותם אינה אופטימאלית מבחינה ציבורית. ההעדפה הרווחת היא להשקיע באזורי הנוחות ולא באזורים שאמורים לאתגר יותר כמנהלי השקעות, כמו למשל תחום ההיי טק.

כי עולם הידע של השקעה בחברות היי טק הוא שונה מעולם הידע בהשקעה בחברות נדל"ן או בחברות מהתעשייה המסורתית.

צריך להשקיע כדי לבנות את הידע הזה.

הדבר הזה לא קרה עד היום, מה שמעיד לדעתי, על כשל שוק מסוים ועכשיו אנחנו מתכוונים לטפל בזה, כדי שציבור המשקיעים, שכספי הפנסיה שלו מופקדים אצל הגופים המוסדיים, יוכלו גם הם להיחשף לאפשרות של הצלחת ההיי טק הישראלי.

רכיב נוסף שארצה להתייחס אליו ואני בטוחה שכולכם מכירים הוא הפרויקט של הקמת בורסה משנית בישראל.

דובר על בורסה לחברות קטנות ובינוניות, ואני רוצה שהבורסה הזו תהיה אטרקטיבית גם לחברות מתחום ההייטק.

זו ההזדמנות שלנו לייצר פתרון טוב לבעיה שתיארתי קודם.

אז בכוונתי לדייק את המבנה של הבורסה הזו כך שתתאים גם למאפיינים ולצרכים של חברות כאלה.

כי אני רוצה שחברות היי טק בישראל יראו בבורסה המשנית כחלופה מועדפת ויבינו שהבית שלהן הוא כאן, בישראל.

נושא נוסף ואחרון הוא, קרנות הטק-עילית.

אני יודעת שהבון-טון הוא להשמיץ את הפרויקט הזה ולחבוט בו, ולומר שרק קרן אחת הצליחה לגייס את הסכום הדרוש ולצאת לדרך.

מבחינתי זו לא "רק" קרן אחת, אלא פשוט קרן אחת.

אבל הקרן הזו מייצגת כיום את תחילתו של מסע כדי לאפשר לגב' כהן מחדרה ליהנות מה-UPSIDE של תעשיית ההיי-טק המקומית.

וזה לא מעט, זה תחילתו של שינוי ומגמה חדשה

וכידוע, "גם מסע של אלף מילין, מתחיל בצעד קטן אחד".

קרנות הטק-עילית היו הצעד הזה, ויהיו עוד צעדים רבים נוספים, שאת חלקם ציינתי.

חלק מהצעדים יצליחו. חלקם פחות.

אבל זו תהיה תחילתו של השינוי. כפי שנהוג לומר – הכישלון הוא אבי ההצלחה ומי כמונו כאומת הסטארט-אפ יודעים זאת היטב על בשרנו.  

תודה רבה. ​

תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים