כניסה

רשות ניירות ערך פרסמה ניתוח כלכלי על פעילות המסחר בשוק ההון במהלך משבר הקורונה
 

10 אוגוסט, 2020

‏כ' אב, תש"ף

 

- בתקופת זמן קצרה (חודש בלבד) פדה הציבור הרחב בישראל כ – 45 מיליארד ₪ מהשקעותיו בקרנות הנאמנות

- במקביל לכך, עיקר המכירות של ניירות הערך בזמן המשבר בוצעו על ידי משקיעים מהציבור הרחב, זאת בעוד המשקיעים המתוחכמים לקחו את הצד הנגדי

- בתקופת ההתאוששות (בין החודשים אפריל –מאי 2020) נראה כי כיוונים אלה התהפכו, כאשר הציבור חזר לרכוש את ניירות הערך מידי הגופים המוסדיים

- בשוק אג"ח הממשלתיות הציבור הרחב, המשקיעים המתוחכמים והגופים המוסדיים מכרו יחדיו אגרות חוב ממשלתיות בהיקף כולל של כ - 60 מיליארד ₪ נטו בין החודשים מרץ-מאי 2020 – עושי השוק ובנק ישראל ספגו את ההיצעים

 

המחלקה הכלכלית של רשות ניירות ערך פרסמה היום (10.8.2020) אוגדן ניתוחים כלכליים על פעילות המסחר בשוק ההון בתקופת משבר הקורונה. הניתוחים הכלכליים, נועדו לנטר ולשקף את ההשלכות הפיננסיות של המשבר בזמן אמת, לסייע לזהות ולמנוע כשלים טרם התממשותם ולתמוך בקבלת החלטות מושכלת מבוססת נתונים של הרשות כלפי ציבור המשקיעים והמפוקחים.

משבר וירוס הקורונה החל בינואר 2020 כמשבר בריאותי, תחילה בסין ולאחר מכן התפשט ברחבי העולם. המשבר הבריאותי הפך במהרה למשבר כלכלי ריאלי. כתגובה לכך ננקטו צעדי מנע על ידי ממשלות ברחבי העולם למיגור ההתפשטות, וביניהם הצורך בשינוי התנהגות נרחב בקרב אוכלוסיות ואימוץ כללים חדשים שמהותם ריחוק חברתי. משבר זה החל לחלחל לשווקים הפיננסיים במלוא עוצמתו בסוף חודש פברואר 2020, והביא לירידות חריגות במדדי המניות המובילים בבורסות ברחבי העולם של כ – 30% - 40% רק במהלך תקופה של כחודש אחד. כמו כן, ניכרו עליות חדות בתשואות איגרות החוב של מרבית התאגידים הציבוריים בשווקים הפיננסיים.

בתגובה למשבר ובתקופת זמן קצרה של כחודש (בין החודשים פברואר – מרץ 2020) פדה הציבור הרחב בישראל כ  45 מיליארד ₪ מהשקעותיו בקרנות הנאמנות.

האוגדן שמפורסם היום בוחן מספר היבטים בפעילות שוק ההון הישראלי. בין היתר, נבחנה פעילות הגופים השונים הפועלים בבורסה ברמה היומית.  הבחינה מעלה כי עיקר המכירות של ניירות הערך בזמן שיא המשבר בוצעו על ידי משקיעים מהציבור הרחב, בין באופן ישיר ובין דרך קרנות הנאמנות. זאת בעוד המשקיעים המתוחכמים, ובכללם סוחרי האלגו והגופים המוסדיים, לקחו את הצד הנגדי, ורכשו את ניירות הערך מידי הציבור. בתקופת ההתאוששות (בין החודשים אפריל –מאי 2020) שלאחר מכן נראה כי כיוונים אלה התהפכו, כאשר הציבור חזר לרכוש את ניירות הערך מידי הגופים המוסדיים.

באשר לאגרות החוב הממשלתיות, ניכר כי בנוסף למשקיעים מהציבור הרחב, גם המוסדיים והמשקיעים המתוחכמים הצטרפו למכירות. בין החודשים מרץ-מאי 2020, נמכרו על ידי גורמים אלה, אגרות חוב ממשלתיות  בהיקף כולל של כ - 60 מיליארד ₪ נטו בבורסה לניירות ערך בתל אביב ואילו עושי השוק ובנק ישראל היוו את מקור הנזילות.

נושא נוסף שנבחן במהלך המשבר הוא המתאם בין תשואות המניות והאג"ח הקונצרניות אל מול תשואות המדדים המובילים בבורסה ובקרב כל אחד מהאפיקים. ערכי המתאם טיפסו לשיאים היסטוריים, יחד עם ערכי הביטא ויחד עם גודל סיכון השוק. מגמות אלו מצביעות על מספר תובנות: ראשית, התגובה למשבר (גם בשלב הירידות וגם בשלב העליות) הניעה את השוק באופן גורף על פני כלל הניירות. שנית, ובהתאם לכך, יעילות תמחור הנכס הבודד נפגעה במהלך המשבר. שלישית, הצטמצמה היכולת למזער את הסיכון על ידי פיזור נכסים.

כמו כן, נבחנו השינויים במדדי הנזילות בבורסה במהלך המשבר בחתך סוגי הניירות. מרווחי ההיצע-ביקוש עלו באופן חד במהלך המשבר (ירידה בנזילות) בכל סוגי הניירות, מלבד באג"ח ממשלתיות ובמק"מ. עם זאת, ערכיהם הגיעו לכ-50% מהערכים ששררו במהלך משבר 2008. השערה סבירה הינה כי הגידול בשימוש בכלי מסחר אלגוריתמיים מיתן את העלייה במרווחים. מנגד, נמצא כי הפגיעה בנזילות עבור נפחי מסחר גדולים הייתה דומה (ואף גדולה יותר בחלק מסוגי הניירות) לזו שחלה במשבר 2008. כן נמצא כי ניירות שהינם נזילים פחות בשגרה הידרדרו במשבר באופן חד יותר.

היבט נוסף שנבדק הוא פעילות עושי השוק בבורסה במהלך המשבר, בהבחנה בין עשיית שוק פורמלית (המבוצעת בכפוף לחוזה עשיית שוק ולתקנון הבורסה) אל מול עשיית שוק בלתי פורמלית (המבוצעת כאסטרטגיית מסחר, בעיקר על ידי סוחרים אלגוריתמיים). במסגרת ניתוח זה, הוגדר וחושב מדד אי-אפקטיביות, הבוחן עד כמה עושי השוק מכתיבים את שערי ההיצע והביקוש בפועל. מממצאי הניתוח עולה כי אפקטיביות עשיית השוק הפורמלית פחתה במהלך המשבר, ואף הידרדרה לאחר שיא המשבר. ממצא זה עשוי להעיד שעושי השוק הפורמליים מצמצמים מרווחים באופן איטי יותר מהשוק בכללו. בנוסף, עושי השוק הפורמליים העלו את פרקי הזמן שבהם לא סיפקו ציטוטים במהלך המסחר הרציף. מנגד, עושי שוק בלתי פורמליים הפסיקו את פעילותם לחלוטין בחלק גדול מהניירות במהלך המשבר.[1] בחתך סוגי הניירות – עשיית השוק האפקטיבית ביותר הינה בקרנות הסל.

אוגדן הניתוחים הכלכליים המלא מפורסם באתר רשות ניירות ערך.

[1] עושי שוק בלתי פורמליים מספקים בשגרה מרווחים עדיפים במניות ובאג"ח הקונצרניות על אלו של עושי השוק הפורמליים.​

תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים