כניסה

ועדת האכיפה המנהלית אישרה הסדר אכיפה במסגרתו הוטלו עיצומים כספיים בסך כולל של 700,000 ש"ח על אנשי עסקים בריטיים שרכשו מניות שופרסל בעת שניהלו משא ומתן לרכישת השליטה בחברה מידי איי.די.בי

‏7 אוגוסט, 2016

‏ג' אב, תשע"ו

העיצום הוטל במסגרת אישור הסדר שנכרת בין לאו נואי ואייבור סמית ובין רשות ניירות ערך בנוגע להפרת האיסור על שימוש במידע פנים במניות חברת שופרסל

מותב ועדת האכיפה המנהלית, בראשות השופטת בדימוס הגב' ברכה אופיר-תום, וחברי המותב עו"ד רוני טלמור ורו"ח אייל נייגר, אישרו ביום ה', 4 באוגוסט 2016, את הסדר האכיפה בין רשות ניירות ערך מצד אחד, ובין לאו נואי ואייבור סמית מצד שני.

במסגרת ההסדר הוטל על כל אחד מהמשיבים עיצום כספי בסך 350,000 ש"ח ובנוסף עיצום כספי על תנאי באותו סכום.

פרשה זו החלה בחקירה פלילית על ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר של רשות ניירות ערך. לאחר סגירת התיק במישור הפלילי על ידי פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) הועבר התיק לבחינתו במישור המנהלי בהתאם לקבוע על פי חוק ניירות ערך. לאחר בדיקת התיק הוחלט להגיש כתב טענות מנהלי בגין הפרשה כנגד המשיבים. על פי הסדר האכיפה הודו המשיבים בעובדות המנויות בהסדר אך לא הודו כי עובדות אלה מקימות הפרה מנהלית מצדם. המשיבים הסכימו ליטול על עצמם אמצעי אכיפה של עיצום כספי ועיצום על תנאי כאמור.

תמצית העובדות שהיוו בסיס להסדר

חברת שופרסל בע"מ הייתה בתקופה הרלוונטית חברה ציבורית בבורסה והרשת הקמעונאית הגדולה בישראל. שופרסל הוחזקה בתקופה הרלוונטית ע"י ישראלום נכסים בע"מ שבשליטת קבוצת ברונפמן פישר (כ-18%)  ועל ידי חברת השקעות דיסקונט בע"מ (שנשלטה ע"י איי.די.בי שהייתה בשליטת נוחי דנקנר, כ-46%).

המשיבים נואי וסמית הם תושבי חוץ אזרחי בריטניה ושותפים עסקיים. לאורך השנים היו להם השקעות שונות בישראל.

מסוף חודש ספטמבר 2011 החלו מגעים בין קבוצת ברונפמן פישר והמשיבים לבין נציגי נוחי דנקנר לעסקת רכישת השליטה האמורה. החל מיום 5.10.2011 המשיבים עודכנו על ידי שותפיהם המיועדים לרכישה, נציגי ברונפמן פישר, בהתפתחויות במשא ומתן, היו מכותבים לתכתובות הדוא"ל הנוגעות לעסקה, וקיימו דיונים עמם במהלך המשא ומתן בנוגע לגיבוש מתווה לעסקה.

חלק ממתווה העסקה כולל המחיר למניה בעסקה, התגבשו כבר ב-3.10.2011. לאחר מועד זה המשיכו הצדדים במשא ומתן בנוגע ליתר פרטי העסקה. ביום 10.10.2011 בשעות הערב ניתנה הסכמה בעל פה של כל הצדדים לעסקה, לתנאי העסקה המרכזיים. למחרת נחתם מסמך עקרונות המפרט בקצרה את עקרונות עסקת רכישת השליטה. ביום 12.10.11, דיווחה דסק"ש על חתימת מסמך העקרונות ופרטה את עיקריו. שערי מניות שופרסל הגיבו בעלית שער וכן במחזורי מסחר חריגים.

במהלך חודש ספטמבר 2011, החליטו המשיבים לרכוש מניות שופרסל במסחר בבורסה באמצעות חברה השייכת לנאמנויות המנהלות את כספי בני משפחתם של נואי וסמית, ושכרו לשם כך את שירותי זרוע ההשקעות של בנק ברקליס. המשיבים המשיכו בניסיונותיהם לרכוש מניות שופרסל גם במהלך חודש אוקטובר במקביל למו"מ הנ"ל.

ביום 10.10.11, יום לפני החתימה על מסמך העקרונות, רכשו סוחרי ברקליס באישור המשיבים, לאורך היום, 790,000 ע.נ. מניות שופרסל בבורסה מגופים מוסדיים שונים, בתמורה כוללת של כ- 12.64 מיליון ₪.

לעמדת הרשות בהסדר, המשיבים ביצעו ברשלנות עסקה במניות שופרסל, בהיותם אנשי פנים בחברת שופרסל מכוח קשריהם עם החברה, כאשר היה עליהם לדעת כי בידיהם מידע פנים אודות משא ומתן מתקדם לעסקת רכישת השליטה בשופרסל על ידי קבוצת ברונפמן פישר ובמשותף עם המשיבים, מידי דנקנר.

המשיבים ידעו כי הסוחרים מברקליס מחפשים הזדמנויות רכישה של בלוקים גדולים של מניות שופרסל, ולעמדת הרשות היה עליהם לעצור את ההוראה לסוחרים עוד קודם ליום 10.10.2011. בוודאי כאשר פנו הסוחרים למשיבים לאורכו של יום בה 10.10.11 לאישורים ספיציפיים לרכישה, היה עליהם לדאוג להורות לסוחרים להפסיק רכישות מניות שופרסל.

החלטת ועדת האכיפה המנהלית

הוועדה אישרה את ההסדר ואת אמצעי האכיפה בו וקבעה כי הינם סבירים. הוועדה קבעה כי המשיבים היו אנשי פנים בחברת שופרסל מכוח קשריהם עם נושאי המשרה הבכירים בשופרסל במהלך המשא ומתן, אשר הולידו מטבעם גישה למידע על העברת השליטה בחברה ולכן "צבעו" את המשיבים כאנשי פנים חיצוניים נוכח גישה זו למידע.

כן קבעה הוועדה כי אין חולק שהמשיבים עשו שימוש במידע על ידי מתן הוראות לסוחרים בבנק ברקליס שירכשו את המניות לחשבון חברה של נאמנויות משפחותיהם, כאשר ביום ביצוע הרכישות התבקש על ידי הסוחרים אישור ספציפי מהמשיבים לפעולות הרכישה ואישור זה ניתן.

באשר להיות המידע "מידע פנים" דן המותב בשתי סוגיות. האחת, השאלה האם מידע על מו"מ  למכירת שליטה הינו מטבעו מידע פנים. הוועדה בחנה האם המידע במקרה זה, הוא מידע שמקורו בתוך החברה או מחוצה, שכן לאור פסק דין אלטמן של השופטת רות רונן, אם המידע מקורו מחוץ לחברה אזי אינו נכס של החברה ולא ייחשב מידע פנים. חלק מחברי המותב סברו שלשון החוק אינה דורשת בחינת מקור המידע ולכן אין להידרש לשאלה זו בסיווג מידע כמידע פנים וחלק אחר סבר כי השאלה רלוונטית, שכן הסעיף בחוק אינו שולל קיומו של מבחן זה. מכל מקום, חברי המותב אבחנו את פס"ד אלטמן מהמקרה שבפניהם וקבעו כי לפי פס"ד אלטמן בעת השתלטות עוינת, כשלמשתלט החיצוני אין קשר עם נושאי משרה בחברה, אזי המידע מקורו מחוץ לחברה ואינו נכס שלה. במקרה של ההליך שבפניו קבע המותב כי המסקנה שונה – מדובר בהשתלטות ידידותית בשיתוף כל נושאי המשרה בחברה, הן כשותפים לרכישה (ברונפמן פישר) והן כמוכרים (נציגי דנקנר) ולכן בסיטואציה זו המידע מקורו בחברה ובהיבט זה מהווה מידע פנים. הסוגיה השנייה בה דן המותב, היא האם המידע נשוא התיק היה מגובש דיו ולפיכך מהותי – המותב אזכר את שני המבחנים שנדונו בפסיקה לקביעה מהי נקודת הזמן במהלכו של משא ומתן שבה הופך המידע על התקדמות המו"מ ועקרונות העסקה למידע מהותי העשוי להשפיע על שער נייר הערך, מבחן ההסתברות-עוצמה (מבחן התוחלת) ומבחן ההסכמה העקרונית. המותב קבע כי הסוגיה הוכרעה לאחרונה בפסק דין רבין ופן בעליון לטובת מבחן התוחלת. המותב קבע כי החלפת בעל שליטה בחברה מהווה מטבע הדברים אירוע מהותי בחיי התאגיד ומשקיעיו ולכן האירוע בענייננו הוא בעל עוצמה משמעותית לחברה. גם תגובת המניה לאחר פרסום המידע ממחישה מהותיות המידע. המותב קבע כי עוצמתו של האירוע נשוא המידע שבפניו לצד הסבירות להתממשותו הקרובה משתקפות היטב מן העובדות שבהסדר, ולכן לטעמו של המותב שני המבחנים התקיימו.

המותב ציין שהעובדה שידוע בדיעבד כי העסקה לא בוצעה בפועל בסופו של יום ובוטלה לאחר מספר חודשים, אינה שוללת את העובדה שבעת הרכישות היה המידע על המו"מ מידע מהותי המהווה מידע פנים. בחיי חברה ניתן למצוא הרבה פעמים מידע אשר בנקודת זמן נתונה מהווה מידע מהותי בחברה אך עם עבור הזמן והשתנות הנסיבות, הופך להיסטוריה חסרת חשיבות.

לעניין אמצעי האכיפה, המותב קיבל את האיזון שערכה הרשות בין שיקולי החומרה והקולא וקבע כי אמצעי האכיפה שהוטלו בהסדר הינם סבירים. לחומרה – המחזורים הכספיים הגדולים של רכישות המשיבים שהיו כרוכות בביצוע ההפרה, שכן כגודל המחזורים כך פוטנציאל הנזק שעשוי להיגרם למשקיעים האחרים בשוק. לקולא – התחשב המותב בהיות המשיבים תושבי חוץ הנעדרים כל מעמד מורשה בשוק ההון הישראלי ואינם נושאים כיום בתפקיד כלשהו בחברה ציבורית וגם בעת ביצוע ההפרה; החיסכון בזמן שבכריתת ההסדר בתיק עב כרס, שאם היה מתנהל היה צורך משאבים רבים מכל הצדדים ומלווה בקשיי ניהול לנוכח העובדה שהמשיבים מתגוררים בחו"ל.

החלטת המותב פורסמה באתר האינטרנט של הרשות.​

תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים