כניסה

רשות ניירות ערך פרסמה היום את הדוח השנתי שלה לשנת 2012, עם מבט לעתיד: יותר פיתוח שוק, יותר הקלות ברגולציה
23/04/2013
23 באפריל 2013
 
י"ג באייר התשע"ג
 
לצפייה בדוח השנתי - לחץ כאן
 
לצפייה במצגת - לחץ כאן
 
לצפייה בכתב המינוי - לחץ כאן
 
הודעה לעיתונות
 
רשות ניירות ערך פרסמה היום את הדוח השנתי שלה לשנת 2012, עם מבט לעתיד: יותר פיתוח שוק, יותר הקלות ברגולציה
 
 הבוקר הגיש יו"ר הרשות, פרופ' שמואל האוזר, את הדוח השנתי של הרשות לשנת 2012 לשר האוצר וליו"ר ועדת הכספים. הדוח מציג פעילות ענפה של הרשות להגנה על המשקיעים, לפיתוח השוק המקומי ולהגברת אמון הציבור בשוק ההון
 
בחודש הבא צפויות להתפרסם המלצות ועדת המו"פ שמינה יו"ר הרשות לבחינת חלופות לקידום השקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המחקר והפיתוח. לדברי יו"ר הרשות "החשיבות של יצירת זמינות לגיוס הון בבורסה בת"א טמונה, בין השאר, בהשארת מרכז פעילותן של חברות הטכנולוגיה בישראל, ביצירת תעסוקה, ובתרומה לצמיחה הכלכלית"
 
כצעד נוסף בפעילות הרשות לפיתוח שוק ההון הודיע יו"ר הרשות כי מינה הבוקר ועדה ציבורית בראשות פרופ' בן-חורין לשכלול המסחר ועידוד הנזילות בבורסה, וציין כי "שיפור הנזילות הוא תנאי הכרחי לפיתוח השוק הראשוני, ולהגדלת הנגישות של שוק ההון כחלופה לגיוס מקורות הון על ידי המגזר העסקי"
 
יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר: "אנו מחויבים למפת הדרכים שפרסמנו לפני מספר חודשים הכוללת בין היתר הקלות לגופים המפוקחים מבלי לפגוע בהגנה על משקיעים. בחודשים האחרונים החלה מליאת הרשות לאשר הצעות לתיקוני חקיקה שנועדו להקל עם הגופים המפוקחים, ובחודש הבא נציג לראשונה סט מקיף וכולל של הקלות, שיועבר לאישור הממשלה והכנסת".
 
האוזר הוסיף כי: "בד בבד השלמנו לאחרונה שורה של צעדים בתחום פיתוח השוק. כך, למשל, הבאנו להפחתה משמעותית של עמלות הפצה על קרנות נאמנות ופעלנו להסרת חסמים ופתיחת השוק לתעודות סל ממונפות. בקרוב יתפרסמו המלצות הועדה שמיניתי לקידום השקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המחקר והפיתוח. המלצות הועדה צפויות להסיר חסמים ולייצר תמריצים, ואני משוכנע שיש ביישומן כדי לחולל שינוי של ממש בהפיכת הבורסה המקומית ושוק ההון הישראלי למוקד משיכה לחברות צעירות בתחום המחקר והפיתוח".
 
עוד אמר האוזר כי: "יעד חשוב נוסף שהצבנו לפיתוח השוק הוא שכלול המסחר והגברת הנזילות בבורסה. לשם כך מיניתי היום ועדה ציבורית בראשות פרופ' משה בן-חורין, בהשתתפות נציגים מגופי הרגולציה, מהבורסה ומומחים מהשוק. הוועדה תבחן כיצד ניתן לקדם ולפתח את הבורסה בישראל, ואני מאחל לה הצלחה בתפקידה".
 
בדבריו הבוקר, סקר יו"ר הרשות, את פעילות הרשות בשנה האחרונה, כפי שבאה לידי ביטוי בדוח השנתי, ופרש את תפיסת העולם של הרשות והאסטרטגיה במבט לעתיד. יו"ר הרשות התייחס, בין היתר, לאתגרים העומדים בפני הרגולטורים הכלכליים בישראל בעתיד הקרוב, וציין כי "אנו נמצאים בתקופה של אתגרים כלכליים משמעותיים על רקע המשבר באירופה והסכנות בארה"ב. כתוצאה מכך, ההשקעות בשווקים הריאליים והפיננסים חשופות עדיין לסיכונים לא קטנים. שערי הריבית הנמוכים והעובדה שהם במגמת ירידה, מגבירים את התיאבון לסיכון, בדומה, אולי, לימים שלפני המשבר ב-2008. וברקע, ישראל חשופה להתפתחויות הכלכליות בעולם ונמצאת במצב שביר נוכח הגרעון התקציבי שיש לכסותו".
 
מצב השווקים
 
הדוח השנתי של הרשות מציג תמונת מצב נכון לשנת 2012 בנוגע למצב שוק ההון בישראל, בהתייחס לחברות הציבוריות, חברות האג"ח, מנהלי קרנות הנאמנות, מנהלי תעודות הסל, מנהלי תיקים ויועצי השקעות.
 
מהנתונים עולה כי נכון לסוף שנת 2012 רשומות למסחר בבורסה 611 חברות, מתוכן 72 חברות שהנפיקו אג"ח בלבד. בשנה זו, חל קיטון בהיקף גיוסי ההון והחוב בשוק ההון המקומי. המגזר העסקי בישראל גייס כ-2,784 מיליון ש"ח במניות בשנה זו (בהשוואה לכ-3,988 מיליון ש"ח שגויסו בשנה הקודמת) וכ-25,479 מיליון ש"ח באגרות חוב (בהשוואה לכ-31,979 מיליון ש"ח בשנה הקודמת).
 
בשנה זו לא גייסו חברות חדשות הון עצמי בבורסה ו-45 חברות נמחקו מן המסחר בה – מתוכן 11 חברות ביקשו להימחק מן הבורסה, השאר מוזגו או הגיעו לסוף דרכן הכלכלית בבורסה בשל אי עמידה בכללי השימור.
 
כמו כן, מסתמן גידול בכספי הציבור המושקעים בקרנות נאמנות ובתעודות סל: שווי הנכסים שהוחזקו בקרנות הנאמנות נכון לסוף שנת 2012 הסתכם בכ-170.1 מיליארד ש"ח, בהשוואה לכ-142.3 מיליארד ש"ח נכון לסוף שנת 2011. שווי החזקות הציבור בתעודות סל בסוף שנת 2012 הסתכם בכ-68.9 מיליארד ש"ח, בהשוואה לכ-56.8 מיליארד ש"ח בסוף שנת 2011.
 
הסדרי חוב
 
מהדוח השנתי עולה תמונת מצב מדאיגה בנוגע להסדרי החוב - בשנת 2012 פתחו כ-28 תאגידים במשא ומתן עם מחזיקי אגרות החוב. הרשות מציינת בהקשר זה כי לאור ההיקף הנרחב של הפדיונות הצפוי בשנים 2013 ו-2014, ההערכה היא שהמספר הגדול של תאגידים הפותחים במגעים עם מחזיקי אגרות החוב לצורך גיבוש הסדר יישאר בעינו. בניסיון להתמודד עם תופעת הסדרי החוב, פיתחה הרשות "ארגז כלים" רגולטורי, שנועד להגביר את ההגנה על המשקיעים בעתות משבר, ולשדר להם מבעוד מועד סימני אזהרה על מצבן הכספי של החברות, שיסייע להם בהליך קבלת ההחלטות. בשנה האחרונה הרשות פעלה לעידוד הנאמנים על אג"ח הציבורי והגופים המוסדיים לקחת חלק אקטיבי יותר בגיבוש הסדרי החוב, תחת ההנחה כי ללא מעורבות פעילה מצדם ספק אם ניתן למקסם את ההגנה על זכויות המשקיעים בהסדרי חוב.
 
הסוגיה של הסדרי חוב מדאיגה גם נוכח מספר החברות עם הפניית תשומת לב והערת עסק חי. בשנה האחרונה מספר החברות עם הערת עסק חי גדל מ-55 ל-89. כמו כן, כ- 180 חברות (כ-1/3 מהחברות הנסחרות בבורסה) כוללות הפניית תשומת לב או הערת עסק חי. הנתונים הללו מצביעים על החשיפה הגדולה שיש למשקיעים ועל העובדה שההשקעות בשווקים הריאליים והפיננסים חשופות עדיין לסיכונים לא קטנים, בעיקר בשל העובדה שישראל חשופה להתפתחויות הכלכליות בעולם ונמצאת במצב שביר נוכח הגרעון התקציבי שיש לכסותו".
 
פרסום מסקנות הוועדה לקידום השקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המחקר והפיתוח
 
בספטמבר 2012 מינה יו"ר הרשות ועדה בין-משרדית לבחינת אמצעים ומהלכים לטובת עידוד ההשקעה בחברות הזנק בתחום המחקר והפיתוח באמצעות הבורסה, והפיכת הבורסה לבורסה "מתמחה" לגבי חברות הזנק. זאת מבלי להתפשר על שמירת עניינו של ציבור המשקיעים ותקינות המסחר.
 
הוועדה עמדה על יתרונות אפשריים בהנגשת הבורסה לחברות ההזנק, ובכלל זה גיוון מקורות ההון של החברות; פתיחת ערוץ גיוס הון מהציבור בשלב שבו החברה עדיין לא "בשלה" להנפקה בנאסד"ק; חיזוק הזיקה של החברה של ישראל (תוך הגדלת הסיכוי שהמטה והפעילות היצרנית, וכך גם הקניין הרוחני, יישארו בישראל); תמיכה בפיתוח שוק ההון הישראלי ויצירת עניין בינלאומי בבורסה הישראלית. החשיבות של יצירת זמינות לגיוס הון בבורסה בת"א טמונה בהשארת מרכז פעילותן של חברות הטכנולוגיה בישראל, ביצירת תעסוקה, ובתרומה לצמיחה הכלכלית.
 
בחודש הבא תגיש הוועדה את המלצותיה ליו"ר הרשות, ובהן המלצות שיקלו על המשקיעים לבצע תמחור הולם של חברות ההזנק והפחתת עלויות. ההמלצות יכללו מעטפת כוללת של תיקוני חקיקה והתאמות רגולטוריות בשורה של תחומים: יצירת תמריצי מס, ערבויות ממשלה, הקלה בכללי הרישום של הבורסה, התאמת הוראות גילוי (לרבות אפשרות לדיווח בשפה האנגלית), הקלות בממשל תאגידי, עידוד אנליזה בלתי תלויה, הנגשה למשקיעים זרים, סחירות ומעורבות גופים מוסדיים. לצד אלה תציג הוועדה מודל מתקדם לרישום למסחר של קרנות הון סיכון וכן פתרונות מימון חוץ-בורסאיים כגון Crowd Funding ומועדוני משקיעים.
 
הקמת ועדה לשכלול המסחר ועידוד הנזילות בבורסה
 
רשות ני"ע מכירה בצורך לבחון את כל האפשרויות והאמצעים לפיתוחה של הבורסה בת"א. שוקי ההון בעולם חוו בשנים האחרונות טלטלות סוערות. המשבר הפיננסי שפרץ בשנת 2008 טרם חלף, והשלכותיו ניכרות עדיין בכלכלה המערבית. אחד מתוצרי המשבר הוא ירידה עקבית בהיקפי המסחר בבורסות ברחבי העולם. השלכות המשבר לא פסחו על הבורסה בישראל, ואנו עדים בארבע השנים האחרונות לקיטון במחזורי המסחר במניות ובאגרות חוב בהשוואה לתקופה שקדמה למשבר.
 
מצב בו מחזורי המסחר בבורסה נמוכים פוגע בנזילות וביעילות השוק משני לניירות ערך, ומשפיע בעקיפין גם על השוק הראשוני. תוצאה זו עלולה לפגוע בנגישות של שוק ההון כחלופה בת קיימא לגיוס מקורות הון על ידי המגזר העסקי. על כן מבקשת הרשות לשקול כלים לעידוד המסחר והסחירות בבורסה, שתגדיל את היצע מקורות ההון ליזמים כמנוף לצמיחה כלכלית מבלי לוותר על פיקוח יעיל שתכליתו היא בראש וראשונה הגנה על עניינם של ציבור המשקיעים והבטחת קיומו של שוק הון יעיל בישראל לאורך זמן.
 
על רקע זה הודיע יו"ר הרשות הבוקר על מינוי ועדה ציבורית שתפקידה לבחון ולהציע חלופות לשכלול המסחר ועידוד והסחירות בניירות הערך הרשומים למסחר בבורסה לניירות ערך בתל-אביב. בכלל זה הוועדה מתבקשת לבחון ולהתייחס, בין היתר, לנושאים אלה: השקת מוצרים פיננסיים חדשים; מסחר אלגוריתמי בתדירות גבוהה (High Frequency Trading); שיטות מסחר ופקודות מסחר; מבנה עמלות מסחר; הקמת מאגר השאלות לניירות ערך; ועידוד משקיעים זרים.
 
בראש הוועדה יעמוד פרופ' משה בן-חורין, ויהיו חברים בה פרופ' אבי וואהל, יהודה בן אסייאג, דוד ברוך, יורם סירקיס, רובי גולדנברג, הילה בן חיים, איציק שורקי וד"ר גיתית גור גרשגורן.
 
פרויקטים על שולחנה של הרשות
 
הדוח השנתי מפרט שורה של פרויקטים שניצבים על סדר יומה של הרשות ולו"ז ליישומם, ובהם:
 
   - פרויקט ההקלות;
   - הקמת גוף פיקוח על עבודת הביקורת של רואי החשבון (PCAOB);
   - שיפור הדוחות התקופתיים וקיצורם;
   - מבחנים ותנאים לחלוקת דיבידנד;
   - הסדרת תחום הייעוץ למוסדיים (Proxy Advisors);
   - הסדרת תחום זירות המסחר;
   - הסדרת תחום חברות הדירוג;
   - הסדרת תחום ייעוץ השקעות כללי (אנליזה);
   - הסדרת תחום תעודות הסל – מעבר ממשטר דיווח למשטר פיקוח;
   - הסדרת תחום הברוקר-דילר;
   - רפורמה בתחום החיתום;
   - הקמת מערכת הצבעות באינטרנט;
   - פעילות בזירה הבינלאומית להכרה הדדית ופתיחת שוק ההון הישראלי למשקיעים זרים וחברות זרות;
   - חינוך פיננסי.
 
הקלות לגופים מפוקחים
 
הרשות פרסמה בשנה החולפת, במסגרת מסמך "מפת הדרכים", עשרות הצעות להקלות לכלל הגופים המפוקחים, ובכלל זה ביטול כפילויות מסוימות בדרישות הגילוי, סטנדרטיזציה של סוגי הדיווחים וביטול דרישות שהכבידו יתר על המידה על הגופים המפוקחים מבלי שהביאו תועלת של ממש למשקיעים. ההקלות נבחרו בקפידה, כאשר חובתה של הרשות להגן על ציבור המשקיעים מהווה נר לרגליה.
 
בחודשים האחרונים אושרו במליאת הרשות הצעות לתיקוני חקיקה שצפויים להקל על כלל הגופים המפוקחים, והם יועברו לאישור הכנסת והממשלה עם תום התקופה להערות ציבור. במסגרת זו אושרו במליאת הרשות, בין היתר, ההקלות הבאות:
 
תאגידים - ביטול החובה לחתום מחדש על דוחות כספיים בתשקיף (Dual Dating); שינוי מתכונת עריכת דוחות כספיים ביניים המצורפים לתשקיפי IPO; צמצום הוראות הגילוי בתקנות דוחות כספיים.
 
כמו כן צפוי להגיע לאישור מליאת הרשות בחודש מאי 2013 סט מקיף של הצעות חקיקה להקלות, ובכלל זה אישור המלצות ועדת המו"פ; הארכת תקופת תשקיף מדף; ביטול פרק הצעה בתשקיף מדף; הקלות בפירוט הנדרש בתשקיפים (תקנון החברה, וכדומה); הקלה באופן הכללת דיווחים על דרך הפנייה בדוח הצעת מדף; והקלות בסיום חובות דיווח.
 
קרנות נאמנות - ביטול החובה לערוך דוחות כספיים לפי IFRS; שינוי סף המהותיות לצורך דיון בדירקטוריון מנהל הקרן בעסקאות מהותיות; הקלה בתנאים לביצוע שאילה והשאלה של ניירות ערך; יצירת מסגרת חוקית לקפ"מ.
 
כמו כן פורסמו עמדות סגל בנושא החזקת אג"ח שדירוגן ירד מתחת לדירוג השקעה בניגוד למדיניות מנהל קרן, ובנושא שינוי הגדרות לחישוב שיעורי שכר ושיעורי הוספה ממוצעים בקרן מקורבת.
 
בעלי רישיון - הפחתת תדירות החובה לערוך עדכון שנתי לצרכי לקוח; הקלה בחובות הגילוי על תאגידים בנקאיים בעניין פרסום שלט המעיד על זיקת התאגיד למוצרים המשווקים; הקלה בדיווח לרשות על אחזקות בהון מונפק או בזכויות הצבעה בתאגיד; הקלה באיסור תגמול בגין ביצוע עבודת אנליזה; הקלה בהשתתפות יועצי השקעות בכנסים; הקלה לתאגידים בנקאיים בנושא פרסום אנליזות; הקלה בעבודת הדירקטוריון של מנהלי התיקים הגדולים.
 
כמו כן בכוונת הרשות לקבוע מדרג רגולציה שיאפשר הקלות ייחודיות לתאגידים מדווחים קטנים ולחברות קטנות לניהול תיקים. דוגמה לכך היא ההצעה לפטור את החברות הקטנות מהחובה לקיים תהליך ארוך ויקר של בקרת ISOX על הדוחות הכספיים באמצעות רואי חשבון.
 
יזמות להגנה על הצרכן
 
דגש מיוחד בדוח השנתי של הרשות ניתן ביחס ליזמות "צרכניות" שהרשות מקדמת במטרה לייצר תחרות ולהפחית עלויות עבור המשקיעים וכלל משקי הבית. הצעדים הננקטים על ידי הרשות בהקשר הנדון משקפים תפישת עולם לפיה תפקידה, כמי שמופקדת על שמירת עניינו של ציבור המשקיעים, אינו מתמצה בפעילות הקלאסית של פיקוח ואכיפה, אלא כולל גם אחריות להסרת חסמים ליצירת סביבה תחרותית יותר לרווחת המשקיע.
 
דוגמה לפעילות צרכנית של הרשות ניתן לראות בתחום מוצרי קרנות הנאמנות. מדובר במוצרים שנמצאים בתיק הנכסים של הציבור הרחב, ומשכך החליטה הרשות לנקוט בשורה של פעולות שמטרתן להוזיל עלויות ולשכלל תחרות. כגון:
 
1. הפחתת עמלות ההפצה – הוזלה של דמי הניהול בקרנות הנאמנות באמצעות הסרת חסמים להורדתם (תיקון התקנות ביזמת הרשות אושר לאחרונה בוועדת הכספים של הכנסת).
 
2. קפ"מ השקת קרן פיקדונות ומלוות שתוכל להציע למשקיע תחליף עדיף לפק"מ. המוצר מיועד להיות מוחרג מתחולת חוק הייעוץ ובכך להיות נגיש יותר לציבור.
 
3. ערוץ הפצה אלטרנטיבי – יאפשר למשקיעים לרכוש את קרנות הנאמנות במחירים זולים מהותית (למשל: ללא דמי שמירה) וכן לקבל החזר כספי על השקעתם של למעלה ממחצית עמלת ההפצה.
 
4. פתיחת השוק לקרנות נאמנות מחו"ל – מודל שמיועד לאפשר נגישות גבוהה למוצרים איכותיים ומוזלים מחו"ל, תוך יישום של מנגנונים לשמירה על עניינו של המשקיע.
 
בהקשר זה יצוין כי בד בבד פועלת הרשות כדי להסיר חסמים שיאפשרו למנהלי קרנות נאמנות ישראליים לפעול בחו"ל, ובכך לתרום לסייע לתעשיית הפיננסים הישראלית להיות חלק משוקי הכספים וההון בעולם.
 
מבנה הפיקוח בישראל
 
יו"ר הרשות העריך בדבריו הבוקר כי שנת 2013 תחייב את הרגולטורים בישראל להתייצב בפני אתגרים דומים לאלה שמעסיקים כיום את הרגולטורים של שוקי הכספים וההון ברחבי העולם. אחד החשובים שבהם נוגע למבנה הפיקוח הרגולטורי, ולמתח האפשרי בדילמה הרגולטורית של יציבות מול גילוי. פרופ' האוזר יצא כנגד הקולות הקוראים לרכז את סמכויות הפיקוח על היציבות, הגילוי וההתנהלות של הגופים הפיננסיים בידי "רגולטור על" שיאחד תחתיו את הסמכויות המוקנות כיום לרשות ניירות ערך, לפיקוח על הבנקים ולאגף שוק ההון במשרד האוצר. לדבריו "זהו רעיון מסוכן למשק הישראלי. יש להתנגד לו בכל תוקף".
 
לדברי האוזר, הניסיון בעולם הוכיח שמודל פיקוח מאוחד טומן בחובו סיכון מערכתי לכשל בפיקוח, שכן אם רגולטור-העל "טועה" קיים פוטנציאל שהטעויות יתפשטו בכל שוק הכספים וההון ולא יוגבלו למגזר פיננסי מסוים או לקבוצת מוצרים פיננסיים. יתרה מכך, שינוי מודל הפיקוח מהמודל הקיים למודל מאוחד יחייב את הגופים המפוקחים להתאים עצמם למודל החדש, ולא מן הנמנע כי התאמה כאמור תיצור עלויות לגופים המפוקחים.
 
למעשה, תפיסת הפיקוח בעולם היא שאין מודל אחד שהוא בהכרח נכון. לכל מודל יש יתרונות ויש חסרונות. אחד המודלים שאנו מזהים מגמה של התכנסות בעולם לכיוונו הוא מודל הפיקוח הדו-ראשי, שמכונה גם Twin Peaks. מודל זה מבחין בין שני סוגים של פיקוח: פיקוח יציבותי (Market Prudential) המיועד לצמצם את החשש מפני קריסתם של גופים פיננסיים, ופיקוח צרכני (Market Conduct) המיועד להסדיר היבטים של גילוי ושקיפות לצד היבטים הנוגעים להתנהלות הגופים הפיננסיים כלפי השוק וכלפי לקוחותיהם.
 
היתרון המרכזי במודל הפיקוח הדו-ראשי (פורמלי או לא פורמלי) נעוץ ביכולת של כל אחת מרשויות הפיקוח להתמקד בתפקיד שנועד לה: יציבות מצד אחד, והגנת הצרכן מצד שני. בדרך זו נמנעים קונפליקטים פנימיים שעשויים להתעורר כאשר יש רשות פיקוח מאוחדת, שכן כל רגולטור פועל לקידום המטרות שעליהן הוא מופקד, והמתח המובנה בין הרגולטורים הוא שיוצר את האיזון הנכון עבור המשק. מגוון דעות הוא קריטי לקבלת החלטות מיטבית לעומת מצב שבו דעה יחידה.
 
גילוי כנדבך חשוב בהגברת היציבות
 
סוגיה משלימה ונגזרת מהדיון במבנה הרגולטורי נוגעת לאינטרסים שעליהם מופקדים הרגולטורים. כך, למשל, לא מן הנמנע שהיעד הרגולטורי של הגנה על משקיעים יתנגש במקרים מסוימים עם היעד הרגולטורי של מניעת חשש ליציבות של גוף פיננסי מסוים. ובמלים אחרות: התנגשות לכאורה בין עיקרון הגילוי לעיקרון היציבות. בהתנגשות בין שני העקרונות הללו, עמדת הרשות היא כי למעט מקרים חריגים ביותר, צריך עיקרון הגילוי לשמש כעיקרון המנחה. שוק הון ללא גילוי נאות וללא שקיפות לא יוכל ליהנות מאמון הציבור, וחברות יתקשו למצוא בו אפיק לגיוס מקורות הון ואשראי. ולכן, מבנה פיקוח שמפריד בין רגולטור של יציבות לבין רגולטור של גילוי והגנת הצרכן, מבטיח כי לא ייווצר בתוך גוף אחד קונפליקט פנימי בין מטרת ההגנה על המשקיעים מצד אחד, לבין מטרת השמירה על יציבות המוסדות המפוקחים מצד שני. המתח בין הרגולטורים הוא מתח בריא, והפתרון לדילמה נעוץ בתיאום ובשיתוף פעולה בין רשות ניירות ערך שמופקדת על הגילוי לבין הפיקוח על הבנקים שמופקד על היציבות, כאשר כל גוף מייצג את האינטרסים שעליו הוא מופקד ובדרך זו יושג האיזון הראוי לטובת המשק.
תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים