22.12.2021

בוקר טוב,

אני שמחה מאוד להיות כאן היום, ומאוד מתרגשת.

מתרגשת כי לאחר שלוש שנים שהוא לא התקיים, מתקיים סוף סוף כנס תאגידים, וגם  כי זה הראשון שלי כמנהלת מחלקת תאגידים.

ואוו, איזו שנה זו הייתה!

כמעט שנתיים ששוק ההון הישראלי משתנה לנגד עניינו.

אלו שנתיים שבהן שוק ההון חווה תפנית חדה והוא גדל בלמעלה מ- 100 חברות חדשות!

ברוכות המצטרפות לשוק ההון הישראלי.

**

אני רוצה לנצל את הבמה ולחלוק עמכם את המסע שעברנו במחלקת תאגידים ובמסע שעוד צפוי לנו בהמשך.

בכנס הקודם שהתקיים לפני שלוש שנים בדיוק, דיברנו בעיקר על האתגרים העומדים לפתחנו.

אחד מהאתגרים שזיהינו הוא חיבור של ענף ההיי-טק, משאב מרכזי, לשוק ההון הציבורי בישראל. חשבנו כיצד מסירים את החסמים שעומדים בפני החברות שמעוניינות לגייס הון בבורסה בתל אביב.

בחלוף שלוש שנים, המספרים מדברים בעד עצמם.

כ-70% גידול במספר חברות ההיי טק, בכל התחומים: אנרגיה מתחדשת, חברות אפליקציות, תוכנות, סייבר, שותפויות מו"פ וכן חברות בתחום מדעי החיים.

לצידן של חברות ההיי-טק שהנפיקו אשר רובן חברות קטנות וצעירות, עומדות הנפקות של חברות ממגזר התעשייה, הקמעונאות והפיננסים. קטנות כגדולות.

התוצאה של התהליכים האלה בכל החברות יצרה מהפך.

משוק מוטה אג"ח, שהתאפיין בעשור האחרון בעיקר בהנפקות חדשות של חברות נדל"ן זרות, לשוק תוסס שבו כמעט כל ההנפקות הן של חברות מניות וצמיחה.

התפנית שחווה השוק כל כך יוצאת דופן, שאפילו אלו מביננו שזוכרים את גל ההנפקות בשנים 2005 - 2008, לא ראו מספרים כאלו.

לצד הנתונים היפים, להם כולנו חיכינו, אנחנו במחלקת תאגידים, מבינים שעוד מוקדם לדעת מה עתיד החברות המנפיקות.

כרגע, אנחנו ממש בראשיתו של תהליך אבולוציוני.

כמו בכל תחום חדש הבדיקה תצטרך להתבצע לאורך זמן ולא בפרספקטיבה של טווח קצר.

**

אחד המאפיינים הנוספים של גל ההנפקות הוא השינוי במודל ההצעה של ניירות הערך.

כולנו אנשים של הרגלים.

אנחנו אוהבים את אותה כרית שיש לנו, למרות שהיא כבר לא נוחה כמו פעם, את אותה מברשת שיניים, למרות שהסיבים כבר התפצלו והיא כבר פחות יעילה.

ועל אף שיש לנו כרית חלופית או מברשת שיניים חדשה, אנחנו נשארים עם מה שהתרגלנו.

כך היה גם עם מודל ההצעה לציבור.

כבר בשנת 2007, המודל  של בוק בילדינג נכנס לספר החוקים. בשנת 2015, אני עצמי, בתפקידיי הקודמים, העברתי תיקון חקיקה על מנת להקל על השימוש במודל זה.

למרות זאת, רק בשנת 2020 התחיל השוק להשתמש בבוק בילדינג והוא הביא לחברות ערך רב.

הבוק בילדינג אפשר חשיפה למשקיעים זרים, חיזק את הוודאות של החברות ואת ההשתתפות של משקיעים גדולים ואסטרטגיים.

אנחנו ברשות פועלים לייצר את התשתית  הרגולטורית לפיתוח שוק ההון הישראלי.

אנחנו מצדנו, נמשיך לספק לכם מברשות שיניים חשמליות. בשביל זה אנחנו כאן.

אל תחכו כל כך הרבה זמן להשתמש בהן. 

הערך הוא על השולחן – קחו אותו.

**

אני חייבת לחלוק אתכם שהמשבר והתפנית בעקבותיו, התרחשו רגע אחרי שנכנסתי לתפקידי כמנהלת המחלקה. לרגע, אפילו חשבתי שהוא קרה בזכותי.

כמו כל מנהל שנכנס לתפקיד משמעותי - היו לי תכניות גדולות, אבל המציאות הכתיבה אתגרים אחרים, לא פחות מעניינים.

היה צורך להסדיר נושאים שהתעוררו אגב גל ההנפקות וחייבו אותנו לספק מענה מהיר כדי לייצר את הוודאות הנדרשת לחברות, לשומרי הסף ולמשקיעים.

לנו, במחלקת תאגידים, חשוב מאוד מצד אחד להיות קשובים לשוק, לאפשר את השינוי, ולתת לשוק לעצב את המאפיינים החדשים.  ובמקביל, לבחון, לתקן ולדייק תוך כדי תנועה וכל זאת כדי לדאוג לציבור המשקיעים.

אז איפה מצאנו לנכון להתערב בשנה האחרונה?

עם הצטרפותן של כ – 100 חברות חדשות השנה, בדקנו בפועל מעל 200 תשקיפים, 

חלקן של חברות צעירות בתחילת דרכן.

כמעט כל החברות שהגישו טיוטה עברו אצלנו תהליך.  הנקודה שבה סיימו היא בוודאי לא הנקודה שבה התחילו.

במקומות שבהם מצאנו כי הנתונים לא מספקים - דרשנו ביסוס, למשל של תחזית הכנסות ורווח.

דאגנו ונמשיך לדאוג שהציבור יקבל את הגילוי הרלוונטי ביותר לשם קבלת החלטת השקעה.

**

גם בבוק בילדינג היה צריך לדייק את התהליך.

ולכן במהלך גל ההנפקות, פרסמנו עמדה שמבהירה כי חובה להפריד בין השיח שמתנהל עם הגופים המוסדיים, כחלק מהבחינה להיתכנות ההנפקה, Testing the Water, לבין השיווק של ניירות הערך.

הרשות רואה חשיבות רבה בכך שיתנהל שיח פורה ומעמיק עם הגופים המוסדיים לפני ההשקעה.

אך בנוסף לכך,  שגם אותם גופים מוסדיים יקבלו החלטת השקעה על בסיס התשקיף, וייהנו - הם וגם הציבור כולו מההגנות שתהליך פרסום התשקיף מעניק להם.

**

ואי אפשר בלי לדבר על ה-SPAC העברי הראשון, חברת הרכש הייעודית.

כאשר הוגש לנו תשקיף ראשון של חברה שביקשה לפעול כחברת ספאק – היה לנו ברור שהמודל הקיים בעולם ובעיקר בארה"ב – מחייב שדרוג.

ייצרנו בישראל מנגנון חדשני.

הבנו שהמנגנון החדש חייב להרחיב את מנגנוני ההגנה על המשקיעים ב-SPAC.

גם למוסדיים וגם לציבור.

שני עקרונות מרכזיים שהנחו אותנו:

הגדלת זהות האינטרסים בין היזם לבין המשקיעים ומנגנון השבת כספים למי שיתנגדו לעסקת הכנסת הפעילות ל-SPAC.

אני מניחה שכולכם קוראים את הפרסומים לגבי הצעדים שנוקטים המקבילים שלנו בעולם. נראה כי הם נוקטים במדיניות דומה לשלנו.

עד עכשיו דיברתי על חלק מהדברים שעסקנו בהם במהלך השנה החולפת.

אני רוצה לשתף אתכם גם בתכנון שלנו לעתיד.

תפקידנו הוא לוודא שהשוק ימשיך להיות מקום בטוח, אמין והוגן.

שכללי המשחק ימשיכו להיות ברורים.

שתהיה וודאות רגולטורית.

וכן, גם לטפל בעשבים השוטים כדי שהשוק יישאר נקי. שוק הון הוגן מייצר אמון בקרב הציבור והחברות.

שניהם חשובים ליצירת שוק הון חי ומתקדם. כזה שחברות גדולות ומשמעותיות ירצו להצטרף אליו.

הכלי המרכזי ביותר שיש לנו כדי לאפשר זאת הוא מנגנון הגילוי הנאות.

אבל, עצם העובדה שהמידע קיים הוא לא מספק.

אנחנו נפעל כדי להמשיך ולטייב את המידע כך שיהיה נגיש ורלוונטי. בין אם מדובר על הגילוי של החברות בתשקיף, או על מצגות, יפות ככל שיהיו, או העמסת מידע על כריכת התשקיף, אנחנו מתכוונים לעשות שם סדר.

אנחנו נתקלים במצגות יצירתיות, לעיתים יצירתיות בצורה יוצאת דופן.

אין ספק שמושקעת שם מחשבה,  אבל בין אם המידע יוצג בצורת ברים, פאי, או אפילו באמצעות סופלה, הוא חייב לכלול מידע בצורה מאוזנת ולא מגמתית, בלי הטיות וללא תמרונים של המספרים.

לא נאפשר הצגה של תמונה חד צדדית. לצד חוזקות יש להציג חולשות ואתגרים.

כבר חייבנו חברות לפרסם מצגות מתוקנות, כאשר הוצגו רק נתונים חלקיים.

**

אנחנו מאמינים שהסטנדרטיזציה של הנגשת המידע צריכה להיות בהתאם למדדים בינלאומיים. כאן, יש לי מברשת שיניים חדשה ומשוכללת להציע לכם. דיווח בשיטה המתקדמת - IXBRL.

אנחנו מקדמים חקיקה להטמעה של IXBRL ככלי דיווח חובה של התאגידים.

בינתיים, תאגיד מדווח שישכיל להקדים את ההיערכות שלו וכבר עכשיו יתחיל להטמיע את המערכת כדי להיות מוכן -  רק ירוויח.

תאגיד שיתחיל לדווח ב - IXBRL, ירוויח מלבד מיצובו בחזית הטכנולוגיה,  גישה נוחה, אמינה, ומהירה לנתוניו הכספיים.

תאגיד שיבחר להשתמש בשיטת הדיווח הזו יעניק לעצמו יתרון מול משקיעים קיימים ופוטנציאלים, ובייחוד מול שחקנים בינלאומיים.

אני מזמינה אתכם להצטרף לפרויקט החשוב הזה עוד בטרם תהיה חובה על פי חוק.

בימים הקרובים נפרסם קול קורא שיהווה את יריית הפתיחה לחברות שמעוניינות להתחיל לדווח בשיטת זו.

באופן ייחודי, הרשות תעניק רישיון לתוכנה ל 30 החברות שיביעו עניין להתחיל ראשונות.

אנחנו נבצע הגרלה והחברות שיזכו, יקבלו רישיון חינם למשך שנה וליווי צמוד של צוותי הרשות.

במושב החשבונאי, רו"ח יעקב גולד, ירחיב על הנושא. בנוסף, בחוץ תוכלו למצוא עמדה עם אנשי המקצוע שלנו, ושם תוכלו להירשם ולקבל פרטים נוספים.

**

דברנו על משיכת משקיעים בינלאומיים. עוד שני כלים רלוונטיים הם הטמעת סטנדרטיים בינלאומיים בתחומי  ה- ESG  והסייבר.

ESG, אחריות תאגידית, הוא לא טרנד חולף.

לפני כחצי שנה פרסמנו מתווה לגילוי ודיווח של תאגידים.

קיבלנו הרבה פניות מחברות שמעוניינות ללמוד את התחום ולדווח. אבל זה לא מספיק, הציפיה שלנו היא שיצטרפו עוד הרבה חברות. 

אני חייבת לומר, שעל אף שאנחנו מעדיפים להימנע מחקיקה – היא בפירוש לא ירדה מהפרק.

נושא נוסף אליו אנו נדרשים הוא איום הסייבר.

אירועי סייבר הם לא בבחינת השאלה האם יקרו,  אלא מתי יתרחשו ומה אנחנו עושים כדי למזער סיכונים.

המוכנות של החברות צריכה לבוא לידי ביטוי בשני מובנים:

ראשית, בפרוטוקול התמודדות עם אירוע סייבר.

חברה נדרשת להכין ולתרגל מראש, פרוטוקול שיעסוק הן באירוע לגופו והן בהיבטי הדיווח הייחודיים שקשורים לו.

שנית, הרכב הדירקטוריון והנהלת החברה חייב לכלול בעלי מקצוע להם מומחיות בתחום הסייבר.

**

מומחיות היא מילת המפתח כאן.

מומחיות גם בהתמודדות עם האתגרים והשינויים ששוק ההון מציב בפנינו.

בהקשר זה, אנחנו  רואים הכרח במעורבות אקטיבית של כל שומרי הסף.

נדרשת מעורבות של כולכם: חתמים, רואי החשבון, נאמנים ודירקטוריון.

נושא שומרי הסף יקבל דגש גם השנה.

בשנה שעברה ערכנו ביקורות בחברות החיתום.

בימים האחרונים התחלנו בביקורת אצל הנאמנים, בשיתוף עם  מחלקת הביקורת ברשות.

בנוסף לביקורות היזומות, חשוב לי לומר שבמסגרת העבודה השוטפת שלנו, ובהתאם למדיניות שמובילה יושבת הראש, אנחנו כל הזמן עוקבים אחר הנעשה בשוק.

כפי שבטח ראיתם בדיווחי החברות מהשבועיים האחרונים, אנחנו ערים לאירועים שמתרחשים ומבצעים בדיקות מקיפות.

אנחנו כל הזמן נוגעים בשוק במישורים שונים.

אנחנו מקיימים שיח עם חברות ודירקטוריונים כשצריך, כמו שקיימנו לאחרונה עם דירקטורים בחברת מגדל. במקרים בהם נדרש להעמקה, אני לא חושבת שיש צורך להכביר במילים על  כלי חקירה המתקדמים שיש לרשות.

המדיניות ברורה:

אור ירוק לחברות שמעוניינות לפעול פה ולעבוד על פי חוק.

חברות שחושבות לסטות מהנתיב – אנחנו נוריד מהכביש.

לאחרונה ציינתי 20 שנות עבודה ברשות בתפקידים שונים. יצא לי לראות את הרשות ואת שוק ההון בפרספקטיבה באמת מגוונת וארוכת שנים.

אבל השנתיים האחרונות, חייבו אותי, ואולי גם רבים מכם, להשתנות באפס זמן, להעז וללמוד דברים חדשים.

עלינו על הגל שהקורונה הביאה עמה, בנינו את היסודות להמשך ואני אופטימית לגבי עתיד שוק ההון.

 אני לא מבטיחה כלום, אבל כשאנחנו מסתכלים על השנה האחרונה – אנחנו רואים שיש לנו בסיס שאפשר להמשיך ולצמוח ממנו.

בהזדמנות זו, אני רוצה להודות למחלקות הנוספות ברשות. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא בימי שיגרה, אך בשנתיים האחרונות הם התגייסו למאמץ וסייעו לנו בבדיקת מאות התשקיפים שקיבלנו, בנוסף על מטלותיהם השוטפות.

אני רוצה להודות לעו"ד אופיר איל ולמחלקה הבינלאומית ופיתוח עסקי, לעו"ד אמיר הלמר ולמחלקת הביקורת וההערכה, לעו"ד אמיר וסרמן ולמחלקה המשפטית, לדר' אילנה ליפסקר- מודעי ולמחלקת האכיפה המנהלית.

תודה מיוחדת לחברי בהנהלת מחלקת תאגידים.

לאילן ציוני, יד ימיני. אין מילים לתאר את תרומתך להצלחתנו בתקופה המורכבת אותה עברנו.

ליפעת פלקון שניידר, לצפנת מזר לייסט, ליעקב יודקוביץ ולוורד פיליכובסקי - עשיתם עבודה מדהימה. כל אחד מכם בנפרד וכולכם כצוות מנצח.

אני רוצה להודות לצוות העובדים שלי. העובדים המקצוענים, המוכשרים והמסורים של מחלקת תאגידים.

אתם רואים לנגד עיניכם את ציבור המשקיעים, את שוק ההון ואת כלכלת ישראל. זו לא קלישאה – אתם עושים את עבודתכם באמונה ובשליחות אמתית. אין כמוכם, באמת.

תודה גדולה לצוות שארגן את הכנס הזה בהשקעה ענקית.

תודה רבה לנועם כץ ,לגל כהן, וללימור גרניט.

אני מאחלת לכם המשך כנס מעניין.

תודה.