כניסה

הרצאתה של יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה: בין שוק ההון הישראלי לשוק ההון האמריקאי

בוקר טוב ושלום לכולם,

אני שמחה להיות כאן היום, וברצוני לברך את  

 Mr. Robert Jackson, my colleague, from the SEC, we are very honored that you are joining us today!

בין שתי רשויות הפיקוח קיימים קשרים קרובים, הדוקים ומתמשכים הן בהיבט האכיפתי במסגרת ה-MOU של ארגון IOSCO, והן בהיבט הפיקוחי.

והיום אני רוצה לדבר על הקשר של שוק ההון הציבורי הישראלי לשוק ההון הציבורי האמריקאי. לקשר הזה יש שורשים היסטוריים, הווה חי ובועט, ואנחנו משקיעים מאמצים רבים כדי שיהיה לו גם עתיד משגשג.

מבחינה היסטורית, דיני ניירות הערך הישראליים התבססו על דיני ניירות ערך האמריקאיים כמודל. חלקים שונים של החקיקה הישראלית נשענים על חקיקה בריטית (דוגמת פקודת הנזיקין), וחלקים אחרים הם פיתוח מקורי שלנו (דוגמת חוק החברות). אבל כאשר חוקקו את חוקי ניירות הערך שלנו החל משנת 1968 ראו את החקיקה האמריקאית כמודל. הדמיון בא לידי ביטוי בהסדרים שונים דוגמת החובה לפרסם תשקיף לצורך הצעת ניירות ערך לציבור, חובות הגילוי החלות על תאגידים מכוחן יש לפרסם דיווחים מידיים ועתיים, והפיקוח על פעילות המסחר בבורסה.  

ומעבר לדמיון במסגרת הרגולטורית, אנחנו רואים כמובן גם השפעה בפועל של שוק ההון האמריקאי על השוק הישראלי.

נתחיל בכך ששוק ההון האמריקאי - כשוק ההון המתקדם בעולם, וארצות הברית – ככלכלה החזקה בעולם, מושך אליו את החברות הישראליות המצליחות בעולם.

 זה נכון בנוגע לסטארטאפים ישראלים שמעבירים את הפעילות שלהם לארה"ב על מנת להיות קרובים לתעשייה ולשוק,

וזה נכון בנוגע לחברות הישראליות הגדולות ששואפות להיסחר בשוק הון מוביל, נזיל, שחשוף למשקיעים הגדולים בעולם, ושמוצרים המבוססים על המדדים שלו נסחרים בעולם כולו.

כך, ניתן למצוא בבורסות בארה"ב חברות ישראליות כמו צ'קפוינט, אמדוקס, וויקס, ורבות אחרות.

שוק ההון האמריקאי גם כמובן מחלחל לשוק ההון הישראלי ומשם למשקיע הישראלי ב"דלת האחורית", דרך הסדר הרישום הכפול. ההסדר הזה מאפשר לחברות שנסחרות בבורסות מסוימות ברחבי העולם להירשם למסחר גם בישראל, מבלי שיוטלו עליהן חובות דיווח נוספות. חברות שרשומות בבורסה בתל אביב ברישום כפול מדווחות לפי כללי הגילוי הזרים. בנוגע לחברות האלה החקיקה הישראלית קיבלה למעשה את מערכת הדינים הזרה.

כיום ההסדר כולל שש בורסות מרחבי העולם, אולם חשוב לזכור כי שתי הבורסות הראשונות שההסדר חל עליהן היו בורסות אמריקאיות – ה-NASDAQ וה-NYSE. אלה גם הבורסות מהן מגיעות רוב-רובן של חברות הרישום הכפול לבורסה בתל אביב. כיום יש בבורסה בתל אביב 55 חברות רישום כפול, והן אחראיות לכ-40% מנפח המסחר בבורסה.

הנתונים האלה הופכים במידה מסוימת את הבורסה בתל-אביב לשגרירה של חברות ישראליות שנסחרות בארה"ב. ואני רוצה להזכיר שהסדר הרישום הכפול שלנו מאפשר לא רק רישום כפול של חברות ישראליות שרשומות למסחר בארה"ב ורוצות להיסחר גם בישראל, אלא גם רישום כפול של חברות זרות שרוצות לגוון את בסיס המשקיעים שלהם על ידי מסחר בזירה נוספת.

כיום מתוך 55 החברות שהזכרתי, כ-18 הן חברות זרות.

עוד כיוון חשוב שאנחנו פועלים בו בהקשר הזה, הוא לייצר מול אותם שווקים מצב של הכרה הדדית, שיוביל גם להכרה בפועל של דיני ניירות ערך הישראליים לצורך מסחר בבורסה הזרה.

כך, לאחרונה הסתיים תהליך משמעותי מול הרגולטורים בסינגפור, אשר הכירו לראשונה בחוק ניירות ערך הישראלי לצורך רישום בבורסה בסינגפור.

ובהתאם לכך, כיום חברה יכולה להיסחר באופן דואלי, ואף להנפיק, בת"א ובסינגפור, על בסיס דיני ניירות הערך הישראלים, כמובן באנגלית – ותכף נגיע גם לזה.

ומעבר למה שאמרתי עד כאן, אני רוצה להזכיר גם מספר צעדים נוספים שאנחנו כבר התחלנו ליישם או שמתכננים לעתיד הקרוב, ושאני צופה כי "יקצרו טווחים" בין שוק ההון הישראלי לשוק ההון האמריקאי.

אלה צעדים שנוגעים לא רק למקום הרישום של החברות – כלומר לצד ההיצע, אלא גם בנוגע לחשיפת חברות ישראליות שרשומות בישראל למשקיעים אמריקאים וזרים בכלל – כלומר לצד הביקוש.

צעד ראשון שצפוי להביא שינוי בשוק ההון הישראלי, על אף שברור לי שיישומו ייקח זמן, הוא שינוי החקיקה שאני מקדמת לפיו כל החברות בבורסה בישראל יוכלו לדווח בשפה האנגלית.

אנחנו לא יכולים לצפות שמשקיעים זרים – אמריקאים ואחרים - יתעניינו בשוק ההון המקומי כאשר כל המידע על החברות שלנו מוצג בעברית, שאינה שפה בינלאומית.

זו ציפייה לא ריאלית.

שוק ההון שלנו מוגבל בהיקפו וגם החברות אינן מספיק גדולות כדי שהמשקיעים הזרים ישקיעו משאבים משמעותיים או בכלל כדי לגשר על פער השפה. ובכל מקרה, בעולם גלובלי יש סטנדרט גלובלי.

ברור לי שהמעבר לדיווח באנגלית הוא צעד משמעותי לחברות ולתעשייה. צעד שיש לו עלות, אך מאידך גם תועלת רבה לחברות עצמן.

כבר היום יש לחברות טכנולוגיה ישראליות בבורסה אפשרות לדווח באנגלית, אך אפשרות זו לא נוצלה, בין היתר, כיון ששווקים זרים הצליחו להפוך הרבה יותר אטרקטיביים לגיוסי חברות טכנולוגיה ישראליות.

אין לי ספק כי באבולוציה של שוק ההון הישראלי זה צעד מתבקש.

ככל שהשוק שלנו יתבגר יותר-יותר חברות יכירו בחשיבות וביתרונות של צעד כזה. אם אנחנו רוצים ששוק ההון הציבורי הישראלי יהיה חלק משוק ההון העולמי, אנחנו צריכים גם לדבר את השפה שמרבית המשקיעים בעולם עושים בה שימוש.

וכשזה יקרה, אז משקיעים מוסדיים זרים וגופי מחקר זרים יוכלו להגיע בקלות לכל מידע שיחפצו בנוגע לחברות ישראליות, להשקיע בחברות אלה עבור העמיתים שלהם או לספק סיקור אנליטי על חברות אלה ללקוחות שלהם.

צעד שני שאני מתכוונת לקדם על מנת לייצר בשוק ההון שלנו סטנדרטים גלובאליים מקובלים הוא דיווח של דוחות כספיים בשיטת IXBRL.

כיום, חברות ציבוריות בישראל מגישות את דוחותיהם הכספיים באמצעות קבצי PDF.

אימוץ תקן הדיווח כספי בינלאומי (IFRS) בישראל בשנת 2008 ייצר אצל החברות חובה מנדטורית גם לדיווח אלקטרוני של חלק מנתוני הדוחות הכספיים, באמצעות ה-eXtensible Business Reporting Language (XBRL). אולם במהלך השנים הופחת מספר השדות המחויבים בדיווח בשיטה זו למספר מוגבל של שדות מוסכמים בלבד.

למי שאינו בקיא בשיטה הזו אומר רק ש-XBRL היא שפה המהווה סטנדרט דיווח אלקטרוני של מידע עסקי.

השימוש בה מאפשר להעביר משמעות של נתונים עסקיים, בפרט כספיים, באופן סטנדרטי. בין היתר, דיווח כזה מאפשר למשקיעים לקרוא את הנתונים הכמותיים המופיעים בדוחות התקופתיים בלי תלות בשפת המקור.

שפה זו פותחה על ידי קונסורציום הכולל מאות מדינות וארגונים, והפכה במהירות לסטנדרט בינלאומי בתחום הדיווח הכספי.

אימוץ שיטה זו צפויה לתרום לצמצום האפליה של חברות קטנות, אשר משקיעים מקצים להן משאבים בהיקף נמוך, וכן טעויות הנובעות מאיסוף שגוי של מידע. ההשוואה בין חברות תהיה פשוטה יותר והיכולת לבחור ולגוון בין אפשרויות ההשקעה השונות תשתפר.

למשל, במשך הזמן החלו חברות פרטיות בעולם, בתחום המחקר וניתוח מידע, להשתמש בדוחות ה-XBRL שדווחו לרגולטורים על מנת לנתח נתונים של תאגידים שונים.

למשל, Google מאחסנת את כל נתוני דוחות ה-XBRL שמפרסם ה SEC          ב - Google BigQuery, כך שהיא מאפשרת למשתמשים בפלטפורמת הענן שלה לבצע אנליזות שונות על מידע זה. שירות זה ואחרים מאפשרים לאנליסטים ולתאגידים המדווחים עצמם לנתח מידע פיננסי בזמינות וברמת איכות גבוהה.

השימוש ב-XBRL מאפשר גם לקוראי דוחות כספיים שאינם דוברי עברית, הממוקמים במדינות זרות, לקרוא את הנתונים הכמותיים המופיעים בהם באמצעות תוכנות סטנדרטיות ובשפה המקומית.

לכאורה נראה שמדובר בשינוי טכני, אבל זהו למעשה שינוי תשתיתי של האופן בו בנויה פלטפורמה המידע למשקיעים קיימים ופוטנציאליים אשר צפויה לתרום לפתיחת שוק ההון הישראלי לעולם.

בכוונתנו לפרסם בחודשים הקרובים את המדיניות בנושא זה, אשר תיתן מענה לאתגרים הקיימים.

צעד נוסף  שעשינו על מנת לקרב את שוק ההון הישראלי לשווקי ההון המתקדמים בעולם הוא מתן הקלות בתנאי הקבלה של חבר רחוק בבורסה בתל אביב.

התיקון הזה הוא שעשוי לאפשר למשל את רישומן העתידי למסחר בבורסה בתל אביב של ETFs של מנהלי הקרנות הגדולים בעולם. אני אומרת לכם כאן, שיש הרבה עניין ברישום קרנות אלו.

ועוד לא דיברתי על חוק הברוקר-דילר שצפוי להכניס לישראל גם ברוקרים זרים, ועל חוק הייעוץ הכללי שאנחנו מקדמים שמטרתו לפתח בישראל את הרגלי השימוש במערכות ייעוץ דיגיטליות כמקובל בעולם.

לסיום אחד היעדים שהצבתי לעצמי ולרשות הוא  הרחבת השוק הציבורי.

 את זה ניתן להשיג רק על ידי הגדלת מרחב האפשרויות העומדות בפני משקיעים ובין היתר, באמצעות הגדלת מספר החברות הרשומות למסחר, גיוון במוצרי ההשקעה ואלו צפויים להעמיק את הביקושים.

על מנת למצות את הפוטנציאל הגלום בשוק ההון ובכלכלה הישראלית, עלינו לייצר פלטפורמות מסחר שהינן אטרקטיביות גם עבור גורמים בינלאומיים.

שיתופי הפעולה ושאיפה לאקוויוולנטיות בדין עם מדינות מובילות הם חלק מהאמצעים להשגת החזון.

לאור הקשר ההדוק בין שתי המדינות ובין השווקים, באופן טבעי, בראייתי, ארצות הברית עשויה להיות מפתח לכך.

תודה רבה.

תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים