|
שאלות ותשובות בנושא זיהוי ואימות
הצג את התוכן של כל השאלות והתשובות
שאלה:
2.12.25 האם אמצעי הזיהוי הנוסף לפי סעיפים 6א(א)(1), 4(א)(1) ו-4(א)(2) לצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מנהל תיקים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"א-2010 (להלן: "הצו") צריך להיות מסמך שהוצא על-ידי המדינה או מוסד ממוסדותיה או שיכול שיהיה כל מסמך הנושא תמונה ושם או מספר זהות.
|
תשובה:
לאחר תיקון הצו (שנכנס לתוקפו בנובמבר 2017) ניתנה הקלה לעניין אימות פרטי הזיהוי וקבלת המסמכים הנדרשים לגבי יחיד המבקש להיות לקוח. כיום ניתן לאמת את פרטי הזיהוי של היחיד באמצעות תעודת זהות, ואין צורך להשוות את פרטי הזיהוי עם תעודה נוספת או מול מרשם האוכלוסין כפי שהיה נדרש בעבר (סעיפים 4(א)(1) ו-4(א)(2) לצו). במסגרת תיקון הצו נקבע כי במקרה של קיומו של מיופה כח בחשבון המנוהל ללא סיבה הגיונית הנראית לעין (סעיפים 4(א)(1) ו-4(א)(2) לצו) ובביצוע אמצעי זיהוי ואימות מקלים בפתיחת חשבון מנוהל ברמת סיכון נמוכה (סעיף 6א(א)(1) לצו) נדרש לבצע השוואה של פרטי הזיהוי עם העתק מסמך זיהוי נוסף. במקרים אלו העתק מסמך זיהוי נוסף אינו חייב להיות בהכרח מסמך שהוצא על-ידי המדינה או מוסד ממוסדותיה. עם זאת, באחריותו של בעל הרישיון לוודא שמדובר במסמך מהימן, כמו לדוגמא תעודת עורך דין שהוצאה על-ידי לשכת עורכי הדין או תעודת רופא שהוצאה על-ידי ההסתדרות הרפואית, הנושאת תמונה ושם או תמונה ומספר תעודת זהות 6.6.18 |
שאלה:
2.12.24 האם יש צורך לבצע רישום של תיאור מבנה השליטה בתאגיד לגבי לקוח שהוא תאגיד הנמצא ברשימת התאגידים המנויים בסעיף 6(ג) לצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מנהל תיקים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"א – 2010 (להלן: "הצו")?
|
תשובה:
סעיף 6(ג) לצו כולל פטור מרישום בעל שליטה וקבלת הצהרה, על אף האמור בסעיפים 3(ג) ו-3(ד) ו-5(ב) לצו, וזאת ביחס לסוגי החשבונות המנוהלים המנויים בסעיף זה. בעקבות תיקון הצו משנת 2017, פטור זה יחול גם ביחס לרישום ולקבלת הצהרה על תיאור מבנה השליטה בתאגיד, ביחס לסוגי החשבונות המנוהלים המנויים בסעיף זה. למען הסר ספק, נבהיר כי פטור דומה לא יחול ביחס לרישום פרטי המנהל הכללי ופרטי חברי הנהלה בכירים נוספים כנדרש בסעיף 3(ג) לצו. 6.6.18 |
שאלה:
2.12.23 סעיף 3(ג) לצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מנהל תיקים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"א – 2010 קובע שיש לרשום את תיאור מבנה השליטה בתאגיד. איזה פרטים יש לקבל מלקוח שהוא תאגיד בקשר עם תיאור מבנה השליטה?
|
תשובה:
הפרטים שיש לכלול בתיאור מבנה השליטה בתאגיד הם "עץ אחזקות" הכולל, לכל הפחות, את שם החברות, את מספרי החברות (ח.פ) שלהם ואחוזי החזקה, כן את שמות היחידים שהם בעלי שליטה לפי ההגדרה בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 ומספר הזהות שלהם, וכן כל פרט אחר שיסייע למנהל התיקים להבין כראוי את מבנה השליטה בתאגיד. 6.6.18 |
שאלה:
2.12.22 האם ההקלות שנקבעות בסעיף 6א לצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מנהל תיקים למניעת הלבנת הון ומימון טרור, התשע"א-2010 (להלן: "הצו") מתייחסות גם ללקוח שהוא תאגיד, ואם כן – אילו אמצעים נוספים יכול לנקוט מנהל התיקים לאימות ולזיהוי הלקוח?
|
תשובה:
ההקלות שנקבעו בסעיף 6א לצו לגבי "חשבון מנוהל ברמת סיכון נמוכה" מתייחסים ללקוחות יחידים ולתאגידים, ללא הבחנה, שחשבונם מנוהל בישראל. ככלל, כאשר מדובר בלקוח שהוא תאגיד יש לבצע את הליכי הזיהוי והאימות לתאגיד עצמו וגם למורשה החתימה (היחיד) בחשבון. על כן, במקרה של חשבון ברמת סיכון נמוכה, לפי סעיף 6א לצו מורשה החתימה של התאגיד ייהנה גם הוא מביצוע הליכי זיהוי ואימות מקלים ומנהל התיקים ידרש לנקוט לגביו אמצעי זיהוי נוסף. סעיף 6א(א) לצו קובע כי בחשבונות אלו ניתן פטור מביצוע זיהוי פנים אל פנים, ניתן לקבל הצהרה על נהנה ובעל שליטה שלא בחתימת מקור וכן ניתן לרשום את פרטי הזיהוי לפי העתק של מסמכי הזיהוי המפורטים בסעיף 4 לצו. למען הסר ספק, ביחס ללקוח שהוא תאגיד - ניתן לקבל העתק מהמסמכים הנדרשים לפי סעיף 4(א)(3) לצו (החלטת התאגיד להתקשר עם מנהל התיקים והחלטת התאגיד על מורשי החתימה בחשבון). בהתאם להוראות סעיף 6א לצו על מנת לקבל את ההקלות, מנהל התיקים נדרש לנקוט אמצעי זיהוי נוסף. סעיפים 6א(א)(1)-(3) לצו מספקים חלופות לאמצעים נוספים לאימות וזיהוי יחיד, אך הם אינם מתייחסים לאימות וזיהוי תאגיד. לפיכך, בחשבון של לקוח שהוא תאגיד אמצעי הזיהוי הנוסף שיבוצע ביחס למורשה החתימה יחשב גם כאמצעי הזיהוי הנוסף שבוצע ביחס לתאגיד עצמו. כך למשל אם אמצעי הזיהוי שבוצע למורשה החתימה הוא זיהוי פנים אל פנים באמצעות טכנולוגיה המאפשרת זיהוי חזותי (וידאו קונפרנס), הוא יחשב גם לאמצעי הזיהוי הנוסף של התאגיד. 6.6.18 |
שאלה:
2.12.21 סעיף 4(א)(3) לתיקון צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מנהל תיקים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשע"א- 2010 (להלן: "תיקון צו איסור הלבנת הון") קובע חובת אימות פרטי זיהוי (וקבלת מסמכים) של תאגיד הרשום בישראל בין היתר, באמצעות נסח עדכני של פרטי החברה מרשם החברות או אישור עורך דין על קיום התאגיד. האם מנהל תיקים רשאי לאמת את פרטי הזיהוי של עמותה או אגודה שיתופית הרשומות בישראל לפי תיקון צו איסור הלבנת הון באמצעות נסח עדכני של פרטיהן מהרשמים הרלוונטיים להן?
|
תשובה:
כן. פרטי תאגיד רשום בישראל שאינו חברה, רשומים ומתעדכנים אצל רשם ייעודי: כך לדוגמה- פרטי גוף המאוגד כעמותה רשומים אצל רשם העמותות ואלו של שותפות רשומים אצל רשם השותפויות. ניתן לראות ברשם הייעודי כאמור כגורם שרישומיו משמשים לצורך אימות פרטי הזיהוי של תאגיד מסוג אלו הרשומים אצלו לפי צו איסור הלבנת הון, כפי שרישומי רשם החברות משמשים לצורך אימות פרטי חברה. יצוין כי ניתן לבצע אימות פרטי זיהוי של תאגיד רשום בישראל גם באמצעות קבלת אישור עורך דין על קיום התאגיד, ללא צורך בקבלת נסח עדכני מהרשם הייעודי לו, ובכפוף להתקיימות יתר הדרישות בסעיף 4(א)(3) לתיקון צו איסור הלבנת הון כגון: קבלת תעודת רישום של התאגיד או העתק מאושר שלה.
יובהר כי השאלה והתשובה מתייחסות לתיקון בצו איסור הלבנת הון שפורסם לאחרונה ברשומות בתאריך 19.10.17 וייכנס לתוקף תוך 30 יום מיום פרסומו כאמור.
7.11.2017 |
שאלה:
2.12.20 האם תעודת תושב שהנפיקה עיריה יכולה לשמש כתעודה שניה לצורך זיהוי ואימות כנדרש בצו?
|
|
תשובה:
|
שאלה:
2.12.19 האם ניתן להסתמך על אימות וזיהוי קודמים כאשר מדובר בבעל חשבון ומיופה כוח המבקש להירשם כמיופה כוח בחשבון נוסף?
|
תשובה:
בהמשך לשו"ת שפורסם באתר ובו ניתנה הקלה המאפשרת להסתמך על זיהוי פנים אל פנים ואימות שכבר בוצעו ללקוח או למיופה הכוח במקרה והלקוח מבקש לפתוח חשבון נוסף עבור עצמם. ניתן למצוא את עמדת הרשות שפורסמה באתר.
עמדת הרשות היא כי במצב המתואר של בעל חשבון ומיופה כוח המבקש להירשם כמיופה כוח בחשבון נוסף ניתן להסתמך על זיהוי פנים אל פנים ואימות פרטי הזיהוי הקיימים.
עם זאת, גם בנסיבות אלו הסתמכות על זיהוי ואימות קודמים יתבצעו בכפוף לקבלת אישור האחראי למילוי חובות התאגיד אשר שוכנע כי מדובר באותו אדם. הליך פתיחת חשבון כאמור, לרבות הבדיקות שיבצע האחראי ושמירת תיעוד להליך, יעוגנו בנהלי החברה. יודגש כי על הגופים המפוקחים לקבל הצהרה על נהנה ועל בעל שליטה בכל פתיחת חשבון ואין להסתמך על הצהרה שניתנה ביחס לחשבון קיים. 10.11.2013 |
שאלה:
2.12.18 האם ניתן לפתוח חשבון לתאגיד המבקש לפתוח חשבון כאשר אין ברשותו את כל המסמכים הנדרשים לצורך התקשרות עם מנהל תיקים לפי סעיף 4(א)(3) לצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מנהל תיקים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשע"א-2010 .
|
תשובה:
לעמדת הרשות ניתן לפתוח את החשבון המבוקש, בכפוף לתנאים הבאים: 1. אישור עו"ד על העדר מסמכי היסוד החסרים; 2. אישור האחראי למילוי חובות התאגיד לפתיחת החשבון; 3. שמירת תיעוד ההליך; 4. שקלול עובדה זו בהגדרת הסיכון של הלקוח; 5. עיגון הוראות בעניין זה בנהלים.
10.11.2013 |
שאלה:
2.12.16 האם יש חובה לזהות ולאמת את פרטי זהותו של מיופה כח לצורך בירור צרכים בלבד?
|
תשובה:
אין חובה על פי הצו לזהות את מיופה הכוח לבירור צרכים ולאמת את פרטיו. יחד עם זאת, במסגרת הליך הכרת הלקוח המבוצע מול בעל החשבון, יש לברר את הקשר בין בעל החשבון עם מיופה הכוח לבירור צרכים ומקום בו הקשר אינו ברור או הגיוני תקום חובת דיווח.
10.11.2013 |
שאלה:
2.12.15 סעיף 3(א) לצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של חבר בורסה למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשע"א-2010 מטיל חובת רישום פרטי זיהוי של בעלי חשבון, מיופי כח ו-"מי שמבקש לפתוח חשבון גם אם אינו אחד מאלה". האם נדרש לרשום פרטי זיהוי של אנשים נוספים חוץ מאשר מיופי הכח ובעלי החשבון כדי לעמוד בחובת סעיף זה?
|
תשובה:
כוונת הסעיף היא למקרה בו מבקש לפתוח את החשבון מי שהוא מיופה כוח לפתיחת החשבון בלבד (להבדיל ממיופה כח לפעול בחשבון). 10.11.2013 |
שאלה:
2.12.14 כיצד צריך לזהות מיופה כוח בחשבון מנוהל?
|
תשובה:
במידה ולקוח נותן ייפוי כוח לאדם נוסף לתת הוראות למנהל התיקים, אזי חובה על מנהל התיקים לזהות גם את מיופה הכוח, כאילו היה לקוח (ולא כנהנה). נבהיר, כי לעמדת סגל הרשות החובות הקבועות בצו מנהלי תיקים חלות גם בנוגע למורשה החתימה בלקוח שהוא תאגיד, שכן הוא הגורם המבצע בפועל פעולות בשם התאגיד. 05.07.2011 |
שאלה:
2.12.13 האם על גוף מפוקח לזהות לקוח שהוא תאגיד פעם נוספת כאשר הוא בא לפתוח אצלו חשבון נוסף?
|
תשובה:
1. במהלך תקופה של שישה חודשים מפתיחת החשבון הקיים – הגוף המפוקח רשאי להסתמך על המסמכים הקיימים בתנאי שיתקבל אישור מהתאגיד כי לא חל בהם שינוי מהמועד בו נמסרו לגוף המפוקח. 2. במהלך ששת החודשים העוקבים (מתום ששת החודשים הראשונים ועד שנה מפתיחת החשבון הקיים) - הגוף המפוקח רשאי להסתמך על המסמכים הקיימים בתנאי שיתקבל אישור עו"ד כי לא חל שינוי במסמכים אלו מהמועד בו נמסרו לו. 3. בכל עת, רשאי הגוף המפוקח לבדוק את תוקף תעודת התאגדות של התאגיד בעצמו, באמצעות מאגר רשם החברות, כתחליף לקבלת אישור התאגיד או עו"ד. 4. על הגוף המפוקח לשמור תיעוד של ההליך. 5. יודגש, כי על הגופים המפוקחים לקבל הצהרה על נהנה ועל בעל שליטה בכל פתיחת חשבון ואין להסתמך על הצהרה שניתנה ביחס לחשבון קיים. שאלה ותשובה אלו מחליפות את שאלה ותשובה מספר 2.12.13 הקודמות שפורסמו באתר הרשות בנושא זה. 10.02.2015 |
שאלה:
2.12.12 האם עלי לזהות לקוח שהוא יחיד כאשר הוא בא לפתוח אצלי חשבון נוסף, ושאלה דומה- האם יש לזהות מיופה כוח או מורשה חתימה בתאגיד, פעם נוספת, כאשר הם באים לפתוח אצלי חשבון עבור עצמם?
|
תשובה:
בעת פתיחת חשבון נוסף ללקוח קיים, רשאי הגוף המפוקח להסתמך על זיהוי פנים אל פנים ואימות פרטי הזיהוי שבוצעו ללקוח, למיופה כוח או למורשה חתימה בתאגיד טרם פתיחת החשבון הקיים, בכפוף לקבלת אישור האחראי למילוי חובות התאגיד אשר שוכנע כי מדובר באותו אדם. הליך פתיחת חשבון כאמור, לרבות הבדיקות שיבצע האחראי ושמירת תיעוד להליך, יעוגנו בנהלי החברה. יודגש כי על הגופים המפוקחים לקבל הצהרה על נהנה ועל בעל שליטה בכל פתיחת חשבון ואין להסתמך על הצהרה שניתנה ביחס לחשבון קיים. |
שאלה:
2.12.11 האם ניתן לזהות לקוח באמצעות מסמך שפג תוקפו?
|
תשובה:
לא. מסמך המשמש לזיהוי כמפורט בסעיפים 2 ו-3 לצווים, יהא בתוקף במועד הזיהוי.
|
שאלה:
2.12.10 כיצד על מנהל תיקים או חבר בורסה לפעול כאשר אין ביכולתו לצלם את מסמכי הזיהוי במעמד הזיהוי?
|
תשובה:
ככלל, יש לצלם את מסמכי הזיהוי של הלקוח במעמד הזיהוי פנים אל פנים ולהימנע מקבלת העתק ממסמכי הזיהוי במועד מאוחר יותר. יחד עם זאת, מקום בו אין בידי מנהל התיקים או חבר הבורסה אפשרות לצלם את מסמכי הזיהוי במעמד הזיהוי, רשאי מנהל התיקים או חבר הבורסה לקבל העתק ממסמכי הזיהוי מהלקוח תוך זמן סביר ממועד פגישתם (מספר ימים), בכפוף לתנאים הבאים: 1. הגורם המזהה ירשום במעמד הזיהוי את כל פרטי הזיהוי המופיעים בתעודה, לרבות תאריך הנפקתה ויציין את מועד הרישום. לאחר קבלת ההעתק, ישווה אותו גורם מזהה את פרטי הזיהוי המופיעים בהעתק שנתקבל עם הפרטים שרשם וכן יוודא כי התמונה בהעתק היא של האדם עימו נפגש. 2. האחראי למילוי חובות התאגיד אישר את פתיחת החשבון. 3. יישמר תיעוד להליך, לרבות המועדים הרלוונטיים ואישור הגורם המזהה כאמור. 4. הליך כאמור יעוגן בנהלי החברה. האחראי למילוי חובות התאגיד יעקוב אחר היקף התופעה ואחר יישום ההוראות. |
שאלה:
2.12.7 האם מנהל התיקים רשאי לאמת פרטי הזיהוי באמצעות תעודת עו"ד או תעודת רופא?
|
תשובה:
תעודת עו"ד שהוצאה על ידי לשכת עורכי הדין ותעודת רופא שהוצאה על ידי ההסתדרות הרפואית, לא יתקבלו כמסמך מזהה. באם קיימים בחברה לקוחות אשר פרטי הזיהוי שלהם אומתו באמצעות תעודות כאמור, על החברה לערוך אימות פרטים מחדש, בהתאם להוראות צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מנהל תיקים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"א-2010 (להלן: "הצו"). אולם, אמצעי זיהוי נוסף, ביחס לחשבון מנוהל ברמת סיכון נמוכה לפי סעיף 6א(א)(1), או ביחס למיופה כוח ללא סיבה נראית לעין כאמור בסעיפים 4(א)(1) ו-4(א)(2) לצו יכול להיות לדוגמא גם תעודת עורך דין או תעודת רופא (לעניין זה ראה שו"ת מס' 2.12.25). תשובה מעודכנת מיום 11.07.2018 22.05.2011 |
שאלה:
2.12.6 במקרים בהם הצו מאפשר הסתמכות על אישור "נאמן למקור" של עורך דין (לדוגמא העתק מאושר מתעודת הרישום של תאגיד) האם ניתן לקבל את האישור עו"ד בצילום או בפקס?
|
תשובה:
מקום בו נדרש בצו אישור עו"ד, יש לקבלו בחתימת מקור אך הגופים המפוקחים יהיו רשאים לשמור את האישור המקורי או העתק מצולם ממנו. תשובה מעודכנת מיום 11.07.2018 |
שאלה:
2.12.5 האם תושב חוץ בעל תפקיד ציבורי בכיר בישראל (כגון נספח צבאי של שגרירות זרה בארץ) לא יחשב "איש ציבור זר" כהגדרתו בצו?
|
תשובה:
הכוונה בהגדרת "איש ציבור זר" הינה לתושב חוץ שהינו נושא בתפקיד ציבורי במדינה מחוץ לישראל, גם אם הוא ממלא את תפקידו בארץ. |
שאלה:
2.12.4 כיצד עלי לזהות מיופה כוח לצפייה בחשבון?
|
תשובה:
במסגרת החובות החלות על מנהל התיקים וחבר הבורסה לעניין הליך הכרת הלקוח וחובת הדיווח לרשות לאיסור הלבנת הון, על מנהל התיקים וחבר הבורסה להתייחס להרשאה של מיופה כוח לצפייה בלבד, בין היתר, לצורך קביעת רמת הסיכון של הלקוח ואיתור פעולה בלתי רגילה בחשבון (כך לדוגמא, עליו לשאול את עצמו אם אכן מדובר במיופה כוח לצפייה בלבד ולא בנהנה, שלא הוצהר כאמור). יחד עם זאת, אין בחוק איסור הלבנת הון ובצווים על פיו דרישה לביצוע הליך של זיהוי מיופה כח לצפייה בחשבון. |
שאלה:
2.12.2 האם מנהלי התיקים מחויבים לבצע זיהוי פנים אל פנים על פי צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מנהל תיקים למניעת הלבנת הון ומימון טרור, התשע"א-2010 (להלן: "הצו") מקום בו הליך בירור צרכי הלקוח מתבצע טלפונית (בהתאם לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), ולהוראות שפרסמה הרשות לבעלי רישיון בקשר עם בירור צרכיו והנחיותיו של הלקוח, התאמת השירות לצרכים והנחיות אלו לפי סעיף 12 לחוק ורישום הפרטים לפי סעיף 13 לחוק)?
|
תשובה:
הליך בירור צרכי לקוח יכול להתבצע ביחד עם הליך הכרת הלקוח בטלפון, אולם הוא אינו מקנה פטור מהחובה לבצע זיהוי פנים אל פנים בתנאים הקבועים לפי סעיף 7 לצו. עם זאת, סעיף 6א לצו מאפשר הקלות, בין היתר ביחס לחובת זיהוי פנים אל פנים, כאשר מדובר בחשבון מנוהל ברמת סיכון נמוכה, בהתאם לתנאים שהוגדרו בסעיף. תשובה מעודכנת מיום 11.07.2018 |
שאלה:
2.12.1 כיצד יש לפעול אם מצא מנהל התיקים התאמה בין ישות בחשבון לבין ארגון או אדם המצוי ברשימת פעילי טרור וארגוני טרור מוכרזים?
|
תשובה:
על מנהל התיקים חלה חובת בדיקה אל מול הרשימה כהגדרתה בצו, אם מצוי בה שם של ישות בחשבון. אם מצא מנהל התיקים התאמה בין ישות בחשבון לבין ארגון או אדם המצוי ברשימה, חל עליו איסור לעשות פעולה כלשהי בחשבון לפי סעיפים 32 ו- 34(ג) לחוק המאבק בטרור. בנוסף, עליו למסור דיווח מיידי לרשות לאיסור הלבנת הון וכן למשטרת ישראל בהתאם לסעיפים 33 ו-34(א) לחוק המאבק בטרור. על מנהל התיקים לשים לב לאיסורי גילוי ועיון לעניין זה הקבועות בצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי וניהול רישומים של מנהל תיקים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשע"א – 2010. 08.03.2017 |
|
|
|