כניסה

רשות ניירות ערך פרסמה היום את הדוח השנתי לשנת 2015 ואת דוח ההקלות ברגולציה

‏27 יוני, 2016

‏כ"א סיון, תשע"ו

הודעה לעיתונות

רשות ניירות ערך פרסמה היום את הדוח השנתי לשנת 2015 ואת דוח ההקלות ברגולציה 

 

הבוקר הגיש יו"ר הרשות, פרופ' שמואל האוזר, את הדוח השנתי של הרשות לשנת 2015 לשר האוצר וליו"ר ועדת הכספים. הדוח מציג פעילות ענפה של הרשות להגנה על המשקיעים, לפיתוח השוק המקומי ולהגברת אמון הציבור בשוק ההון. כמו כן, הגיש פרופ' האוזר לשר האוצר דוח המסכם את מכלול ההקלות ברגולציה שהשלימה רשות ניירות ערך.

פרופ' שמואל האוזר: "המסה הקריטית של הקלות ברגולציה שהעברנו השנה ביחד עם שר האוצר יוצרת הזדמנות חדשה לשינוי הסנטימנט השלילי ולדחיפה של שוק ההון קדימה. במקביל אני ממליץ לבחון ייזום שינויים במס שיעודדו את ההשקעה בשוק ההון, ולו למשך זמן מוגבל".


שוק ההון והבורסה הם מנועי צמיחה חשובים לצמיחה כלכלית, לתעסוקה, להגברת התחרות ולהורדת יוקר המחיה. בשלוש השנים האחרונות, לאחר תקופת שפל, גדלו נפחי המסחר בעשרות אחוזים, ושווי השוק של החברות הציבוריות עלה בשיעור קרוב ל-50% – לכ-850 מיליארד ש"ח. למרות זאת, בשנים האחרונות שוק ההון והבורסה אינם ממצים את הפוטנציאל הגלום בהם –כמקום המזמן מפגש בין משקיעים ליזמים – למימון פעילות כלכלית ולגיוון ערוצי החיסכון וההשקעה לכלל הציבור.

מן הצד האחד, פחות ופחות יזמים מעוניינים לגייס הון מהציבור – בין היתר, בשל דרישות הרגולציה המוטלות על חברות הנסחרות בבורסה. מגבלות שהוטלו בתגובה למשבר הפיננסי של 2008 פגעו בין היתר בחברות הקטנות והבינוניות, שאינן יכולות להרשות לעצמן לשאת בעלויות הרגולציה. ההכבדה ברגולציה והמשבר הכלכלי העולמי התבטאו בירידה בהיקף ההנפקות הראשונות לציבור בבורסה בתל אביב ובירידה במחזורי המסחר בבורסה. תופעה זו אינה ייחודית לישראל, והיא משותפת לשוקי הון רבים במדינות המערב המתקדמות.

לגורמים אלה מצטרפת אי ודאות רגולטורית, שנוצרה בעקבות שינויים רגולטוריים תכופים, המקשים על חברות לתכנן צעדיהן מראש. זאת ועוד, האווירה האנטי עסקית כלפי אנשי עסקים בישראל ממשיכה ופוגעת ברצון של יזמים להיכנס למגרש הציבורי, וגורמת להם להדיר רגליהם משוק ההון. אמנם הבורסה מציעה יתרונות מובהקים –הנזילות והאפשרות לגייס הון זול, לצד המוניטין שמקנה הנוכחות בבורסה. אולם היום החשיפה לציבור נחשבת חיסרון ואף מובילה לידי כך, שגם חברות שניירות הערך שלהן כבר רשומים למסחר בבורסה שוקלות להימחק מהבורסה ולהפוך לחברות פרטיות, הרחק מכיכר השוק. 

מן הצד האחר, חלק גדל והולך של כספי כלל המשקיעים, ובייחוד המשקיעים שבאמצעותם מתבצע החיסכון לטווח קצר וארוך של כלל הציבור, מתועל לאפיקי השקעה מחוץ לבורסה המקומית ומחוץ לישראל. שכן, הצטברות סכומי עתק בידי הגופים המוסדיים הגדולים מובילה לכך שהשוק המקומי קטן למידותיהם, והם מעדיפים השקעות בחברות ענק זרות על פני הפניית משאבים להשקעות בחברות ישראליות. זאת למעשה על חשבון הצמיחה והתעסוקה בישראל.

 

נוכח זאת, עומדים בפני מדינת ישראל שני אתגרים מרכזיים. האתגר הראשון הוא השבת העניין של חברות יצרניות איכותיות במימון פעילותן הכלכלית על ידי שוק ההון והבורסה בתל אביב. עניין כזה יושג רק כאשר בעיני החברה השוקלת הנפקה תעלה התועלת מהגיוס מן הציבור על העלות הכרוכה בהפיכה לתאגיד מדווח. האתגר השני הוא הגברת העניין של ציבור המשקיעים בישראל בהשקעות בשוק המקומי, בין היתר, תוך פיתוח השוק והגדלת היצע ואיכות המוצרים שעומדים לרשותם.

בד בבד, יש להתייחס בכובד ראש להשפעות השליליות האפשריות של העדר יציבות רגולטורית ושל האווירה האנטי עסקית. גורמים אלה תורמים לסנטימנט השלילי בשוק ההון, והאתגר הוא ליצור סנטימנט חיובי, בדגש על יצירת סביבה רגולטורית אטרקטיבית לחברות בכלל ולחברות טכנולוגיה בפרט, על מנת שיעדיפו לגייס הון בבורסה בת"א במקום לגייסו בחו"ל.

בשנת 2015 ובמחצית הראשונה של שנת 2016 השלימה הרשות שורה ארוכה של צעדים שנועדו להשיג את היעדים האמורים. צעדים אלה כוללים לצד הטיפול בהשלמת הרגולציה (היכן שחסרה) שני רכיבים מרכזיים: דה-רגולציה ופיתוח השוק. זאת מתוך התפיסה, כי לצד החובה הבסיסית לשמור על עניינו של ציבור המשקיעים בשוק ההון, שומה על הרשות לדאוג לכך ששוק ההון הישראלי ימלא אחר ייעודו העיקרי כאפיק פיתוח וגיוס הון למשק הישראלי.

לצד ההקלות ברגולציה, סבור יו"ר הרשות כי יש מקום ליזום, ולו כהוראת שעה למשך זמן מוגבל, שינויים במס שיעודדו את ההשקעה בשוק ההון. לדוגמה, יש מקום לשקול לעודד את שוק ההון (לטובת המשקיעים ולטובת צינון שוק הנדל"ן) באמצעות ביטול הטיות המס המעודדות את הציבור להעדיף השקעה פיננסית בנדל"ן על פני השקעה בשוק ההון. חלק ניכר מציבור המשקיעים בישראל נוטה לפעול בשוק הדיור על חשבון שוק ההון. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא חוקי המס, היוצרים עדיפות להשקעה בשוק הדיור על פני השקעה בשוק ההון. מוצע לטפל בהטיית מיסוי זו ולעודד את ההשקעה בשוק ההון.

ומן הכלל אל הפרט – על הנעשה בשנת 2015 ובמחצית הראשונה של שנת 2016:

בשנת 2015 ובמחצית הראשונה של שנת 2016 השלימה הרשות שורה ארוכה של הקלות ברגולציה.

ההקלות שהשלימה הרשות עוסקות בכל אחד משלושת המעגלים המרכיבים את שוק ההון: מעגל המשקיעים, מעגל החברות ובתווך שבין המשקיעים לבין הסקטור העסקי – מעגל הבורסה. מרביתם של הצעדים אושרו רק לאחרונה, ולכן מוקדם להעריך את מידת השפעתם.

במעגל הבורסה - הרשות ומשרד האוצר פרסמו תזכיר חוק, ולפיו ישתנה מבנה הבעלות בבורסה, בדומה לשינוי המבני שעברו כל הבורסות בעולם המודרני. המהלך שיבוצע ייצור לבורסה מודל תמריצים שיוביל אותה לפעול באופן תחרותי – לצרף ברוקרים חדשים ועל ידי כך להוזיל עלויות למשקיעים, להתחרות במערכת הבנקאית כמקור אשראי חלופי ולשתף פעולה עם בורסות זרות.

במעגל המשקיעים - הרשות השלימה את הקמת והפעלת מערכת ההצבעות האלקטרונית; אושרה חקיקה הפותחת את שוק ההון הישראלי לקרנות זרות; אושרה חקיקה שנועדה להבטיח כי ההפעלה והשיווק של זירות המסחר יתנהלו בהגינות מסחרית (הליך הרישוי צפוי להסתיים במהלך הרבעון השלישי של שנת 2016); החל הפיקוח על חברות הדירוג; פורסמה טיוטת הצעת החוק לשינוי המבנה המשפטי של תעודות הסל מאיגרת חוב לקרן נאמנות תוך ביטול התחייבותה של תעודת סל להשיג את תשואת הנכסים שאחריהן היא עוקבת; פורסם להערות הציבור מתווה לשיפור הדוחות למשקיעים; הושלמה חקיקה המרחיבה את מודל קרנות ההשקעה בנדל"ן להשקעות בפרויקטים לדיור להשכרה (קרנות ריט); וניתנו הקלות במעבר של לקוחות קמעונאיים מהמערכת הבנקאית לבתי השקעות.

במעגל החברות - הרשות השלימה, בשיתוף עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, את הרפורמות וההקלות הבאות: הקלות בהנפקות ראשונות בבורסה ומענק סל קליטה לחברות למשך חמש שנים ממועד ההנפקה (IPO); עידוד הנפקות ראשונות בבורסה של חברות מו"פ; הקלות רוחביות בהנפקות; נוספה אפשרות חדשה להנפיק ניירות ערך דרך מתן פקודות מכירה במסחר בבורסה (מנגנון ה-ATM); הקלות בתחום הדיווחים המיידיים; הקלות באישור שכר נושאי משרה; הקלות בסיום חובות הדיווח של תאגידים מדווחים; הקלות בתחום תאגידי הרישום הכפול; הקלות לקרנות נאמנות; הקלות לתעודות סל; הקלות ליועצי השקעות ומנהלי תיקים; והקלות באכיפה בדגש על הפחתה משמעותית של סכומי העיצומים הכספיים.

תכנית "עשרת הצעדים" לשנים 2016–2017

לשם השגת היעדים ושינוי הסנטימנט השלילי בשוק ההון, מתכננת הרשות לנקוט בצעדים משמעותיים נוספים, ובכללם:

1. השלמת מהלך שינוי מבנה הבעלות בבורסה.

2. פתיחת השער בפני שירותים פיננסיים מקוונים בעולם ההשקעות.

3. טיפול בלתי מתפשר במיזמים אינטרנטיים המציעים לציבור השקעות שלא כדין.

4. הגדלת היצע מכשירי ההשקעה העומד בפני ציבור המשקיעים. 

5. הקמת גוף פיקוח על משרדי רואי חשבון המבקרים תאגידים בורסאיים.

6. העמקת מדרג הרגולציה לטובת החברות הבורסאיות הבינוניות. 

7. האכיפה המינהלית – השגת הרתעה אפקטיבית ולא הרתעת יתר.

8. הרחבת הגמישות הפיננסית והנגישות של תאגידים לגיוסי הון באמצעות הבורסה בין היתר באמצעות התרת הנפקה של מכשירים פיננסים חדשים. 

9. הפחתת עמלות המסחר למשקיעים.

10. מימון המונים – הון וחוב.


לדוח השנתי לשנת 2015הקליקו כאן  

למצגת היו"ר - הקליקו כאן

לדוח ההקלות הקליקו כאן​

תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים