כניסה

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה: "תיקון 28 הוא מהפכה לתעשייה שמנהלת כמאה מיליארד ₪ של כספי ציבור בתהליך שיהיה "שקוף" לציבור החוסכים"

בוקר טוב,

אני שמחה לפתוח את כנס ההשקעות לראשונה בהיסטוריה של רשות ניירות ערך. מידי שנה אנחנו מקיימים כנס שעוסק בנושא "תאגידים", אך התאום שלו - צד ההשקעות – ראוי, ללא ספק, לייצוג משמעותי.

האירוע הזה חגיגי במיוחד שכן מהפכת הקרנות בפתח - הלא היא ידועה בשמה המיתולוגי "תיקון 28" ועל זה יהיו לכם היום מספיק דוברים ולכן לא אכביר במלים.

יופיעו כאן בהמשך ח"כ ויו"ר ועדת הכספים, הרב משה גפני שתמך במהלך לכל ארכו, וסגן שר האוצר, הרב  יצחק כהן, שתרם רבות לקידום עניינם של המשקיעים בשוק ההון והוא שותף טבעי לכל מהלך שנוביל יחד גם בעתיד לטובת שוק ההון המקומי והפיתוח שלו.

אני רוצה גם להודות לכל השותפים העיקריים האחרים שתרמו ודחפו להשלמת המהלך - בעיקר לשר האוצר משה כחלון; לאיגוד תעודות הסל בראשותו של בועז נגר; לאיגוד קרנות הנאמנות בראשותו של אלי בבלי; והבורסה לניירות ערך בראשותו של איתי בן זאב.

תיקון 28 הוא מהפכה לתעשייה שמנהלת כמאה מיליארד ₪ של כספי ציבור בתהליך שיהיה "שקוף" לציבור החוסכים. החוסכים ילכו לישון עם תעודת סל מסוכנת, ויתעוררו עם קרן סל בטוחה.

וכדי שהחוסכים יוכלו לישון בשקט, לנו היו לא מעט נדודי שינה.

מדובר במהפכה של ממש עליה הרשות שוקדת עליה כבר זמן רב, והשלמתה מסמנת יישור קו עם המודל הנכון והמקובל בעולם. כך שבסוף היום, קרנות הסל תהפוכנה לקרנות נאמנות המוסדרות על ידי חוק הקרנות.

דודו לביא, מנהל את מחלקת ההשקעות ברשות, הגדיר את המצב הקיים כ"פצצה מתקתקת" שתיקון החוק צפוי לנטרל. אני מאוד לא אוהבת דימויים צבאיים, אבל בהקשר זה לא נותר לי אלא להסכים.

וזו גם ההזדמנות שלי להודות לכל מי שעסק בהוצאת המהלך העצום הזה מהכוח אל הפועל מהצד של הרשות. בראש ובראשונה לדודו. דודו השקיע אלפי שעות בקידום התיקון הזה. שום מכשול לא יכל לו, ואף קיר לא היה גבוה או חלקלק מידי מכדי שהוא יטפס עליו. ומי שראה אותו משרטט מודל לקרנות הכשרות יודע על מי אני מדברת...

דודו סחף אחריו את כל מחלקת השקעות ולמעשה את כל עובדי הרשות, ואציין פה רק את חברי הסגל הבכיר של המחלקה שהיו מעורבים מאד במהלך - עידו טוויג, דורית גילת, איציק זקן, ושרון אופיר. אך המחמאות מגיעות לעובדי מחלקת השקעות כולם, כמו גם לעובדים ממחלקות אחרות ברשות – הייעוץ המשפטי, המחלקה הכלכלית, ועוד.

לכל הגורמים שליוו את תהליך החקיקה היו עמדות נחרצות; אילוצים אותנטיים וענייניים; ואינטרסים עליהם הם נדרשו להגן. אבל בסופו של דבר כולם הכירו בהכרחיות של המהלך הזה ובאמצעות שיח - ארוך, לא פשוט, וכזה שלא השאיר את כולם מרוצים - הצלחנו להגיע לקו הסיום ביחד ובהסכמה.

זו דוגמא מאלפת לשיתוף פעולה אפקטיבי בין מחוקק, רגולטור והתעשייה, שהוביל לתוצאה כוללת מצויינת.

אני רוצה לשתף אתכם קצת בתפיסה שלי בנוגע לעולם ההשקעות - ניהול קרנות הנאמנות, וניהול ההשקעות בכלל, ומה הכיוון הרצוי שנצעד בו.

ואני אומרת נצעד ברבים, כיוון שכדי ליישם דרך של שיתופי פעולה ולא יחסי מפקח-מפוקח, הדרך הנכונה היא דרך משותפת לנו ולתעשייה, כאשר אני מצפה שנחלוק גם ביוזמה וגם באחריות.

להשקפתי, גופי ההשקעות של העתיד יהיו חייבים להיות יותר תחרותיים ויותר אטרקטיביים על מנת לגבור על אלטרנטיבות ההשקעה האחרות.

במבט גלובלי ניתן לראות שעולם ההשקעות פונה יותר לעבר השקעות אלטרנטיביות, ובתחום ההשקעות הסחירות ניכר הלחץ המתמשך והגובר מצד הניהול הפאסיבי ביחס לניהול האקטיבי. השינוי בטעמי הציבור נובע ממספר גורמים: סביבת הריבית הנמוכה שדוחפת לעליה בתיאבון הציבורי לסיכון, הטכנולוגיה שמייצרת הזדמנויות השקעה באמצעות מסך מגע, המידע זמין לכולם ובזול.

במבט גלובלי ניתן גם לראות שתעשיית קרנות הנאמנות בארה"ב וגם באירופה, מתחילה לסמן למנהלים כוון חדש של מעבר לתמריצים מבוססי הצלחה. 

למשל המהלך מהחודש האחרון של הקרנות בפידליטי שהכריזו על דמי ניהול בסיסיים אפסיים שיהפכו חיוביים רק בתשואה עודפת ביחס לבנצ'מרק. קרנות נוספות בארה"ב מתחילות לייצר מנגנונים דומים כתגובה לתחרות בשוק, מה שמעורר שאלה גם לגבי היעילות והשרידות של מנגנוני התמריצים הקיימים.

זה נכון לא רק להשקעות של גופים מוסדיים. גם המשקיע הפרטי כבר לא מתלבט כמו לפני עשור אם לרכוש קרנות נאמנות, פיקדון בבנק, או לפתוח תיק מנוהל.

היום הוא מתלבט גם אם לרכוש מטבעות דיגיטליים בזירות זרות, או להצטרף כשותף בפרויקט נדל"ן מעבר לים, או להשתתף במיזם מתן הלוואות מבוזרות, אם לרכוש קרנות נאמנות זרות, ואולי אפילו להצטרף כמשקיע בקרן גידור.

איך תעשיית ההשקעות הישראלית עדיין יכולה להיות רלבנטית ובת-קיימא בתנאים החדשים והמורכבים האלה, מול המגוון העצום והתחרות?  

מצבם של מנהלי מוצרי ההשקעה ארוכי הטווח (קרנות הפנסיה, ביטוחי המנהלים, וקופות הגמל) יחסית טוב - הם מקבלים מידי חודש באופן אוטומטי וקשיח, את הפקדות העמיתים.

הבעיה היא בתעשייה שלא מקבלת צ'ק בטוח כל חודש, תעשיית קרנות הנאמנות והגורמים האחרים - דוגמת מנהלי התיקים. מה שאותנו מטריד ומעסיק הוא איך מייצרים כלים ואפשרויות לתעשייה הזו כדי להתמודד עם העולם החדש, כי מי כמונו מכיר בחשיבות של ניהול השקעות איכותי ואחראי.

לי ברור שהדבר המשמעותי ביותר להצלחה של התעשייה הוא לשמור על איכות גבוהה של מנהלי ההשקעות. 

גם בעולם, ניתן לראות שמנהלי ההשקעות הם אחד הגורמים החשובים ביותר בהצלחת בתי ההשקעות ובתפיסת המצויינות של השוק כלפיהם.

הטיפוח של מעמד מנהלי ההשקעות הוא קריטי להצלחה ארוכת טווח של גופי הקרנות לאורך זמן ולנאמנות גבוהה של המשקיע.

הניסיון לשמר את עולם ההשקעות הישן, להתעלם משינויים טכנולוגיים, ולהגן על התעשייה המקומית מפני תחרות חיצונית באמצעות הגנות מלאכותיות בוודאות לא יעבדו

יחד עם זאת, גם אנחנו כרגולטור לא נוכל לעצום עיניים ביחס למגמות הללו וביחס להשפעה של התגברות התחרות בתעשיית הקרנות המקומית. נצטרך להתמיד לפעול ולעדכן את מנגנוני הפיקוח שלנו כדי לאפשר לתעשייה שלנו תחרות הוגנת ולוודא שאנחנו כל הזמן מצמצמים פערים רגולטוריים ביחס לעולם.

ואתן רק כמה דוגמאות שיבהירו למה אני מתכוונת:

למשל, בעולם ההשקעות הישן התשואה הייתה המלכה. המשקיעים היו מסתכלים על ניהול הכסף שלהם דרך "החור שבגרוש". אבל היום גדל דור חדש של משקיעים, בארה"ב מוערך כשליש מה"מיליניאלס", אלו שנולדו בין שנות ה-80 לשנת 2,000.

דור המיליניאלס לא מוכן להקריב ערכים סביבתיים/חברתיים כדי לקבל תשואה פיננסית בלבד אלא רוצה לשלב בין השאיפה להרוויח כסף לבין השאיפה לייצר אימפקט סביב ערכים שחשובים לו, ומתעניין בשורה התחתונה החברתית/סביבתית ובמעורבות ממשל תאגידית (ESG).

המשקיעים האלה רוצים לדעת שהכסף שלהם "עובד" בשבילם ויחד עם זאת משפיע גם בהיבטים סביבתיים, זכויות אדם, או שאינו מופנה לייצור נשק.

בשנת 2017 היקף השקעות ה ESG בתחום קרנות הנאמנות והמוצרים העוקבים בארה"ב המשיך לגדול בקצב גבוה והסתכם בכ-250 מיליארד דולר המפוזרים בין 774 מוצרים, הכוללים 63 תעודות סל (ETF/ETN) ו-711 קרנות נאמנות.

בשנה זו נוספו לכלל התעשייה הזו  כ-60 מיליארד דולר ו 24 קרנות נאמנות חדשות ו 112 קרנות סל חדשות. 

אנחנו לא יכולים להתעלם מהמגמה הזו, ואנחנו צריכים לפעול כדי לייבא אותה לישראל ולהציע אותה למשקיעים פה.

זהו עולם ההשקעות החדש.

בהזדמנות זו, אני רוצה להקדיש כמה מילים בנושא של "אמון הדדי".

תעשיית הקרנות וניהול ההשקעות צמחו בעשור האחרון בישראל לממדים של כ - 350 מיליארד שקלים, אנחנו צריכים לוודא שהגידול בתעשייה הזו הינו בהלימה לגידול בתוצר.

כשמסתכלים על הפרמטרים הללו ניתן לראות שהגידול בתעשיה אצלנו בשנים האחרונות נמוך ביחס לפוטנציאל, זאת בהשוואה ליחס לאורך זמן בין תעשיית הקרנות לתוצר בארה"ב ובאירופה.

תעשיית הקרנות בישראל מאופיינת במשמעת שוק ורמה גבוהה של צייתנות רגולטורית, שמתבטאות באלמנטים כמותיים של פעולות אכיפה או התערבות לאורך השנים. 

אחת הסיבות שתרמו, לדעתי,  לצמיחת השווקים המקבילים בעולם היא גם גישת פיקוח שונה שמפריטה אלמנטים שונים של הפיקוח מהרגולטור לגופי אכיפה עצמיים SRO's שמשמשים כזרועו הארוכה של הרגולטור.

גם שיטת הפיקוח בארה"ב ובאירופה, שונה ומושתתת בעיקר על דיווחים תקופתיים ופחות על פיקוח שוטף ואקטיבי המקובל כאן. 

אני חושבת שבשלה העת לשקול מודל פיקוח שמבוסס על הרמה הגבוהה של האמון שלנו בכם, כזה שיאפשר צמיחה והתפתחות של השוק באופן שישקף טוב יותר את פוטנציאל השוק שלנו.

אני מאחלת לכולנו שנה טובה, שיהיה לנו כנס מרתק.

תודה. ​

תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים