כניסה

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, בכנס שוק ההון של גלובס: "אני מתכוונת לבחון את גבולות הפיקוח שלנו בתחום קרנות גידור ופרייבט אקוויטי"

רגולטור פיננסי באלף השלישי

הרצאתה של יו"ר רשות ניירות ערך, הגב' ענת גואטה, בכנס "גלובס", 5.6.19

בוקר טוב לכולם,

היום ארצה לדבר על הישן והחדש, על העבר והעתיד.

על תפקידנו בהווה כדי להיערך לשוק ההון של המחר.

תפקיד הרגולטור הוא תמיד מורכב.

ניהול הסיכונים בתפקיד רגולטור הוא הרבה יותר עדין.

ההשלכות של כל החלטה על המשקיעים והשוק, לעיתים אינן הפיכות.

פעילותנו היא תמיד בהתבוננות על טובת המשקיע.

המשמעות של טובת המשקיע באופן מסורתי היא חתירה למינימום של הסיכונים ה"מוראליים" הכרוכים בהשקעות והסדרה מועילה של ענפי הפעילות בו.

כאן, טמונים המתח והמורכבות בין הרצון לאפשר והחובה לשמור ולהגן,

בין שאיפות לחששות,

בין החזון למציאות.

בעיני, טובת המשקיע היא גם להעניק לו את הערך האופטימאלי הגלום בשוק ההון.

המתח שבין מתן הגנה הרמטית למשקיע לבין פתיחת השוק ולקיחת סיכונים מלווה אותנו מידי יום.

 

לדוגמא, האם הקרקע יציבה לכניסת פעילות של מכשירים פיננסיים בדמות סטארקצ'רים סחירים למשקיעים בשוק ההון הציבורי האם הערך עולה על הסיכונים?

בעניין זה, החלטתי שבשלב הנוכחי ובתנאי השוק הקיימים, העלות גדולה מהתועלת ולכן בתקופה הקרובה, לא נאפשר הצעת סטרקצ'רים למשקיעים בשוק ההון הציבורי.

יצירת הערך האופטימאלי, משמעותית לא פחות מתפקידנו בתחום האסדרה ובפיקוח על פעילות השוק, כדי לשמור על עניינו של המשקיע.

כידוע לכולם, למשקיעים היום יש היצע ומגוון אלטרנטיבות השקעה אטרקטיביות בכל מקום ופלטפורמה שירצו.

השפע הזה יוצר אתגרים עליהם אדבר בהמשך.

העמדה שלי היא שמבין המגוון הקיים, שוק ההון הציבורי הוא האפשרות העדיפה - השקופה ביותר; שמתומחרת באופן הוגן ביותר; הנזילה ביותר; ועוד שפע יתרונות.

לכן, בחזון הרשות הגדרנו את שאיפתנו לפתח שוק הון ציבורי, חדשני, נגיש, תחרותי, אטרקטיבי.

בתפקידי אני מייצרת את האקו-סיסטם שיתמוך בפיתוח, בפתיחה ובצמיחה של שוק ההון, מתוך הבנה של תרומתו לכלכלת המדינה ולאזרחיה.

שוק ההון הוא מכונה מורכבת, עם הרבה גלגלי שיניים, רבדים ואותה מפעילים מספר רגולטורים בו זמנית.

כדי להגדיל את התפוקה שלה צריך במקביל ובהדרגה לחזק את הברגים, לשמן את הצירים, להגדיל את נפח המנוע, ולחזק את השלדה.

מי שחושב שיש צעד אחד גדול שאם נתמקד בו השוק ישגשג – טועה. צריך לעשות "זום אאוט", להביט על המערכת באופן כולל, ולטפל במספר רכיבים בעדינות ובמקביל.

רק תנועה מקבילה שלהם יחד תאפשר לייצר הרמוניה וסנכרון במערכת כדי לפעול בצורה מיטבית ולהגדיל את העוגה.

בנקודת הזמן הזו, אחד האתגרים המשמעותיים שהחלטתי לקדם הוא העברת שוק ההון הישראלי מהאלף השני לאלף השלישי.

זו משימת-ענק שהצבתי לעצמי ולרשות.

מדובר על מהלך כולל, שמקיף כל מימד רלבנטי:

בממד הטכנולוגיאנחנו פועלים לאפשר את שילוב הטכנולוגיה שמקיפה אותנו מכל עבר בכל סוגי השירותים הניתנים בשוק ההון.

אני משקיעה משאבים רבים בכל הקשור לקידום חדשנות וטכנולוגיה בשוק ההון.

אני מקדמת את הנושא הזה, לא בגלל שזה טרנדי, לא בגלל שכולם מדברים ומתעסקים ב"חדשנות"; ולא בגלל ש"פינטק" זו מילה שמתגלגלת יפה על הלשון.

אנחנו חייבים לעסוק בנושאים האלה כיוון שהעולם של היום שונה ב-180 מעלות מהעולם בו חיינו רק לפני כמה שנים.

הדרך בה מוצעים ונצרכים שירותים פיננסיים השתנתה בשנים האחרונות מהקצה אל הקצה.

והרגולציה חייבת להתאים למציאות המשתנה.

במקרים רבים התשתית הנורמטיבית הקיימת בישראל אינה מתאימה, או אינה מספיק אטרקטיבית.

בהיבטים שונים של הפעילות בשוק ההון המצב כיום הוא שהשוק והמשקיעים מצוידים במוצרים ובטכנולוגיות, שאם נקביל אותם למכוניות מירוץ, אז כיום המדינה מספקת להם רק כבישי כורכר רגולטוריים.

ולשם דוגמא אתייחס לחוק הייעוץ, שחייב לעבור שינוי כדי להתאים אותו לעולם של היום, ולכן יזמתי את קידומו של חוק הייעוץ הכללי.

חוק הייעוץ נחקק בשנת 1995.

במונחי חקיקה בישראל הוא ממש לא נחשב חוק "עתיק".

מזכירה לכם שאנחנו מתנהלים עם חוק עונשין משנת 1978, חוק חוזים משנת 1970 ודוגמאות נוספות יש למכביר.

ולמרות זאת, כאשר חוקקו את חוק הייעוץ אף אחד לא העלה בדעתו את האפשרויות המופלאות שיביא עמו עידן טכנולוגיית המידע.

לא ניתן היה כמובן לנחש בשנת 1995 שיהיו חברות או טכנולוגיות שיאפשרו למשקיעים לקבל בלחיצת כפתור, בזמן אמת, ניתוחים ממוחשבים ועיבודים שונים בנוגע למצבה של חברה בהתבסס על אלפי מקורות שונים.

החוק הנוכחי לא מאפשר לחברות להציע את השירותים האלו, בישראל.

למעשה לפי החוק הנוכחי מתן שירות כזה מחייב קבלת רישיון של ייעוץ השקעות.

חוק הייעוץ התייחס לייעוץ ההשקעות "הקלאסי" כפי שהיה נהוג.

זה היה ייעוץ השקעות שהתנהל בעיקר בבנקים, באופן אישי ופנים אל פנים, ושהתבסס על המאפיינים וההעדפות האישיות של הלקוח.

בהתאם גם החובות על פי חוק, שהוטלו על היועץ התייחסו למערכת יחסים "אישית" בינו לבין הלקוח.

למשל, עריכת בירור של צרכי הלקוח והתאמה אישית של השירות; חובת עריכת הסכם עם הלקוח; גילוי ניגודי עניינים; וקבלת הסכמת הלקוח לפעילות.

בעידן הנוכחי כל זה השתנה.

היום משקיעים רבים מקבלים את המידע הפיננסי הדרוש להם באופן מעובד, דיגיטלי, על ידי טכנולוגית בינה מלאכותית ישירות לכף ידם, מרחוק ומבלי שהם ידברו עם איש. כיום שירותים כאלה זמינים לכל דורש.

באופן אבסורדי, בארץ שירותים אלה אינם חוקיים, רק עד שנתקן את החוק. בעוד שיש בהם כדי לייצר ערך רב למשקיע ולשוק ההון בכללותו.

ואין ספק שאופן והרגלי הצריכה של השירותים הפיננסיים עוד ימשיך להשתנות. והשינויים האלה ימשיכו לאתגר את האסדרה הקיימת.

תיקון חוק הייעוץ שפרסמנו לאחרונה, יסיר את החסמים האלה ויאפשר מתן ייעוץ השקעות כללי, גם באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, שיבוסס על מתן מידע לציבור הרחב באמצעות רשת האינטרנט על גבי פלטפורמות מבוססות פינטק.

בדרך זו ננגיש את שוק ההון למשקיעים באופן שאינו אפשרי כיום.

נושא נוסף בהיבט הטכנולוגי הוא נושא האכיפה - 

כפי שראיתם לאחרונה, לצערי הרב, נתקלנו במספר פרשות של שימוש במידע פנים בחברות מובילות – מבלי להתייחס לפרשה ספציפית, אומר שזה מאכזב אותי מאד שאנשים מנוסים, מנצלים את הפוזיציה שלהם בכדי לעשות רווח אישי על חשבון הציבור.

אני יכולה רק לומר שאנחנו ממשיכים להשקיע משאבים באימוץ הטכנולוגיות המתקדמות ביותר ופועלים להתקדם בקצב מואץ כדי להמשיך לאתר הונאות שעושות שימוש באמצעים חדשניים ומתקדמים. בהתאם לכך, אנחנו  ערים למתרחש גם ברשתות החברתיות וברשת האינטרנט ככלל.

בממד הפרסונלי - איך ניתן להכין את שוק ההון הישראלי לקראת בואם של משקיעי דור ה-Z ? הדור שכולל את אלה שנולדו לקראת שנת 2000. הדור שנולד עם הסמארטפון ביד; חסרי הסבלנות; המחוברים תמיד; ששיתוף המידע והרשתות החברתיות הם חלק בלתי נפרד מחייהם ואף מזהותם. זהו גם דור שמתאפיין ברמה יוצאת דופן של מודעות חברתית וסביבתית.

בנקודה זו גלגלי השיניים צריכים להתחבר.  

השלמת חוק הייעוץ הכללי יחד עם המלצות צוות הברוקראז', שאנו מקדמים יחד עם רשות התחרות והפיקוח על הבנקים צפויים להסיר את החסמים, ולהגביר את התחרות בין הבנקים לבין בתי השקעות המספקים שירותי ברוקראז' ובין גורמים חדשים נוספים שיכנסו לשוק.

בנוסף, אנו נתמרץ ברוקרים שיאפשרו את השירות באמצעים טכנולוגיים מתקדמים ויפתח את השוק לכניסת טכנולוגיות שיאפשרו מסחר בניירות ערך ביתר קלות.

כבר בשלב זה, אנחנו רואים התעניינות מצד מספר גופים בינלאומיים ואני מקווה שאף נראה אותם כאן בישראל.

בממד הגאוגרפי - איך לחשוף את המשקיעים הישראלים לעולם, ולהפך - לחשוף חברות מהעולם לשוק ההון הישראלי? איך להפוך את שוק ההון הישראלי לשוק גלובלי?

משקיעים ישראלים יכולים בקלות להשקיע בחברות שנסחרות מחוץ לישראל, וחברות ישראליות יכולות בקלות להירשם למסחר מחוץ לישראל. אף אחד כבר לא שבוי של הרגולציה הישראלית או של מוצרי ההשקעה הישראלים.

אז כדי להשאיר את המשקיעים ואת החברות בישראל כולנו - גם הרגולטורים - צריכים לדאוג לשמור על רגולציה אטרקטיבית, מתקדמת ויעילה.

אנחנו רואים יותר התעניינות וגם כניסה בפועל של מספר גופי השקעה בינלאומיים לישראל ואני מברכת על כך. אנחנו בוחנים מהי הדרך הטובה ביותר כדי להקל על כניסת גופים בינלאומיים זרים.

בהקשר הזה, אחד היעדים שאני מקדמת הוא ביסוס ופיתוח שוק ההון הציבורי. 

בתוך כך, אני פועלת לחבר את ישראל ההייטקיסטית והטכנולוגית לשוק ההון בישראל ולא רק לשווקי ההון בחו"ל.

זוהי שאלה שרבים שאלו, מדוע הדבר הזה לא קורה ? אך עדיין לא ניתנו לה תשובות טובות, ובטח שלא פתרונות מוצלחים.

אני מתכוונת לפצח את השאלה הזאת.

כיום חברות ההיי-טק מתממנות בעיקר בשוק הפרטי, ובשלבים מאוחרים יותר חלקן מגיעות לשוק הציבורי, אך לא בישראל.

אני מבינה שאחד האתגרים שלי הוא להתמודד עם ערוצי המימון האלטרנטיביים האטרקטיביים בעת הזו, שמציע השוק הפרטי לחברות ההיי טק ובכלל לחברות.

ערוצי המימון הפרטי מחליפים מימון בשוק ההון הציבורי, וזאת בנוסף להסטה גוברת והולכת של כספי החיסכון הפנסיוני של הציבור הישראלי להשקעות לא סחירות, ולהשקעות מחוץ לישראל. 

אנחנו פועלים באופן אינטנסיבי על מנת להבין את כל ההיבטים של התופעה, ולייצר חלופות מימון אטרקטיביות לחברות האלה בשוק הציבורי. 

אני חושבת שאזרחי ישראל זכאים וראויים ליהנות מהפירות של משאב הטבע המרכזי שלנו וסיפור הצלחת ישראל כאומת הסטארט אפים, ולא רק המשקיעים הזרים שמממנים את פעילות זו.

אני מודעת לבעיות ולקשיים וכן לסיכונים שיש בדרך וברור לי שזה לא תהליך פשוט או קצר אבל אנחנו שם – כבר יצאנו לדרך.

בין מכלול הצעדים שאנו מקדמים, לפני כשבוע הקמתי וועדה מייעצת לרשות שתפעל לחיבור תחום ההיי טק לשוק ההון.

בוועדה חברים אנשים מתעשיית ההיי טק שמכירים את התעשייה מלפני ולפנים וכן את שוק ההון על מגוון הערוצים שקיימים בו.

ובין הנושאים שנמצאים על סדר יומה של הוועדה המייעצת האתגר שציינתי – איך ליצור ערוצי מימון אטרקטיביים לחברות טכנולוגיה בשוק ההון הציבורי.

ולא רק לחברות היי-טק.

אנחנו מקדמים מספר צעדים להרחבת שוק ההון הציבורי ולהשבת העניין של חברות איכותיות - ישראליות וזרות - במימון פעילותן הכלכלית על ידי שוק ההון הציבורי הישראלי באמצעות הבורסה הראשית ובעתיד באמצעות הבורסה המשנית שאנו פועלים להקמתה בימים אלה ממש, וכן של משקיעים מוסדיים ופרטיים מקומיים וזרים בהשקעה בבורסה.

בממד הגיוון - איך לחשוף בפני המשקיעים הישראלים מוצרים חדשים ומגוונים וגם לספק להם את ההגנה הנאותה הנדרשת להם ?

המשקיעים של היום מתוחכמים יותר.

הם מוצפים בהצעות השקעה מכל עבר.

הם רוצים תיק השקעות מגוון.

הם נוהרים לעבר השקעות אלטרנטיביות והשקעות לא סחירות.

אנו ברשות יכולים להתעלם ולהמשיך להתמקד במוצרים הקלאסיים של אתמול.

אנחנו יכולים לעסוק כל היום בשאלה האם מוצר כלשהו הוא "כן נייר ערך או לא נייר ערך". וזה באמת מה שהחוק כיום אומר לנו לעשות.

אבל אנו חייבים להרים את הראש ולהסתכל לעבר האופק.

אנחנו חייבים לאמץ תפיסה רחבה יותר. תפיסה מהותית.

ולכן אם המשקיע השתנה ובתוך כך, שינה את העדפותיו וכיום משקיע באופן דיגיטאלי מגוון, גם הפיקוח שלנו צריך להתמקד בזירות אלו.

אתמול הוא השקיע במניות, אג"ח וקרנות נאמנות וסל, והיום הוא משקיע גם בקרנות גידור, בקרנות פרייבט-אקווטי, ובנכסים דיגיטליים.

אני רוצה לומר כאן לראשונה, אני מתכוונת לבחון את גבולות הפיקוח שלנו בתחום הזה ואבדוק האם יש צורך לעצב אותם מחדש.

וגם בממד בניין הכוח - אנחנו צריכים לבנות את הכשירות של סגל הרשות לעולם החדש. בעולם החדש עובדיה המקצועיים של הרשות לא יוכלו להסתפק רק בכשירות משפטית, חשבונאית או כלכלית בלבד. אלא יידרשו להבנה ומומחיות טכנולוגית בנוסף ליתר כישורי הבסיס הקלאסיים.

 

 יש שיר של אלון אוליארצ'יק שנקרא "בחור אנלוגי בעולם דיגיטילי"

אני לא מוכנה שהרשות תהיה "בחור פרימיטיבי בעולם ... שכולו חשמל".

לא במשמרת שלי.

ההיפך, אני מתכוונת להיות תחנת הכוח שתחשמל את השוק ותאפשר את המעבר שלו לאלף השלישי.

תודה רבה.  

תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים