כניסה

ועדת הכספים החלה לדון בהצעת הרשות להקל על חברות ישראליות נסחרות בהגשת דוחות כספיים של חברות כלולות
20/06/2001
 
התיקון הוא נדבך נוסף בתהליך ההתאמה של התשתית הרגולטיבית בארץ לזו הקיימת כיום במדינות המערב. מירי כץ: ההסדר המוצע מגן על האינטרסים של ציבור המשקיעים בישראל, ובה בשעה מהווה הקלה משמעותית לחברות הנסחרות
 
ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון השבוע בתיקון תקנה 32, בתקנות המסדירות עריכת דוחות כספיים שנתיים.המתכונת החדשה של תקנה זו מהווה הקלה משמעותית לחברות ישראליות נסחרות, והיא אמורה להשפיע מיידית על כל נושא הדיווח לגבי חברות כלולות . התיקון החדש הוא נדבך נוסף בתהליך ההתאמה של התשתית הרגולטיבית בארץ לזו הקיימת כיום במדינות המערב, ובמיוחד בארה"ב.
 
כיום, מטילה התקנה על תאגיד מדווח, שחוק ניירות ערך חל עליו, את החובה לצרף אל הדוחות שהוא מגיש גם דוחות כספיים מבוקרים של חברות כלולות, למעט דוחות שאינם מהותיים לעסקי התאגיד. התקנה המקבילה, תקנה 44 לתקנות ניירות ערך העוסקות בדוחות תקופתיים ומיידיים, קובעת כי כאשר צורפו לדוח הכספי השנתי של התאגיד דוחות כספיים של חברה כלולה, יצורף לדוח הביניים של התאגיד דוח ביניים של החברה הכלולה, לאותו רבעון.
 
לאחרונה, במיוחד עם העלייה במשקל העסקאות חוצות הגבולות ונוכח הקשיים שהתעוררו לחברות ישראליות הנסחרות בבורסה בעקבות רכישת חברות זרות, בדקה הרשות את החובה המוטלת על תאגיד מדווח לצרף דוחות כספיים של חברות כלולות המאוגדות, פועלות או נסחרות בחו"ל לדוחות הכספיים שלו, כשהם ערוכים על פי כללי החשבונאות המקובלים בישראל ועל פי תקנות ניירות ערך.
 
יו"ר הרשות, מירי כץ, ציינה כי הבעיה המרכזית שעלתה היא העובדה שמנהלים בחו"ל ורואי חשבון זרים אינם מכירים את הדין הישראלי, כולל את כללי החשבונאות המקובלים בישראל. מכאן נובע גם הקושי הרב ביישום החובה שלהם לאשר שהדוחות הכספיים ערוכים בהתאם לתקנות ולכללי החשבונאות הנהוגים בארץ. "יתר על כן, גם במקרים שבהם מכירים מנהלים ורואי חשבון זרים את החוק הישראלי בנושא זה, יש לעתים קרובות קושי לשכנע חברות זרות להגיש 'דוחות ישראליים', שהכנתם כרוכה בתוספת עלות", הוסיפה. לדבריה, ההסדר המוצע מגן על האינטרסים של ציבור המשקיעים בישראל, ובה בשעה מהווה הקלה משמעותית לחברות הנסחרות.
 
תקנה 23 בנוסחה החדש כוללת מבחנים ברורים ל"מהותיות", שיקלו על המדווחים להכריע בדבר הצורך בצירוף הדוחות של החברה הכלולה. כמו כן, קובעות התקנות שהכינה הרשות כי אפשר לצרף דוחות כספיים של חברות כלולות הנסחרות בחו"ל, לא רק כשהם ערוכים על פי כללי החשבונאות המקובלים בישראל, אלא גם כשהם ערוכים על פי התקנים הבינלאומיים בחשבונאות, או על פי כללי חשבונאות מקובלים אחרים, ובלבד שכללים אלה מקיפים וכוללים ושתוכן המידע ורמת הגילוי בהם לא יפחתו מאלו הנדרשים על ידי הכללים הישראליים. במקרה כזה, תיישם החברה הכלולה את מתכונת העריכה והדיווח הכספי הנדרשים מחברות נסחרות במדינה בו התאגדה – או את כללי ההצגה והדיווח שבהתאם לתקני החשבונאות הבינלאומיים. יתר על כן, הרשות מציעה גם שדוחות יצורפו תוך שימוש במטבע המקורי. במקרה שמטבע זה אינו הדולר האמריקני, יתורגמו הדוחות בתרגום נוחות לשקל, תוך ציון שער החליפין.
 
כמו כן מציעה הרשות כי כל חברה המגישה דוחות שאינם כתובים בעברית תצרף אליהם תרגום לעברית של הדוח וכן אישור של המתרגם המעיד על תקינות התרגום.
 
כמו כן, הציעה הרשות תיקון לתקנות בדבר עריכת דוחות כספיים, באופן שיתאימו לכללי החשבונאות הבינלאומיים המצויים בתהליך אימוץ בישראל (המתבצע על ידי המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות). זאת, מתוך היענות נוספת לצורך בהקלות בשל תהליך הגלובליזציה. במסגרת זו, בולט תיקון תקנה 33, לפיו לא תתאפשר עוד "חשבונאות כוונות" (Internal Accounting) בכל הנוגע להפרשות לפיצויים. בעבר, כששקלו מנהלים תהליכי ארגון מחדש שכללו פיטורי עובדים, הם נדרשו לרישום מיידי של הפסדי ענק כתוצאה מתשלומי צפויים של פיצויים. התיקון החדש קובע כי החובה לרישום הפסדים תחול רק כאשר יתקיימו תנאים נוקשים בדבר גיבוש מלא של תכניות הארגון מחדש, ולא רק של כוונות כלליות לבצען.
 

תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים